יום שזור ומקושר

יום שזור ומקושר

                                                                                      "אבל קורות הלילה לפרטי פרטיו. . . 

                                                                                     עדים לא רק לתעתועי דמיון

                                                                                    אלא למשהו שזור ומקושר . . . ."
                                                                               (הפוליטה, חלום לייל קייץ, וויליאם שיקספיר)

בְּתוֹר לְעֶמְדַּת הַמּוֹדִיעִין שֶׁל קוֹארפרטִיב דָּן
בְּתַחֲנַת רַכֶּבֶת אַרְלוֹזְרוֹב אוֹ סַבִידור
הַדַּיֶּלֶת הַיּוֹשֶׁבֶת מֵאֲחוֹרֵי הַחַלּוֹן, מֵאֲחוֹרֵי הַמִּיקְרוֹפוֹן
עוֹנֶה בַּאֲדִיבוּת מֻפְלֶגֶת, מְשֻׁלֶּבֶת בִּתְמִיהָה קַלָּה
עַל הַתּוֹר הַמִּתְאָרֵךְ מוּל חַלּוֹנָהּ.
לְבוּשָׁה בְּחֻלְצָה בְּהִירָה, חֲצָאִית תְּכֵלֶת וַעֲנִיבָה בְּכָחֹל כֵּהֶה
מְצֻלֶּבֶת בְּטַבַּעַת כֶּסֶף מְגֻשֶּׁמֶת עַל בֵּית הֶחָזֶה.
מְעַיֶּנֶת בְּמַפָּה גְּדוֹלָה שֶׁל הַכֶּרֶךְ הַגָּדוֹל
אֶצְבָּעָהּ לְטוּשַׁת הַצִּפֹּרֶן נוֹדֶדֶת בִּמְהִירוּת
מֵרְחוֹב הַמַּסְגֵּר לְאֵזוֹר הַתַּעֲשִׂיָּה שֶׁל בְּנֵי בְּרָק
עַל שֻׁלְחָנָהּ מַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת מָגָזִין "לָאִשָּׁה"

בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס לְיַד קֶנְיוֹן אַיָּלוֹן, בְּכוֹר הַקֶּנְיוֹנִים
תַּחַת שֶׁמִּי טְרוֹם גֶּשֶׁם אֲפֹרִים דַּרְכִּי מִצְטַלֶּבֶת בְּדַרְכּוֹ
שֶׁל גַּמַּד בַּעַל גֻּלְגֹּלֶת דְּמוּיַת בֵּיצָה. יַחְדָּו אָנוּ חוֹצִים
אֶת הַמַּעֲבָר הַצַּר הַיּוֹצֵא מֵחֲנוּת "סוֹפֵר קַרְמִיק" וּמַגִּיעִים לָרְחוֹב.
הַגַּמָּד פּוֹנֶה שְׂמֹאלָה וַאֲנִי מַיְמִין. מַהֵר מְאוֹד אֲנִי מֵבִין
שֶׁאֵינֶנִּי מָצוּי בָּרְחוֹב אוֹתוֹ אֲנִי מְבַקֵּשׁ.
כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְתַקֵּן אֶת טָעוּתִי אֲנִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי שׁוּב עוֹקֵף
אֶת הַגַּמָּד הַלָּבוּשׁ בְּמִכְנְסֵי גִ"ינְס קְצַרְצָרִים, נֶאֱבַק בַּדֶּרֶךְ הַמִּשְׂתָּרַעַת לְפָנָיו, 
מְמַהֵר לִתְפֹּס מַחֲסֶה לִפְנֵי הַגֶּשֶׁם.

בַּמִּזְנוֹן אֲנִי עוֹשֶׂה עִם קָפֶה שָׁחֹר אֶת הַסִּפְתָּח לְצֶמֶד הַמִּזְנוֹנָאִים.
מְסָרֵב בַּנִּימוּס לַחֲבִיתַת יֶרֶק. הַשָּׁעָה שֶׁבַע וָחֵצִי בַּבֹּקֶר
"עוֹד לֹא הִבְשַׁלְתִּי לְמַשֶּׁהוּ מְטֻגָּן", אֲנִי אוֹמֵר לבחור עִם הַקּוֹצִים
בִּזְמַן שֶׁחֲבֵרוֹ הַקֵּרֵחַ בּוֹזֵק פַּפְּרִיקָה חֲרִיפָה עַל שַׁקְשׁוּקַת הַיּוֹם.
הַגֶּשֶׁם נִתַּךְ עַל גַּגּוֹן הַפַּח בִּזְמַן שֶׁאֲנִי מְסַיֵּם לִקְרֹא אֶת "פַּר גִינֶט" (סוֹף סוֹף)
מְשַׁל הַבָּצָל מִתְעַרְבֵּב בְּנִיחוֹחַ הַבָּצָל הַמִּטַּגֵּן בַּמַּחֲבַת הַשְּׁחֹרָה מֵאֲחוֹרַי.

