יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
*
הָיִיתִי מוּכָן כָּכָה
לְהַמְשִׁיךְ בַּכְּבִישׁ הַבּוֹדֵד
לַתוּר אַחַר אַרְצוֹת הַיָּרֵחַ
לְהַקְשִׁיב יָמִים שְׁלֵמִים
לְשִׁירַת הַפָּשׁוֹשׁ עַל עָלֶה
שֶׁל תִּירָס
הָיִיתִי מוּכָן כָּכָה
בַּמְּכוֹנִית
לְדַוֵּשׁ בַּהִסּוּס
לְהִזְדַּחֵל בֶּעֵמֶק הַשָּׁוֶה
בֵּין הַפְּרָט לַחִדֶּקֶל
שֶׁאֵין לוֹ סוֹף
מתוך : "על פי הדיבור" 2007
תמיד טוב
להיות מוכן ככה להמריא
להרפתקאה במחוזות החלומי והאפשרי.
אפשר להסכים ולהגיע לעמק השווה
אך אל ארצות הירח הדרך דמיונית ואינסופית.
השיר מעורר את יצר הנדודים
אך גם את הצורך בחיפוש השלווה.
דרך צלחה !!!
פרט וחידקל? בפרט ובכלל?
או פרת הנהר הגדול,
יתכן ונפלה טעות דפוס/כתיב
או שיש כוונה אומנותית מובלעת?