לעת עתה אני כאן מציירת, מאיירת, אוהבת אותיות ומילים
מצאתי שבכמה עבודות שלי בטאתי את התחושות שעברו לי בקריאת השירים.
חני שטרנברג:
"עכשיו גם אני צועקת, אבל פי נפער פנימה.
האם מישהו יכול לשמוע את צעקתי"
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=8978&blogID=251
שמן על בד 146X91.5 ס"מ
גבריאלה אלישע:
"זה לא ציפורים אמתיות
זה ציפורים שמתאר גופן עשוי מאותיות
והאותיות עשויות מצל של חלום רע
בחלום אתה מפחד, נופל,
ולא מצליח לברוח מסכנה"
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=8979&blogID=241
שמן על בד 60X60 ס"מ
"מוּטת כנפַי סוקרת את אפשרויות המעוף שלי
אני יכולה להגיע עד שם.
אבל כשאגיע לשם כבר אהיה חבול לגמרי
באותיות יהיו חורים
והמסר היחיד הוא ההבעה העצמית"
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=8979&blogID=241
אקריליק על בד 70X80 ס"מ
וואוו, לוסי, איזו הפתעה. התרגשתי מאוד… איזה יופי שהאינטראקציה מתרחבת וחוצה אמנויות. אלה באמת ציפורים שחורות הציפורים האלה, גם בשיר שלי וגם הציפור הצועקת בלא קול אצל חני.
הערה טכנית: התמונות (כל אחת בנפרד) יותר גדולות מגודל המסך שלי (לפטופ), מה שאומר שאני צריכה לגלול את הדף, את פס הגלילה, ואינני קולטת את כל התמונה בשלמותה בבת אחת.
אולי כדאי להקטין אותן, או לתת *גם* גרסה מוקטנת של התמונות, באופן שתפתור את בעיית הגלילה… אולי.
תודה רבה, לוסי. ושנפתח את פינו כדי לשיר ולהודות (:
גבריאלה, תודה.אני מציגה אותן כהצטרפות לצעקת ובכי הציפורים.
בדקי עכשיו, הקטנתי. המסך שלך כנראה ברזולוציה של 800X600.עכשיו זה אמור להיות יותר טוב.
לוסי יקרה, שני הציורים התחתונים נראים עכשיו בסדר, מתאימים למסך שלי. הציור הראשון שמתאר את הצעקה האילמת של חני עדיין גדול מדי ודורש גלילה. אבל באמת אל תטרחי, זה בסדר גמור… מקסימום אוריד אותו יותר מאוחר למחשב שלי ואקטין בעצמי… המון תודה!!!
(-:
לוסי הציורים שלך נותנים חיים ונשמה למילים, ומוסיפים עומק
לוסי,
לא ביקרתי בבלוג כיומיים, ואת מכניסה אותי לתוך היצירות באמצעות הציורים שלך והקישורים.
בהחלט מעניין כיצד נוצר כאן חיבור בין מילים לבין ציפורים בין ציור לבין אותיות. עולם שלם.
הצלחת להשלים לי את החסר. מרתק!!!
ובקשר לציפורים כמה מטאפורות נקשרו לציפורים..אפילו סרטים עשו עליהם.
תודה בתקווה לימים שקטים לכל חלקי הארץ שלנו.
שושנה
שושנה, תודה. ציפורים מרתקות."ציפורים" של הצ"קוק, הוא אחד הסרטים המפחידים בעיני, ואהוב עלי במיוחד.איזה עוד סרטים את מכירה על ציפורים?
חני תודה. למרות שהפעם בגלל שהם נוצרו כשלא הכרתי את השירים, אני מרגישה שהם קבלו עומק בזכות השירים.
ציורים חזקים – הולמים את השירים
השירים הלמו אותי.תודה,ענת.
ל ו ס י,
שוב אני צועקת, אבל הפעם עם קול.
איזה יופי!
מההתחלה הרגשתי קשר לציורים שלך, ואני נרגשת לראות שגם את מצאת אותו.
ושגם התחברת לציפורים של גבריאלה.
פשוט מקסים בעיניי הקשר הבין- ציפורי הזה.
וגם לי יש לפ טופ…
מה אני אגיד לך, לוסי, הציפורים שלך, למרות קשייהן הנראים לעין, מצייצות ומזמרות 🙂
"הקשר הבין-ציפורי הזה", אהבתי. זה כבר קשר תלת-ציפורי, ועל זה נאמר: "טובים השניים מן האחד וחוט המשולש לא במהרה יינתק".
