לעת עתה אני כאן מציירת, מאיירת, אוהבת אותיות ומילים
שלמה, בעלי. עשיתי את זה לכרטיס האשראי שלו.
דפנה
דרור, בני.היה צריך להציג תיק עבודות לאחת האוניברסיטאות בלונדון.
אנכי, שלושה.
שרונה
שלמה
ושתי עבודות שעשיתי כמתנה לאנשים שיקרים לי מאוד
לעת עתה אני כאן
שלמה, בעלי. עשיתי את זה לכרטיס האשראי שלו.
דפנה
דרור, בני.היה צריך להציג תיק עבודות לאחת האוניברסיטאות בלונדון.
אנכי, שלושה.
שרונה
שלמה
ושתי עבודות שעשיתי כמתנה לאנשים שיקרים לי מאוד
נפלא
שולמית, רב תודות.
פרשת שמות.
קליגרפיה של לוסי.
את מחזירה אותנו לזמנים בהם כתיבה הייתה אמנות הכתיבה. חיה, אנושית ומוסיפה ערך מוסף לטקסט. שכחנו…
תמונה של שלמה ממש מדהימה
הי לוסי, מתה על שלמה, מזכיר לי את דודי שמחה, ספר מקסים וגם האיורים,
בהצלחה לבנך דרור, שם ניפלא שגם אני נתתי לבני.
אורה, תודה.שלמה באמת דוד נחמד שכזה.מעניין זה נראה מהרישום?
על דרור חלמתי בחודש התשיעי, לא ידעתי אם יש לי בן/בת (אז לא היו אומרים) אבל לפתע ידעתי שזה בן, בלונדיני עם עיניים כחולות וקוראים לו דרור. וכל היה.
אני אוהבת גם את הציפור. לדעתי היתה צריכה להיות הציפור הלאומית.
גם אני כמוך לא ידעתי אם בן יצא או בת, ורק אחרי הלידה הבנתי ששמו חייב להיות דרור. הציפור לדעתי אינה יכולה להיות הלאומית מאחר והיא נימצאת כמעט בכל העולם, ולזה יש משמעות של שלום עולמי , מתאים לה להיות סמל האום.
וכן שלמה נראה דוד עם לב חם.
גרא, תודה. הנה פרשת שמות שלי. הכתיבה היא דבר נפלא.אני קצת גרפומנית אבל במובן הזה שאני נהנית מעצם השרבוט, השריטה על הנייר, השימוש בעפרון. ציור האותיות יש בו הנאה גדולה, ומאשפר לי להכניס את כתב הנפש.
מתחשק להצטרף למשפחה
ענת, בשמחה, בואי!דודות אפשר הרבה!
לוסי, כשבקרתי בסין ראיתי על המדרכות סינים זקנים עם מכחולי ענק רטובים יוצרים יצירות קליגרפיה מקסימות, כל הטית מכחול אות, כל הרמה נקודה וזה מתייבש והם שוב מנסים משפרים, כך בעיני העבודות שלך אומנות החזקת המכחול והצצה לנפש רק שאצלך זה נשאר. גם אני אהבתי את שלמה המצטייר לםנינו חי וכמובן גם את דרור ודפנה, ככה בעדינות
חני, תודה על ההצצה לסין. נשמע מדהים!מתה שיהיה לי כזה מכחול. אני מנסה כל מיני, כל כלי הוא כשר לכתיבה.
יפה מאוד ומקורי בעיניי. רני
רן, תודה רבה. מאוד קשה להיות מקוריים בימינו,לא?
משיכות המכחול שלך מפתיעות ומרהיבות. אפשר להתפנק ולבקש רות?
רות, תודה רבה.הרבה עבודה משיכות המכחול.הרבה משיכות כדי להגיע לכמה טובות. לפעמים העניין הוא מילימטרי, בגוון או ברווח האותיות.
יפה מאד מאד
ריקי, תודה רבה רבה.
הציור של שלמה נפלא, לוסי!
והשמות נהדרים, במיוחד אוהבת את דפנה, כל כך רגיש וגם מוחלט.
