לעת עתה אני כאן מציירת, מאיירת, אוהבת אותיות ומילים
"לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם",משלי ו", ו".עבודה בהכנה לתערוכה קבוצתית בנושא חיות מהתנ"ך.
"לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם",משלי ו", ו".עבודה בהכנה לתערוכה קבוצתית בנושא חיות מהתנ"ך.
חיוך! 🙂 כזה, מרווח, כמו של העצלן… לא מדגדג לו?
מרווח – מרוח… על פני העצל/ן…
שירה, למה שיטריח עצמו ? בגלל נמלה? עצלן זה עצלן…
בהחלט! 🙂
מקסים, קורץ – ומלא הומור שבעיקר נוצר, נדמה לי, מהכפילות הזו שבמסגרתה הנח/ה בערסל יכול/ה להיות גם העצל וגם הנמלה שממנה הוא אמור ללמוד (מראה השוכב/ת בערסל נמלי, לפחות הגפיים). ואם זו הנמלה, הרי בימינו לא בטוח שגם היא כבר אינה עצלה… ואז אין כבר ממי ללמוד… מוסיף רלוונטיות עכשווית לאידיום עתיק וותיק. נהניתי.
תמר,כן יש משהו "נמלי" ברגליים.אהבתי את הפרשנות.הנמלים של היום!… הן לא מה שהיו פעם !
נחמד להפליא.
תודה, איציק. בחום הזה לא מתחשק ככה?
מקסים לוסי. מרענן. מקנאה בידך הקלה המתרוצצת 🙂
איריס, תודה אבל מה יש לך לקנא ?! יא מוכשרת שכמותך, איזה אקוורלים מדהימים יש לך!
את עושה לי שמח 🙂
לי, איזה כיף לי , שעושה לך שמח !תודה.
איור מקסים, לוסי, החיוך שלו מדבק.
השיירה הזו, המשמשת נתיב וגם שיער ארוך
גם תוחמת גבול, מעוררת בי שאלות, למשל מה קורה לזו שעל קצה האף, מדמיינת אנימציה:)
סמדר, תודה ומקווה שאכן נדבקת.זו שעל האף מתייעצת עם חברתה איך הן עוברות עכשיו לכוס…אם תרדנה דרך האף,הפה והסנתר הוא עלול בדיוק ללקק את השפתיים ולבלוע אותן. לא כדאי.הן חושבות לקרא לעכביש שישן על צמרת העץ, ולהציע לו תמורת כמה קורים, לספק לו שני זבובים.
מה את אומרת?
עכשיו החיוך הפך לצחוק! רעיון מקסים! בטח יהיה מקח וממכר, וגם לזבובים יהיה מה לומר, מניחה.
ניתן לזבובים בקשה אחרונה לפני… ((:
נְמָלָה
נְמָלָה , נְמָלָה,
עַל הַיָּד שֶׁלִּי עולָה!
עַד הַכָּתֵף הִיא מְטַפֶּסֶת:
"אֵיזֶה נוֹף יֵשׁ בַּמִּרְפֶּסֶת!"
סבינה, איזה שירים מתוקים. שימי אותן בפוט שלך, עם ציורים…
בפוסט, כמובן!!!
נְמָלִים בדְּבַשׁ
אֶל הַדְּבַשׁ שֶׁלִּי הִגִּיעוּ…
נְמָלִים! מַמָּשׁ מִילְיוֹן!!!
אֶת הַדְּבַשׁ מֵהֶם לָקַחְתִּי,
וְרָקַדְתִּי כָּל הַיּוֹם!
פִּיקְנִיק
אֲנִי אוֹכֵל,
הַפֵּרוּרִים נוֹפְלִים. . .
אֲנִי הוֹלֵךְ,
מִי בָּא? נְמָלִים!
נוֹטְלוֹת אֶת חֶלְקָן,
לֹא אוֹמְרוֹת "תּוֹדָה"
וְהוֹלְכוֹת לְדַרְכָּן
עוֹד יוֹם עֲבוֹדָה.
סבינה,תודה רבה על השירים המקסימים. עוד תקבלי עליהם איורים…אני מאוד אוהבת נמלים.אני אוהבת להסתכל, משתדלת לא לדרוך. יש לי היקו על נמלה. בקרוב אפרסם.
