יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
אם למנות את מרכיבי זר הפרחים
אִם לִמְנוֹת אֶת מַרְכִּיבֵי
זֵר הַפְּרָחִים
שֶׁהֵבֵאתִי לְאִשְׁתִּי בְּעֶרֶב
יוֹם שִׁשִּׁי
הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ
חָמֵשׁ חַמָּנִיּוֹת
שְׁתֵּי גְּלַדְיוֹלוֹת צְהֻבּוֹת
לִילְיוּם אֶחָד
וְגִבְעוֹלַיִם פִּרְחֵי-בָּר
קְטַנִּים וּלְבָנִים
עָלַי הַחַמָּנִיּוֹת
גְּדוֹלִים וּכְבֵדִים
מוֹסִיפִים נֹפֶךְ ג'וּנְגֶּל
לְרַגְלֵי הַפְלָמֶנְקוֹ
שֶׁל הַגְּלַדְיוֹלוֹת
נְחַשׁ הַלִילְיוּם
מִתְפַּתֵּל – עֲקַלְּתוֹנִי
כְּלַפֵּי מֵעֲלֵה גְּבִיעֵי
שְׂפָתָיו לוֹבְשִׁים כָּתֹם
עַז לְהַזְכִּיר לָנוּ
שֶׁלֹּא הַכֹּל צָהֹב
מתוך: טנגו עם זקף קטן
יהונדב, ממש זר של מילים, הייתי מצרף אותו לזר הפרחים.
יש לך עוד שירי יופי כאלה? ככה שנוכל לבנות פואמות פרחים לפי חלקים, אולי אפילו לפי יחידות יסוד, וכך נוכל לחבר ולהתאים שיר לזר המצורף, במעין קומבינטוריקה כזו של כל הצירופים האפשריים. טוב, נסחפתי. עכ"פ, שיר מתוק, חן.
חן. תודה על הקריאה והתגובה.
חן, צודק. זה שיר לירי לא פחות ממושלם. כל מילה שלו במקום. אסור להזיז ס"מ. נדמה לי כי השיר הזה פתח את אחת מחוברת "עמדה" המוקדמות. אני תמיד מתרשם מן המילה "צהוב" כאן בשיר. אולי אני טועה. זה מתקשר לארץ חמה, חומה-צהובה, וגם למשמעות היותר נדירה של צהוב שהיא, זוג הצהוב זה לזה, כלומר כעוּס, ומתפייס. רני.
זר פרחים תמיד מפייס אותי וכנראה גם כל אישה.
"דבר אלי בפרחים"
כי פה-רך הוא דימוי היחס המובע במתן הפרח
לפי אברהם שלונסקי
רני ! בקשר לפרסום בעמדה אתה צודק. ובאשר ל"צהוב": לפני הרבה שנים נתקלתי באותו גליון של עמדה במקום כלשהו ומישהו עיטר את השיר הזה בצורה מקסימה. בקצה הדף התחתון מצד שמאל הושטה יד עם זר של פרחים ובמרחק, בהרכנת ראש, ניצבה דמות נשית כאילו שוקלת אם לקבל את הזר אם לאו.
הי יהונדב, שיר מהמם אולי לא פחות מהזר עצמו. כולנו צריכים מעת לעת תזכורת שלא הכל צהוב, ויותר מהזר עושה את זה השיר, כי לקחת הגשת זר אישית, והגשת אותו שוב והפעם בשיר, כך הוא מגיע להמון קוראים, לנצח רענן ופורח.
הפרח פורח לנצח בזיכרון שלנו.
עדיף פרחים של שמחה.
השיר שזור מפרחים שונים זה מזה,
כל פרח ואופיו המיוחד.
חמניות חמות צהובות כמו שמשות מחייכות
וליליום כתום מתפתל
יופי של צבעים שמחים.
כמו בני אדם ,לכל פרח מראה יחודי ואופי משלו. אבל כנראה שהפרחים לא צהובים זה לזה,אלא משתלבים בידידות
לזר משותף מלוכד.
פרחי הגלדיולות
מתוארות בשיר כשמלות של רקדניות פלמנקוצהובות
גביעי שפתי הליליום משוחים בשפתון עז בצבע תפוזי כתום,
עלי החמניות מסוככים כסוכת-שלום.
תודה סיגל.
תודה
על זר המילים הפורחות
שהנחת על אדן החלון הירוק
אשנב הביקור הפואטיסטי
של הבלוג הבנניסטי
תודה סיגל.
יפה השיר כמו זר אביבי לנשמה. טוב שהזכרת לנו ,יהונדב, שלא הכל צהוב
תודה חנה ושבת שלום.
יהונדב, זה שיר מקסים, מקסים. ונפלא לקרוא אותו בשבת. ואם למנות את מרכיבי שירי הפרחים שנכתבו במהלך ההיסטוריה, הרי שיש בשיר שלך כדי להזכיר לנו שלא הכל נדוש.
תודה שחר-מריו.
איזה יופי לקבל זר כזה !
לא הכל צהוב…כמה הלבישו על הצהוב הזה! קנאה, שנאה, זילות. נכון לא הכל צהוב ויש גם פיוס.
אבל צהוב זה גם שמש ואנרגיה וחום.