בננות - בלוגים / / שיכורה מהנאה.
לעת עתה אני כאן
  • לוסי אלקויטי

    ילידת אורוגואי (1958), בארץ משנת 1973. בוגרת תלמה ילין והמדרשה למורים לאמנות. קורסים שנתיים ב"בסיס- בי"ס לפיסול". www.lucy-elkivity.com

שיכורה מהנאה.

 

 

 

סדנת התחריט בקיבוץ כברי"מרכז גוטסמן לתחריט" (כנסו לאתר) הוא מקום מופלא, נעשים בו קסמים.

בחרתי את השולחן ליד החלון הענק המשקיף אל הנוף. התאורה כולה טבעית, ומורגש ההבדל. היא פשוט עושה טוב, אנרגיה אמיתית, רוגע ונינוחות.כל הדברים הטובים שהאור יכול לתת.

הסדנה גדולה מאוד. היינו עשרה תלמידים עם שתי דפסיות, מדריכות הסדנה. לא נתקלנו אחד בשני, לא הייתה צפיפות והעבודה זרמה בשקט פורה.


המדריכות הסבירו בצורה מקצועית, פשוטה ויעילה. הסתובבו סביבנו כל הזמן בהדרכה נוספת, וגם הקדימו להכין עבורנו כל דבר שהיינו זקוקים לו ושחבל לבזבז על זה זמן. העבודה מאוד תהליכית, אז אם משהוא יכול להכין עבורך את הציוד וכל מה שצריך בהישג יד, זמין, זו עזרה גדולה. הכל היה שם מסודר בצורה מושלמת: כלי העבודה, העיתונים, הסמרטוטים, הקרטונים, הניירות היו כבר מוכנים, רטובים, להדפסה. ידעו להקדים תרופה למכה ועזרה לנופל, וידעו גם למנוע נפילות. ידעתי שיש לי עזרה מלאה ועל מי לסמוך.ואפילו ניקו אחרינו, כששכחנו.

הסדר המתודי היה מצוין, הכל עבד בתזמון מושלם.

על תהליך העבודה אפשר לקרא בכל מיני מקומות. חריטה על פלטה ממתכת או שקף פלסטי, החדרת הצבע וניקוי העודפים והדפסה על נייר לח, באמצעות מכבש שעוזר לצבע לצאת מהחריצים. את החריצים אפשר ליצור בחריטה יבשה (פשוט לחרוט באמצעות חרט או לשרוט בכלי כלשהו) או אטימת פלטת המתכת (שקף לא צורבים) וחשיפת המקומות שנרצה יהיו שחורים, בהם תיכנס החומצה ותיצור את החריצים או השטחים.כל טכניקה נותנת אופי אחר לקו ולכתם, וכך אווירה אחרת לתדפיס.

כך נראה שקף לאחר חריטה:

וכך נראית ההדפסה שלו:

כך נראית, פחות או יותר פלטת מתכת שנצרבה לאחר כיסויה באספלט.חשיפת האספלט נעשתה באמצעים שונים.החומצה צרבה במקומות שלא היו מכוסים באספלט.איזור הכנפיים ניצרב עוד שלוש פעמים נוספות, כדי להשיג אפורים שונים.כל פעם נאטמה מחדש והושארו חשופים רק באזורים הנצרבים.

וכך נראית ההדפסה שלה:

כך נראית הדפסה של פלטה שכוסתה בשעווה רכה ונחשפה באמצעים שונים:

ניתן בשלב מריחת הצבע, להוסיף צבעים. אני העדפתי בעיקר את ההדפסה בשחור. אבל הייתי חייבת להתנסות ולראות מה קורה עם צבע:

האפשרויות הן אינסופיות.הביטוי של הקו המתקבל רגיש ביותר. התאהבתי.יהיה המשך.

אני מודה מקרב לב לעפרה, לשרון ולרוית שארחו אותנו כל כך יפה, חשבו על כל פרט (היו אפילו כפפות!) ואפשר אפילו להגיד, פינקו.
התערוכות הקיימות במקום מרתקות ומדגימות בדיוק את כל הטכניקות. שווה ביקור!

 

 

 

24 תגובות

  1. מירי פליישר

    וואו עשית לי תיאבון
    עכשיו אני רק צריכה ללמוד לצייר או שלא…

    • מירי, אני לא בטוחה שאת צריכה מלבד תיאבון דבר נוסף.רוב המשתתפים ציירו מתוך העתקה.
      אני הולכת לברר מה האפשרויות בסדנת האמנים בתל-אביב. אבל ברור שהיתרון של המקום הוא ההתבודדות, ההתנתקות, בשלושה ימים לא בבית.
      היה שם פסל, מאיירת/גרפיקאת, אדריכלית, ציירים חובבים.