מְאֻחָר יוֹתֵר, בְּדֶרֶךְ חֲזָרָה בְּאוֹטוֹבּוּס דָּן מְבַקֶּרֶת רָזָה תַּבִּיט בְּכַרְטִיס הַנְּסִיעָה הָאֲדַמְדַּם וּתְהַנְהֵן בְּרֹאשָׁהּ. לִי ? לְמַעֲסִיקֶיהָ ? לֶאֱלֹהֵי הַבִּקֹּרֶת ?
הִיא מִסְתַּפֶּקֶת בְּמוּעָט, מַעֲנִיקָה לִי אָרְכָה, שֶׁלֹּא כְּמוֹ הָאִישׁ הָרָזֶה
הַמְּלַוֶּה אֶת פֵּר גִינֶט אֵל סוֹפוֹ.

סוֹלְוֶג שָרה"הַכְנִיסִינִי" בְּאָזְנִי בִּזְמַן שֶׁאִישׁ קָשִׁישׁ נִפְרָד מֵאִשָּׁה קְשִׁישָׁה עִם שִׁנַּיִם בּוֹלְטוֹת מִבַּעַד לְחַלּוֹן הָאוֹטוֹבּוּס הוּא עוֹד מַפְרִיחַ לְעֶבְרָהּ נְשִׁיקָה
וְהִיא מְמַהֶרֶת לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו וּבְהִתְרַגְּשׁוּת נְעוּרִים לְסַפֵּר 
אֵיזוֹ מִלָּה מְדֻיֶּקֶת חֲסֵרָה לָהּ בְּשִׂיחָתָם קֹדֶם לָכֵן.

בְּבֵית שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם אֲנִי רוֹאֶה עַל הַקִּיר אֶת הַחַיָּט הַמְּכֻשָּׁף, אוֹחֵז בָּעֵז, נִצְמַד לְבוֹרְאוֹ.מְנַהֵל הַמָּקוֹם בְּפָנִים מְיֻסָּרוֹת מַרְשָׁה לִי לְהָצִיץ פְּנִימָה.
תְּפִלִּין שֶׁל יָד שֶׁל שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ שֶׁל שָׁלוֹם רָבִּינוֹבִיץ"
קֻפְסַת עֵץ קְטַנָּה מַתְּנַת ח.נ.ב. בְּוִיטְרִינַת הַזְּכוּכִית.
בַּסִפְרִיָה, סְפוּנִים עַל מַדָּפִים מֵאֲחוֹרֵי דְּלָתוֹת בּוֹהֲקוֹת עוֹמְדִים סְפָרִים
שֶׁאִישׁ לֹא יְעַיֵּן בָּהֶם עוֹד לֹא עִדֵּן לֹא עִדָּנִים. עַל הַשֻּׁלְחָן
מְכוֹנַת כְּתִיבָה יְרֻקָּה מְגֻשֶּׁמֶת וְכַמָּה כְּרָכִים שֶׁל תַּלְמוּד שֶׁטַּיְנְזְלַץ
בָּבָא מְצִיעָא, בָּבָא בָּתְרָא, בַּבָּא . . .

הַחֲצוֹצְרָן לְפֵתַח מוּזֵאוֹן ת"א מַצְמִיד אֶת הַפִּיַה לִשְׂפָתָיו וְנֹופֵח 
כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְקָרֵב, אֲנִי פּוֹסֵחַ עָלָיו וְהוּא חָדֵל לְנַגֵּן.
אֲנִי רוֹאֶה שֶׁתַּעֲרוּכַת "דְּיוֹקַן הָאֹמן הַצָּעִיר" יָרְדָה שִׁלְשׁוֹם מֵהַכְּתָלִים
וּפוֹנֶה הָלְאָה, לְכִוּוּן הָעִיר, שׁוֹלֵף אֶת הָאַרְנָק הַשָּׁחֹר וּמֵטִיל שֶׁקֶל אֶחָד
בְּנַרְתִּיק הַחֲצוֹצְרָה. תְּרוּעָתָהּ הָרַכָּה שָׁבָה לְלַוּוֹת אוֹתִי בְּדַרְכִּי.

