לעת עתה אני כאן מציירת, מאיירת, אוהבת אותיות ומילים
"שלום כתה א" ".עבודה לתערוכה העוסקת בדמות המורה. אני מאחלת לעצמנו מורים כאלה, נותנים מכל הלב מכל טוב העולם, ושהמפגש בכתה יהיה חגיגה תוססת .לא יזיק אם יתוגמלו בהתאם, מה שלא קורה עכשיו. אבל את זה לא ציירתי.
"שלום כתה א" ".עבודה לתערוכה העוסקת בדמות המורה. אני מאחלת לעצמנו מורים כאלה, נותנים מכל הלב מכל טוב העולם, ושהמפגש בכתה יהיה חגיגה תוססת .לא יזיק אם יתוגמלו בהתאם, מה שלא קורה עכשיו. אבל את זה לא ציירתי.
איזה יופי ואיזו צבעוניות הלוואי וכך היה נראה בית הספר ,מקווה בשביל נכדתי העולה עכשיו לכתה א"… חמש שנים עברו עליו על מכאל …נקווה שהשנה השישית לברכה
חנה, תודה. נקווה באמת…כל התחלה תקווה חדשה.
נקווה שהלימודים ילוו בשמחה חיים מלבבת כמו בציור שלך.
איציק, תודה. אצל הקטנטנים , אני מאמינה זה כך. הבעיה היא בכתות הגבוהות יותר.מאבדים משהו בדרך.
אכן שמח ומעורר תקווה כמו במקראות הישנות, כמו גוטמן במיטבו, חבל שבחיים זה לא תמיד כך..
חני, בואי נקווה שישתנה. איזו מחמאה להשוות לגוטמן !
הקצבת הרבה אופטימיות ושמחה למערכת החינוך, וכ"שאופק חדש" מרחיב את גבולו, אין לך מושג עד כמה כולם זקוקים לה. רק שלא יגלו באיחור שהוא היה בכייה לדורות.
לבנה, צריך הרבה אופטימיות .כל הזמן מנסים ומתנסים.תודה.
מזכיר לי את ההתכתבות שלנו בנושא.
את אופטימית וזה טוב.
אני אוהבת את הצבעוניות שאת מפזרת על הדף.
אביטל, תודה. סוג של תקווה לראות ככה את בית-הספר.
איזו חגיגה יפהפייה
לוסי, כל כך הרבה שמחה יש בציורים שלך בסגנון הזה, אני ממש אוהבת אותם, זו חגיגה, וזמשום מה אני מאגישה שהכרתי אותם למרות שממש לא, אולי זה הרגש הזה שמחה של הנפש הילדית.
אורה, תודה . אני שמחה שהם מצליחים להגיע למכנה משותף ילדי, שכנראה יש לנו.
דפנה, תודה. כתה א" זה הכי הכי הכי חגיגה שיש. עם כל החלומות והציפיות. והם כאלה אפרוחים תמימים ורכים.
דפנה, אני מתנצלת, לא יודעת למה התגובה אליך קפצה למקום הלא נכון…
מקסים, לוסי. מלא ביופי וחן.
מרתקת הרכבת. כולם כל כך מתוקים, בעיקר הרביעיה עם הכבשה שכמו נחה על שיער הדשא, והילדה עתירת הקוקואים.
סמדר, תודה. ומה עם הכלב שבא לשיעור? שלא לדבר על הברווז שמקשיב.כתבתי פעם התחלה של סיפור על פרה שמחליטה ללכת לבית-ספר.
קסם צבעוני ואופטימי, לוסי
איריס, תודה. אפה שולמית?
מתוק לאללה. לכיתה כזו כיף להגיע.
אמיר, תודה. כן כיף…צריך לשאוף שהפנטזיה תתקיים
לוסי, כתה נהדרת. גם המורה. וחשבתי שזו אני שם בצד, עם השיער הורוד, בשמלת גוון-כללי-ירוק-וצורות-עגולים.
תודה מירה.היית עושה שיער ורוד ? וואלה? איזו מורה! יש ספר מקסים של ד"ר סוס :"הידד ליום שונשוני מיוחד", מכירה?
זאת קבלת פנים קסומה. הלוואי שכל מורה בכיתה א" תתלה על הלוח את הציור שלך, לוסי.
סיגל, תודה רבה. העיקר שכל מורה, בכל שנה תחשוב איך להפוך את המקום לכזה !הלוואי !
לוסי היקרה,
מעלה זכרונות מהעבר הרחוק —היום הראשון שלי בכיתה א" . אומנם לא בישראל, אלא בברוקלין ניו-יורק, אבל אותם החיוכים ואותו אור של יום ראשון בכיתה א".
מקסים!
מיכל
הי מיכל ! תודה רבה שבקרת!