      • מירי פליישר

        לוסי
        כבר מזמן זממתי על הסדנא הזו
        בדיוק בגלל הניתוק מהעולם.
        יש לי אפילו תוכניות לצייר עם טכסטורות …לא חשוב. הם מודיעים לי כל פעם שמתכננים סדנא…אחשוב על זה.
        יופי של דיווח הבאת
        תודה

  2. איריס קובליו

    לוסי, מרתק ביותר, ואפשר ממש להרגיש איך את שיכורה מהנאה. אני אישית אף פעם לא התחברתי לתחריטים מסוגים שונים. בבית ספר לאמנות חמקתי מזה.. אבל אצלך זה מושלם. אהבתי את התוצאות הסופיות. הילד עם יצור המבונף שבה את לבי.
    הניאי עוד משם…

    • תודה איריס. אני אוהבת את הקו כחלק מהגרפומניה שלי… (:
      מאוד אוהבת לשרבט. כשהיה קטן, דרור היה אומר "קישקוש בלבוש על נייר מטומטם"

  3. אה, המותרות האמיתיים של הנפש בעולם! מקום ללימוד ויצירה נטו.
    אל יסור יינך 🙂

  4. קסם, לוסי!
    העבודות, החלל, הנוף
    גם בי מעורר רצון ללמוד תחריט
    אבל אולי רק על פלסטיק. חושבת שאתקשה עם הצלילים שאני מדמה מתלווים למתכת(אכן, או רק נדמה לי?)
    החרק בעל שתי הרגליים (או ציפור מרובת כנפי עלים, או הכלאה של) נפלא במיוחד בעיני. כנפיו נראות כבדות בצילום פלטת המתכת. אוהבת גם את האפקט לפני ההדפסה.

    מה עושים עם הגלגל הגדול?

    • סמדר, נדמה לך. דווקא השקף הרעיש ! וגם תלוי באיזה עוצמות חורטים.
      הכנפיים כבדות, הוא לא יכול לעוף.
      הגלגל הגדול, זה המחבש. מניחים על המשטח פלטה, עליה נייר עם הפנים כלפי הפלטה, מעל נייר משי ומעל הכל שתי שכבות לבד.מלטפים, מברכים ומגלגלים את הגלגל כך שמשטח ההדפסה עובר לצד השני. נושמים עמוק ומתרגשים, ומרימים את הלבדים…

  5. איזה יופי!

  6. טובה גרטנר

    איזה יופי, הייתי בכסרי לא מזמן.מקום מדהים, האם היית גם בגלריה?
    והמסעדה?
    ההדפסים מקסימים
    להתראות טובה

    • טובה, תודה.לא הייתי בגלריה עצמה, אלא רק באלה של הסדנה. יש חלל למטה וחלל מאוד יפה למעלה. שם מוצגות העבודות של האמנים שהוזמנו לסדנה.
      שום מסעדה…אכלתי בחדר אוכל של הקיבוץ, טעים וזול.

  7. לוסי, איזה פוסט נפלא נכרת ההנאה וההשראה, אני מאוד אוהבת את התוצרים!!

    • חני, תודה. יש משהו מאוד מרגש בעשייה וההמתנה לתוצר.זה לא מידי כמו בציור, שם אתה רואה מה מתהווה. כאן, גם לבעל ניסיון יש הפתעה. אני בטוחה שגם אמנים מנוסים מחכים ליד המחבש לראות מה יוצא.
      את לא מתרגשת כל פעם מחדש, לפני שהעוגה יוצאת מהתנור? אני כן!

  8. פוסט מרתק לוסי, התיאורים שלך בהירים ועושים חשק גדול לבוא גם אל הגליל 🙂 והתיאורים שלך את הצוות וצורת העבודה והנוף – חוץ לארץ ממש

  9. אורלי מלמד

    הי לוסי לוסי
    נראה שהיה לכם כיף כף. אהבתי את הילדה סמורת השיער שפגשה בקרחת היער יצור לא מוכר.
    את מחוברת לתחריט באופן מושלם ובלי חרטות…

    אורלי

    • תודה לבעלת הכבשה !
      תכתבי לי לזה סיפור?
      אני אכן מרגישה שיש בתחריט דרך ביטוי שמתאימה לי.

  10. וואו, לוסי!
    איזה כיף לך! המקום באמת קסום, וכך גם העבודות שלך!
    בא לי גם!

    • תודה מרינה. יש סדנא בתל-אביב בבית האמנים. אילנה גרף לומדת שם. אני מאמינה שאצטרף לאחד הקורסים. בכלל נראה לי שזה חשוב למאיירים, לא?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ללוסי אלקויטי