דמדעות

דמדמעות

דַמְדְמעוֹת בַּאֲבִיב מְטַפְטֵף עַל הָרֹאשׁ מִמִּזְרֶקֶת הַדָּם בְּפּוֹלִין

וַאֲנִי מְשַׁנֵּן לְעַצְמִי בְּעִקְבִיּוּת לֹא

לְהִתָּפֵס לְרַגְשָׁנוּת זֶהוּ קֶטַע שֶׁמַּתְאִים

לְיוֹמַן

דָּם וְעוֹד דָּם וְעוֹד

דַּם

גּוּף וְעוֹד גּוּף וְיָד מַהוּ יִהוֹנְדַב אִם לֹא

שֶׁרִיר הַקִּבֹּרֶת הַנּוֹזְלִית, הַצְּפִיפוּת הַמְּסֻיֶּמֶת

שֶׁל שַׂעֲרוֹת בֵּית הֶחָזֶה, הַבְטָחָה שֶׁל חֹם

הִלַּת הָאוֹר הַנִּמְשֶׁכֶת מִתֵּל אָבִיב הַדְּרוֹמִית

הַזִּכָּרוֹן מִתְבַּקֵּעַ כְּמוֹ בֵּיצָה וְאֶפְרוֹחַ

אוֹשְׁבִיץ בּוֹקֵעַ מְצַיֵּץ: "אֵין

לְהִתְבַּיֵּשׁ בַּזְּוָעָה אֵין לְהַאֲדִיר אוֹתָהּ".

אוּלַי אֶסַּע לְאוֹשְׁבִיץ לְטִּיוּל

כְּמוֹ זִקְנַי אַללַי מַה יִּהְיֶה סוֹף הַכְּאֵב

כָּמַה זְמַן צָרִיךְ לָלֶכֶת אָחוֹרָה

וְאַבָּא אוֹמֵר: "תַּכְלִית הַחַיִּים הִיא אַתָּה בְּנִי

הֵבֵאתִי אוֹתְךָ לְעוֹלָם לִשְׁכֹּחַ אֶת מוֹתָם"

אַלְלַי, הוּא נִכְשַׁל בִּמְשִׂימָתוֹ וַאֲנִי נִכְשָׁל

בִּנְשִׁימָתִי אֲנִי לֹא מֵרִיחַ אֶת הֶעָשָׁן

לֹא רוֹאֶה דָּם וּבְכָל זֹאת גּוֹנֵחַ

אוֹשְׁבִיץ דַּי