שלושה עורבים

שְׁלוֹשָׁה עוֹרְבִים שְׁחֹרִים צוֹפִים עַל הַמִּפְרָץ
עַל שֶׁפֶךְ הַקִּישׁוֹן הַמִּתְפַּתֵּל בּוֹאֲכָה הַנָּמֵל
עַל שֵׁשׁ אֳנִיּוֹת הַסּוֹחֵר הַמַּמְתִּינוֹת לִפְרִיקָתָן

לַהַק הַיּוֹנִים מִתְאַבֵּךְ מֵעַל לְמַמְּגוּרוֹת דַגוֹן
רַכֶּבֶת כְּחֻלָּה עוֹשָׂה דַּרְכָּהּ לְנַהֲרִיָּה בְּעוֹד
הָאֲדֻמָּה מַדְרִימָה לְתֵל אָבִיב

נוֹפָהּ שֶׁל הָעִיר מֻנָּח עַל הָאִצְטַבָּה כְּאֶבֶן
כְּמִשְׁקֹלֶת הַנִּצְבֶּרֶת לָעֲרֵמָה, לָהָר, לִתְקוּפַת
חַיִּים שֶׁאֵין לָהֶם הוֹפְכִין

בְּעִקּוּלֵי הַיְּרִידָה לַמּוּסַכִּים בַּמֵּרוֹץ נֶגֶד
יוֹם שִׁשִּׁי הַקָּצָר מִכָּל יָמִים אֲנִי חוֹלֵף
עַל שְׁלֹשֶׁת הָעוֹרְבִים בְּלֵב מְלֵא קִנְאָה