יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
בעקבות גל השנאה העכור והמביש של בני עמי, גל שהתפרץ לאחר התאונה המחרידה בירושלים בשבוע שעבר, תאונה בה נהרגו ילדי בית ספר פלסטיני שיצאו לטיול ביום סוער, אני מעלה לבלוג רצף שירים של נאצר רבאח. בשירים הללו אני מוצא את הביטוי לייאוש הפלסטיני, ייאוש נטו, ללא שנאה. הקליע הקטן צומח לממדים מפלצתיים ומאפיל על המציאות. האם רק דרך מעופו של הקליע, האם רק דרך כוונת הרובה נוכל לראות אחד את השני ? האופציה הזו היא כול כך איומה. המציאות חסרת התקווה אותה מציירים לפנינו מנהיגי שני העמים. לא ייתכן !! הרי מאחורי המילים שלהלן יושב בן אדם שאת הייאוש שלו אני יכול ממש למשש. . . .
בקול רם פורטים בגיטרה / נאצר רבאח
תרגום: אלטייב ע'נאים
1.
לוּ זָרַעְנוּ עוֹפֶרֶת
מַה הָיְתָה מַצְמִיחָה הָאֲדָמָה ?
גְּוִיוֹת טְרִיּוֹת
אוֹ עֵצִים מֵתִים ?
2.
אֲפִלּוּ הֶעָנָן
שֶׁחוֹרְרוּהוּ הַקְּלִיעִים
הִמְטִיר דָּמִים !
3.
כְּשֶׁקְּלִיעַ מְדַבֵּר
מִי יִצְטָרֵךְ לַתִּרְגּוּם ?
4.
הַקָּלִיעַ הוּא שְׁכֵנֵנוּ הַיָּחִיד
שְׁכֵנֵנוּ הַמְּפֻנָּק
לוֹמֵד הוּא בַּלֵּילוֹת לִפְרֹט בַּגִּיטָרָה
וּבִכְדֵי לְהָפִיג אֶת בְּדִידוּתוֹ
יוֹשְׁבִים יְלָדַי מֵאֲחוֹרֵי
נוֹשֵׂא אֲנִי אֶת לִבִּי
וּמְתוֹפֵף !
5.
שְׁטָרוֹת כַּסְפֵּנוּ אָזְלוּ
וַיְהִי הַקָּלִיעַ לְמַטְבֵּעֵנוּ הַיָּחִיד
6.
פְּתַח בְּאֵשׁ
פְּתַח . . .
וּשְׁכַב לִישֹׁן עֲמֻקּוֹת
הַקָּלִיעַ עוֹד יְיַלֵּל
יְיַלֵּל
וּבָאַשְׁמֹרֶת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַלַּיְלָה יַחְזֹר אֵלֶיךָ
כְּכֶלֶב רָעֵב וּבוֹגְדָנִי !
7.
בִּדְאָגָה אַתָּה מְסַנֵּן אֶת לֵילְךָ
אוֹ צֵרוּף מִקְרִים שֶׁפָּגַשׁ אוֹתְךָ
אֵין מָנוֹס . . .
הַקָּלִיעַ הוּא יַנְשׁוּף
וְאַתָּה עַכְבָּר.
8.
הַצַּלָּף אֵין הוּא רוֹאֶה אֶת עֵין הָרוֹבֶה
אֵין הַצַּלָּף רוֹאֶה אֶת עֵין הַקָּרְבָּן
אֵין הַצַּלָּף רוֹאֶה . . .
אֵין הוּא רוֹאֶה. . . .
9.
אֵיזֶה מְדִינָה מֵתָה אַתְּ דּוֹרֶשֶׁת בְּגָלוּתֵּךְ
הוֹי שׁוּרַת קְלִיעִים ?
10.
עֵירֹם חָצָה אֶת הַשַּׁעַר הַבִּטְחוֹנִי.
עֵירֻמִּים שָׁמְעוּ אֶת קוֹל הָאַזְעָקָה.
עֵירֹם הָיָה, כְּשֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת בְּדָקוּהוּ הַשּׁוֹמְרִים.
עֵירֹם הָיָה, רַק שֶׁהַקָּלִיעַ
מְקַנֵּן בְּתוֹךְ הַזִּכְרוֹנוֹת.
הרצף לקוח מתוך הקובץ המצוין: "לקט מהשירה הפלסטינית החדשה", בהוצאת מטען. תרגם וערך את כול הקובץ: אלטייב ע'נאים. על נאצר רבאח כתוב בקובץ כי הוא ילדי 1963, מעזה. (בן גילי פחות או יותר), אגרונום במשרד החקלאות הפלסטיני. הוציא עד כה שני קובצי שירה.
תודה גם ליוסי גרנובסקי על הדבקות והעקשנות ועל כך שהוא מביא לקורא הישראלי מהשירה הזו – השירה של שכננו.
לו זרענו עופרת
מה היתה מצמיחה האדמה?
גויות טריות
או עצים מתים?
שיר אנטי מלחמתי אוניברסלי שמסר דומה לו קראתי בשירו האלמותי של יהודה
עמיחי:המקום שבו אנו צודקים
"מן המקום שבו אנו צודקים, לא יצמחו לעולם
פרחים באביב.
המקום שבו אנו צודקים
הוא רמוס וקשה
כמו חצר.
אבל ספקות ואהבות עושים א
את העולם תחוח
כמו חפרפרת כמו חריש
ןלחישה תשמע במקום
שבו היה הבית
אשר נחרב"
שיהיה המקום תחוח מאהבה ולא מחורר מקליעים
בשני עברי המתרס
אמן
אמן ואמן.
תודה לך על השירים.גם אני מצטרפת לתפילה ולואי שתניב האדמה אהבה ופרות למאכל ולא קליעים.
עפרה