יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
*
לָבוֹא חָפְשִׁי לָעִיר נְצוּרָה
בִּרְחוֹבֶיהָ נָצוּר לְשׁוֹטֵט
לָבוֹא חָפְשִׁי לְעִיר נְצוּרָה
אֶת הָעִיר נָצוּר לָצֵאת
וְלִרְאוֹת וְלָדַעַת אֵין
עִיר שֶׁיֵּשׁ
מתוך: אילה אשלח אותך
יהונדב פרלמן
*
לָבוֹא חָפְשִׁי לָעִיר נְצוּרָה
בִּרְחוֹבֶיהָ נָצוּר לְשׁוֹטֵט
לָבוֹא חָפְשִׁי לְעִיר נְצוּרָה
אֶת הָעִיר נָצוּר לָצֵאת
וְלִרְאוֹת וְלָדַעַת אֵין
עִיר שֶׁיֵּשׁ
מתוך: אילה אשלח אותך
יפה הזיכרון הזה למשורר חשוב שלא מרבים
לטפל במורשתו
האם בעיר נצורה ושמורה כירושליים
אפשר לבוא חופשי ברוח וחילוני באורח החיים
לשוטט בה ולצאת ממנה בשלום?
"לראות ולדעת שאין עיר שיש"
האם לדעתך לכך התכוון אמיר גלבוע?
מיכל
לטעמי לא התכוון לירושלים כלל אלא למצבו הקיומי של האדם.
מסכימה שהמצב הקיומי של האדם כבן תמותה
מעוגן גם בעיר שיש נצחית
כמו כן שהאדם במהותו הוא חופשי
כל עוד אינו מוותר מרצון על החופש
וממיר אתו במירוץ משעבד אחר כבלי הממון.