שמחתי לפענח את שני השמות האחרונים, איזה מתנות יפות!
סמדר, תודה. חברתי דפנה היא אכן רגישה מאוד וברורה.
אולג היה מורה שלי למדליה אמנותית והמחברת היא מחברת הגלריה שהיתה לי בתערוכה. עשיתי משהו דומה לטובה. זאת בעצם שלי…הטעתי את הקהל.
לוסי, יפה ומאוד. {תמי הוא שם קצר, אולי בכל זאת, גם?…:)}
תמי, תודה.צחקתי! במקרה הזה האורך לא קובע.ליצור עניין צריך גם בשם קצר וגם בארוך.יכול להיות יותר קשה בשם קצר, בגלל שהוא קצר!ואין הרבה אפציות לשחק עם קומפוזיציה ותנועה.
אני יכולה לשלח ריקוד בטן לקומפוזיציה של התנועה…
…:) סתםםם, ברוח הצחוק.
מפעימה אותי, כרגיל.
תודה שירה, אינשללה שלא ייגמר לעולם.
מדהים
אומי, תודה רבה.
איזה אותיות שהן ציפורים ומכתמים ליריים
מקסים!!!!
במיוחד דפנה!!):
דפנה תודה. הנה את קבלת (: למרות שלאחר הכרות אולי היתי עושה משהו אחר. כי זה עשיתי לדפנה ספציפית.
ואני מאוד אוהבת ציפורים, כל מיני…
יפים יפים ,לוסי, השמות המונפשים האלה
הם יפים ביותר – שלמה מעולה ואהבתי את עיצובי האותיות. למה קולות אילמים?
מיכל, תודה. קולות אילמים היה השם של התערוכה הראשונה בה הצגתי לבדי.הדימויים שהוצגו שם היו מבחינתי קולות מתוכי אשר עד שלא ציירתי אותם לא נשמעו, וכאילו לא היו קיימים.כל דימוי, כל יצור היה בעל קול ייחודי שלו.והם שרו לי, סיפרו לי סיפורים, ניגנו לי. רציתי שגם אחרים ייהנו…
אהה. הבנתי. תודה.
חנה, תודה. מונפשים בדרך כלל אומרים לסרטים המצויירים, לאנימציה. אבל אני מוצאת שזו הגדרה טובה גם כאן. הרי אני מנסה להכניס בהם נשמה, מתוך נפש נושא השם.
לזו בדיוק הכוונה ,לוסי ,אותיות רוקדות,
שלמה מוצא חן בעיניי, ולבתי קוראים דפנה, ואהבתי מאוד את הציפור, זו חולשתי השנייה.
לבנה, תודה רבה. אז בואי לערב ציפורים בירושלים, כן?
לוסי
איזו חגיגה!
לוסי עם ה ס' ה"שעירה" מאד מאד מדליקה. כך הייתי כותבת גם איריס, לשתינו ס' שעירה…
גם הרישום של שלמה מעולה!
אולי תכתבי לנו כמה שמות מכאן?
איריס, תודה. אכן הס' הזאת…שיער הוא נושא טעון גם אצלי. נעלה את זה פעם כזכרונות ילדות.
הרישום של שלמה הוא מאותם הארועים הנדירים שאני פוחדת לא יחזרו.אולי ההכרות הארוכה, (את זוכרת? מגיל 16 ), האהבה, לא יודעת.
אוי לוסי, אל תגידי ככה,
הכל יחזור (האהבה, התשוקה, רש היצירה) ובגדול
איריס, לא בדיוק. אני לא חושבת שמשהו עזב אותי, לא אהבה,ולא היצירה. זה פשוט מסוג הדברים שיש בהם סוג של קסם, של הארה. ואיך משחזרים את זה?
לא משחזרים את זה אלא מתחדשים עם משהו שונה, אחר, וההארה (האור) תבוא, הקסם, האש שבגללה שווה לרקוד!
לוסי,נפלא ומרשים, האותיות הופכות לעולם ומלואו לחומר ורוח, אהבתי במיוחד את השניים התחתונים
מוישלה, תודה רבה. שמחה שהורשמת ורשמת.