בואי נתחיל לאסוף את האיורים האלה ובסוף נמצא להם הוצאה!
מקסים ביותר
אוהבת את צורת הכתיבה ואת הציור. לא בטוח שהייתי משלבת אותם ככה או בכלל.
כבוד לציור וכבוד לטכסט המרקד.
חבל לי על ציורים מופלאים שמתכופפים לצו הדף האחד וגם לצורת הכתיבה שהיא עצמה אצלך לוסי-ציור. מקווה שהובנתי ומקווה שלא העלבתי.
תודה מירי על ההערה. אני מבינה מה את אומרת. אולי המיקום בדף יכול להיות יותר טוב. נתון לבדיקה.כי אני כן מחפשת לשלב בין השניים. פה חשבתי שהטקסט בצד ימין יהווה משקל נגד לערסל.
מה פתאום להעלב? ביקורת בונה- לרוב בונה… (: ומחשבה שנייה תמיד מוסיפה לפרספקטיבה.
שלוסי עובדת כמו מאיירת (לפחות במקרה הזה)
אילנה, בהחלט המחשבה היא של איור.
את הסגנון שלך לוסי, אפשר לזהות מייד בלי החתימה…
אילנה, תודה. כתב יד פרטי זה חשוב. האם את רומזת שהחתימה בעבודה מיותרת? כי יש לי התלבטות תמיד לגבי מקום החתימה,אם בכלל.
נדמה לי שעכשיו אני מתווכחת עם שתיים. כבר אמרתי לך אילנה בעבר כש"איור" הוא יפה בעיני הוא מפסיק להיות איור. וכבר לימדת אותי ביטוי כשהאיור -ציור מלווה טכסט של מישהו אחר קוראים לו אמן מלווה.
נדמה לי שאני מערערת על מעמדו המלווה של האיור. לא שאני מתנגדת להכנסה כספית מעבודה. השאלה היא כשזה לא עבודה מוזמנת.
ולגבי החתימה שלך לוסי . היא גם יצירה בפני עצמה. מקסימה.
מירי, מירי, מירי אני לא מתווכחת עם אף אחד.שלום, peace , paz …
הגבולות באמת מטושטשים בין איור לציור, בהרבה מקרים. הכוונה שעבדתי כמאיירת היא שהיה לי חשוב התרגום הויזואלי של הטקסט, והקומוניקטיביות שלו.בגלל זה אני בכל אופן, ממעטת לצייר מופשט באיורים.
לעומת זאת לאיור לספרי ילדים,למשל אני מתייחסת כאל מיני תערוכה של 16 או 32 ציורים.
כך שהגבולות נזילים לפה ולפה.
הבנתי
תודה על ההסבר המילולי . עכשיו שאני יודעת שחשוב לך שהציור ייתייחס ישירות לטכסט אני מבינה יותר את תפקיד האיור. אני פשוט בגלל אופיי המרדני בסוף בורחת ממנו מהטכסט או מכל רשות אחרת . או שאני שמה בראש את הדימוי והטכסט רק מתייחס אליו .
אבל זו לא עבודה מוזמנת . זו רבולוציה ואנרכיה . מאוד מעריכה את היכולת לעבוד בשיתוף פעולה ולא לאבד את שמחת החיים והאוטונומיה.מקווה שהובנתי. וקצת ויכוח לא נורא לוסי . לא לחשוש . שוב מקווה שלא פגעתי או עשיתי מידי רוח במטע הפרטי שלך.
מירי, תודה. לא פגעת וקצת משבו רוח בחום הזה, מבורכים.ויכוח זה טוב בבית…התדיינות – יותר טוב… (((:
לא, לא רמזתי
לוסי, העצל הזה מזה נראה נהנה… כמעט כמוני בחופש… אוהבת גם את שילוב הכתיבה באיור המרנין
חני, תודה. על זה אני מפנטזת עכשיו…
לוסי היקרה,
יופי של רעיון. לקח לי זמן לאתר את הנמלה—-אבל לא התעצלתי—והמשכתי לחפש 🙂
מתי התערוכה?
מיכל
מיכל תודה ! התערוכה , אינשאללה בנובמבר.