ולמדתי שֵׁם "אני ירוקה ורוויה כמו שיר שעבר בעשב/ אני עמוקה ורכה כמו קן ציפור./ אני מתמול שלשום, / מיער אשר למדני לנשום/ מִלֵּאוּת אוהבים חבוקים ישנים בעשב", כך פותחת לאה גולדברג את המחזור 'שירי האשה הזרה'. האשה הזרה היא אשה שכל מהותה מצויה בחולף: היא איננה העשב עצמו, הצומח מן האדמה, אלא היא זו שעוברת על פניו, ...
קרא עוד »