בננות - בלוגים / / גאסירה ממשיך להטריד אותי.
לעת עתה אני כאן
  • לוסי אלקויטי

    ילידת אורוגואי (1958), בארץ משנת 1973. בוגרת תלמה ילין והמדרשה למורים לאמנות. קורסים שנתיים ב"בסיס- בי"ס לפיסול". www.lucy-elkivity.com

גאסירה ממשיך להטריד אותי.

 

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4


/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-fareast-theme-font:minor-fareast;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;
mso-bidi-font-family:Arial;
mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}

גאסירה, דמותו והקורבנות שמשלמים את המחיר, הטרידו אותי מאוד.
הוא נראה לי דמות טרגית ביותר.איזה סיפור אכזרי.

 

הפוסט של אמיר אור

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9527&blogID=182   


 

 

42 תגובות

  1. יוהו, לוסי זה מקסים…

  2. לוסי, זה מכה בבטן, נבל הדמים, נבל התהילה הזה שציירת. האותיות של השם גאסירה – העליונות כמו מרוחות בדם, והתחתונות ממש צועדות לקרב כמו בצבא. כל אות סיפור. מדהים.

    • לוסי מה שאמיר אור כתב לך ממש מחול של מילים, "נבל הדמים".
      אני הייתי ממליצה לאמיר לכתוב בהשראת הציור הזה שלך סיפור, נראה לי שאחרי התגובה שלו כאן רק הוא יכול.
      לוסי ממש ציור מטרף.
      שפכטל של צבע עם מסגרת ובלי מסגרת. אפש רלראות בציור הזה ממש את הנבל.
      תהל

      • חגיגה של צבע.ציור אקספרסיבי המבטא את רוח המיתוס ,שאמיר העלה בפוסט שלו. מבע חזק ,לוסי ומחווה יפה

        • חנה, תודה. הסיפור שקע לי במקום לא טוב. מצד שני טוב שיש דברים שמגרים ליצירה.
          זה לא בדיוק מחווה אלא תגובה.

    • אמיר, תודה רבה.תהילה שעלתה בדמים, של אחרים.
      אהבתי שראית את האותיות הצועדות במרש צבאי.
      תודה.

  3. איריס קובליו

    לוסי, גם נבל הדמים של מטריד אותי. אז גם בגלל ציורך וגם בגלל המלצתו של גרא אתפנה לקרוא את התרגום של אמיר

    ציור חזק ומושך

  4. לוסי הציור מלא כוח, הרס ובניה כמו בספור, קלעת לרוח הספור והוספת משלך, עוצמה

    • חני, תודה. כאבו לי במיוחד המיתות הרבות. אני מבינה שזו הייתה הדרך היחידה לאפשר לו לנגן. אבל למה, למה? למה תהילה בדם של אחרים?

  5. הי לוסי,

    מדהימה כמו תמיד. נבל רקום רקמות של דם נראה כמו צועד הוא אלי קרב.

  6. מצוין לוסי
    כל הכבוד

  7. לא קראתי את הסיפור עדיין, עלי להיערך לקראתו. עבודתך מקסימה, לוסי. הנבל נראה לי כשער או צוהר הממוקם בין המדמם למואר, ואנחנו, הצופים בפנים. הצבעוניות נפלאה, במיוחד אוהבת את מה שמתרחש בתחתית הציור.

    • סמדר, תודה. קראי את הסיפור, שווה השקעת הזמן.
      הנבל הוא שער, לעולם פלצות בו אב מקריב את ילדיו.
      האם הייתי עושה זאת למען האמנות?
      לא נראה לי.

      • אעשה זאת, זמן יש לי בשפע, אבל מגייסת עוד קצת משאבי נפש כדי להכיל. קורבן הוא מושג קשה, מבינה שמדובר בהקרבת חייהם. מקווה לקרוא עוד הערב.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ללוסי אלקויטי