תודה תודה לכן חברות יקרות, לוסי וחני, אירועים כאלה עושים לי את היום… (-:
גבריאלה וחני תודה. השירים הפעילו אצלי כמה קלידים והמנגינה הייתה מוכרת. הם התחברו לציורים.
חיבור חזק בין המילים לדימויים. אוהבת את הגלילה.
מירי תודה רבה. אם היו הציורים נעשים בעקבות השירים הייתי אומרת לך שכנראה המאיירת שבי עבדה. אבל הם נוצרו לפני שהכרתי את השירים, לפני כשנה-שנתיים.כשקראתי את השירים אמרתי לעצמי:"על זה דיברתי!"
מהפנט וזועק
אמיר, תודה שקראת את ציורי.האם הם מתחברים למה שראית בתערוכה?
לוסי ציורים כואבים
ריקי, אני כנראה מציירת, בין השאר, כאבים כבר מזמן…
את מציירת אותם דק ומדויק לוסי
סלט כאבים חותכים דק, לא?
הי לוסי אני אגיד את זה אחת ולתמיד בצורה הבאה אני מתה על העשייה שלך!!!! העבודה העליונה מרתקת!!!!!!!מרכז מופשט מצד אחד ומצד שני כול כך אסוף של צעקה. אבל הצעקה שלך לוסי כל כך אם אפשר לאמר את זה על צעקה : עדינה כאילו וטווית בבית מלאכה לצעקות צעקה מזן חדש. כזו אחת שלא ניתן להתעלם ממנה. כל כך אסתטית הטרגדיה של הצעקה הזו שלך.מדהימה את לוסי. פשוט מדהימה.
רחל, רב תודות. הסמקתי ונכנסתי מתחת לכסא…
אני מחפשת את הצעקה האילמת, הלא נשמעת.
קולות אילמים…
עבודות נפלאות, לוסי, עדינות ועוצמתיות, וכל כך נוגעות ללב. מחרה מחזיקה אחרי רחל
את מדהימה, לוסי, מדהימה כאמנית וכאדם.
סמדר, תודה.אחרי רחל: הרגע יצאתי מתחת לכסא, אז שוב אני צריכה להתחבא?
חלילה מלהתחבא, שימי את הכסא עלייך
כי את עתידה לשמוע זאת שוב ושוב.
סמדרי, אם אשים את הכסא עלי, שוב אהיה תחתיו…או שלא הבנתי…
חלילה, את תשאי אותו בגאון, כמו כובע, וברצינות, אל נא תחושי מבוכה נוכח השבח, אמנותך כל כך כנה ועמוקה ונוגעת.
((((:
לוסי, עוצרת להסתכל על יצירותיך. מהמרוץ המטורף של חיי אני מתחברת לעדינות החותכת שלך, לאמירה הכל כך נוגעת. אוהבת את ציוריך.
איריס יקרה, תודה. דווקא נראה לי שמצבים כאלה (מנסיון חיי), כמו שלך עכשיו הם לא מרוץ אלא ההיפך הגמור. הכל נעצר, הכל קופא מסביב ונכנסים לבועה שבה הזמן אחר.
מדהים כמה מתאים. אבל לא מפתיע . ישנה איזו תשתית אמיתית ועמוקה שכל אחד בנפרד נוגע בה.
סבינה תודה. אם זיהית אמת וכנות בעבודתי, זו מחמאה ענקית.יש משפט בשיר מולדת אורוגואיי שאומר בערך: עם חופש (עצמאות) אני לא פוחד כלל; ואני תמיד התבלבלתי ושרתי: עם האמת אני לא פוחד כלל.עד שאני כבר לו זוכרת מה הגירסה האמיתית…
אני מאוד אוהבת את הציפור העליונה והאמצעית. זעקתן כה חזקה.
יעל תודה. לזעוק חזק בשקט, זה אני רוצה.
היי לוסי הציור שלך חזק, הכוח של המילים והציור מעלה את הכל כיתה, עף לתוך הלב
שלך טובה
טובה, תודה רבה.השירה שלך גם נכנסת ישר ללב.
לוסי, הציורים והמלל נמהלים לכדי מבע מאד משכנע. ותופס חזק.
שחר-מריו תודה רבה. טוב שיש ממה לתפוס, לא?
לוסי יקרה,
הצפרים שלך מזכירות לי את הנשים לבית ברנרדה אלבה של לורקה.
שולמית, חור בהשכלה שלי. רצה לקרא כדי שאדע להתייחס.תודה.
אילו צפורים היו דוברות כבני אדם והצפורים שלך ,לוסי, דוברות גם דוברות עבודות יפות ועמוקות מבע
חנה, תודה. ואני הייתי רוצה לדבר ציפורית.