פרפרים ברשת מורה ליוגה, כותב, איש מחשבים
ציפור פָּפִּיָיה1
שם
מעבר לים
אחרי השמיים
דרך ענני גשם
כהים
נלך.
לארץ מכורה
ארץ אגמים
חולמים
פרחי הלוטוס
בחמשת הצבעים
נסיכות צפרדע
בכל הגדלים
עושות אהבה
בקולי-קולות
בין שבילים
מוצלים
ריח של טחב
ביער בתולים
כי כך רצית
כי תם
מבחן הזמן
שמרתי
כרטיסים
אחד שלי
אחד שלך
נלך
אפגוש אותך
שם
אין משמעות
לזמן
טיפות על חלוני
שינה
מוחקת כאבייך
הכל נכון
נכון לבינו
ופחד מיותר
שם
נלך.
שבילי עשבים
ממתינים לרגלייך
קולה של ציפור פָּפִּיָיה
פִּיָּה! פייה!
קולות של גשם
מתקרב
גבעה קטנה
שתי מדרגות
תיקנתי לכבודך
ובית
קטן
פותח דלת
משקה מוכן
אמריטה2
כלי כסף
מכושף
שתי
פייה!
פייה!
החזיקי יד
עצמי עיניים
מיטה של שלג
מחמם
אשב לי
בכורסא
פנים לגשם
טיפות
טיפות על חלוני
שינה
מוחקת כאבייך
הכל נכון
נכון ליבינו
ופחד מיותר
ציפור פפייה
שותה
טיפות של גשם
מוחקת כאבייך
אמתין לך
פייה! פייה!
כי כאן
ארוך הלילה
נכון הזמן
להתעורר
להתקשט
בשמש יום
וכוכבי הלילה
רק אם תרצי
רק פייה! פייה!
מיותרים
כל יתר הקולות
אז בואי
לשם
מעבר לים
אחרי השמיים
דרך ענני גשם
כהים
נלך
נעבור
ארץ מכורה
לארץ פייה
פייה!
נלך
ולא נחזור
לכאן
יותר
1 פָּפִּיָיה – פייה – "אוהב/ת" בהינדי. צליל שמשמיעה ציפור בשם פפייה אשר שותה רק טיפות גשם שנופלות למקורה חודש אחד בשנה
2אמריטה – משקה אל-מוות מרפא כל, מעניק חיי נצח במיתולוגיה הודית
שיר קסום
את יודעת, מירי, הציפור באמת קיימת. והיא באמת שרה בצלילים אלה. הציפור קסומה.
המיית הנפש כל כך משכנעת שזה מפחיד! גרא לפני שהולכים כל כך רחוק, יש מחוזות חלום הרבה יותר קרוב!
תודה סבינה יקרה,
אין לי שליטה על החלומות, גם לא על דמיונות. ואין שם מרחקים, גם הזמן שם סימלי בלבד. רק אנחנו ועוד כמה דברים נצחיים.
גרא, זהו שיר נפש נוגה, מינורי וחודר בשקט שלו ובו המיה ערגה לאיזשהו שם שירפא את כאבי הכאן. היה יכול להיות מרתק ליצור דואט או דיאלוג ובו תגובת הנמענת.
תודה מוישלה. רעיון מצויין. לא בשליטתי אומנם. אציע. תמצא קשר לסיפור אחרי הגשמים…
השיר רץ כסרט אסוציאציות, הטבע משתלב כמבע לשלל רגשות.
תודה לבנה,
יש לי חשדות שטבע ותופעות שלה איכשהו קשורים לרגשות שלנו ומושפעים מהם.
את גם מפתיעה אותי כל פעם…
יפה גרא חלומי וכאוב
תודה ריקי יקרה,
חוסר שלמות שלנו מכאיב ולא נוכל לא להיות אנושיים. יש לך פתרון? נחפש
השיר הרגיש שלך גרא הוליך אותי אחריו בדרך של אהבה המיית נפש ונופים קסומים, פפייה, פפייה!
חני יקרה,
עם ציפור קיימת, והיא כן קיימת, סימן שגם השאר אמת וקיים וזאת המציאות שלנו. דעתי.
הו גרא, הלכתי איתך ביערות הגשם של הנפש…
נפלא נפלא נפלא!
תודה יוסי,
אני רואה אותך ביער גשם עכשיו עם נוף לים. אני יוצר מציאות, אתה גם חי בה. אין לי דעה מה עדיף.
הביקור בעין-הוד היה קסום.
מיוחד השיר וקסום,גרא, ומיוחדת הצפור הזאת השותה מי גשם למחוק את כאביה
תודה חנה,
צפור האהבה היא. גם אם לא נשאר כלום חוץ ממנה, זה מספיק
שמעתי וראיתי גן עדן.
אבל אל תלכו כל כך רחוק. האושר כאן, בהישג יד.
אהבתי את ה פייה-פייה. בספרדית
(ובכל אופן באורוגואי) לקולות של הציפורים עושים PIO PIO ולא ציף ציף כמו בארץ.
לוסי,
מהיום אפשר לקרוא לבלוק שלי אחרת: "ציפורים ברשת". והציפורים האלה הם מסוג פפיה וקולם תמיד פיה(ראי הערות לשיר…):)