יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
ידי מתמלאות אור
שֶׁאִם הַיָּדַיִם – יָדַי
יִתְמַלְּאוּ אוֹר אוּכָל
לִקְלֹף מְלָפְפוֹן בִּזְמַן
שֶׁאֲנִי מַבִּיט בְּגִנַּת
הַשְּׁכֵנִים שָׁם הָעֵצִים
צוֹמְחִים לְתִפְאֶרֶת
וְהַכַּלְבָּה הַלְּבָנָה
שׁוֹעֶטֶת בְּמוֹרַד הַמִּדְרוֹן
לֹא יִהְיֶה עָלַי לַעֲקֹב
בְּהַתְמָדָה וּבִזְהִירוּת
אַחַר הַסַּכִּין הַמְּנַשֶּׁלֶת
קַו אַחַר קַו אֶת
יַרְקוּתָהּ הָרַעֲנַנָּה שֶׁל
הַקְּלִפָּה – מוֹתִירָה –
לְבַסּוֹף אֶת גּוּפוֹ הַלָּבָן
מוּכָן לָאֲכִילָה
יפה שירך ,יהונדב, ואכן הצליחו ידיך לחפון אור- עובדה!
היכולת הזאת המופלאה לעסוק בזוטות היום יום בלי להחמיץ את יופיה של הבריאה, בלי לוותר על ההתפעלות הילדית המתבוננת בעולם כאילו בפעם הראשונה ,היא האור עצמו.
אהבתי
שבת יפה
תודה חנה על התגובה ועל החום. תודה גם על התגובה לשיר הוקדם ושבת שלום.
יהונדב
חותמת על דבריה היפים של חנה ושמחה עם שירך המלא אור
תודה מירי. לא רק אור יש בשיר הזה. . . .
נכון לגמרי צריך לתת כבוד גם למלפפון!:)
שיר יפה, מהורהר
הרבה תודה נועם.
אני מעדיף לאכול את המלפפון על קליפתו – זה יותר בריא. ככה גם אפשר לחסוך באור, מצד אחד, ולא לוותר על אור אחר, מצד שני.
שיר חושני המבטא רצון להספיק הכל בו זמנית, או מהכיוון השני, לא להחמיץ רגעי קסם והיתעלות חולפים
קילוף המלפפון הירוק כמשל לעיסוק בפינה אישית
ובו זמנית בהתבוננות מעבר לתחום הפרטי הבועתי שלנו, כי הדשא של השכן ועציו תמיד יותר ירוקים..
הידיים המוארות הן ברכה ליכולת להיות עסוק בו זמנית בעצמנו ובמתרחש מחוץ לנו מעבר לעצמנו.