מִּפֵּתָח מִסְפָּרָה מְהֻדֶּרֶת בַּמִּשְׁכָּן לְאָמָּנֻיּוֹת הַבָּמָה יוֹצֵא צָעִיר שְחֹר שֵער 
בְּתִסְרֹקֶת עֲשׂוּיָה הֵיטֵב. בְּצָמוּד, בָּאַכְסַדְרָה, צְעִירִים וּצְעִירוֹת וְגַם אִישׁ מְבֻגָּר
מְחוֹלְלִים בַּתְּנוּעוֹת שֶׁל אָמָּנוּת לְחִימָה מִן הַמִּזְרָח הָרָחוֹק.
הַצָּעִיר שְׁחֹר הַשֵּׂעָר חוֹלֵף לְיָדִי עַל אוֹפַנַּיִם, גּוֹנֵב בַּאֲדֹם מַעֲבַר חֲצָיָה
דַּרְכּוֹ מִצְטַלֶּבֶת בְּגֶבֶר אַחֵר, לָבוּשׁ בִּבְגָדִים כֵּהִים, מְעִיל צְהַבְהַב וַעֲנִיבָה כְּחֻלָּה
אוֹחֵז שְׁנֵי תִּיקִים: הַחוּם – לַנַּיֶּרֶת, (אוּלַי גַּם סֶנְדְּוִיץ" וְתַפּוּחַ)
הַשָּׁחֹר לַמַּחְשֵׁב הַנַּיָּד.
מִמּוּל אֲנִי רוֹאֶה אֶת חַלּוֹן הַחַדְרוֹן בּוֹ יָשַׁב אָבִי
וְתִיקְתֶּק חֵלֶק גָּדוֹל מֵחַיָּיו; טְעָמִים וּפִשְׁרָם.
"הִזְדַּקַּנְתָּ דוֹבְּנוֹב", אֲנִי לוֹחֵשׁ לוֹ
מָתַי יַהַרְסוּ אֶת הַבִּנְיָן ?

בַּדְּרַגְסְטוֹר שֶׁל לוֹנְדּוֹן מִינִסטוֹר אִישׁ כָּסוּף שׂיעַר בּוֹדֵק בְּקַדַּחְתָּנוּת
אִם פְּנֵי הַמֻּכָּרוֹת לוֹ מְסַמְּנִים אָכֵן אֶת אוֹתוֹ מְסֻמָּן
כַּאֲשֶׁר הוּא מְזַהֶה אֶת זָרוּתִי הוּא שָׁב לִנְעֹץ מַבָּט דָּרוּךְ בָּאִשָּׁה הַמְּטֻפַּחַת הַיּוֹשֶׁבֶת מוּלוֹ.
בַּשֻּׁלְחָן שֶׁל חֲנוּת טֶבַע סְמוּכָה אָדָם אַחֵר מְשַׁחְרֵר פָּסוּק מוּזִיקָלִי וּבְסוֹפוֹ אֲנָחָה.
מֵאֲחוֹרֵי דּוּכַן הַשַּׁוַארְמָה אִישׁ חֲרֵדִי בְּחֻלְצָה לְבָנָה וְזָקֵן מַכְסִיף בֹּוצֵע כְּרוּב לָבָן לִרְבָעִים וּמְצָרֵף אוֹתוֹ לְעֵדַת הַכְּרוּבִים שֶׁכְּבָר בַּצָע .

קַבְּצָנִית שְׁמֵנָה עִם מִזְרוֹן מְרֻפָּט מִתְעַכֶּבֶת לְיַד פַּח הָאַשְׁפָּה, נוֹבֶרֶת וּמְזַמְזֶמֶת
מַנְגִּינָה עַלִּיזָה. אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת לְבוּשָׁה בְּהִדּוּר מְיַשֶּׁרֶת אֶת חֻלְצַת הַסָּרִיג הַחוּמָה
שֶׁטִּפְּסָה וְעָלְתָה בְּמַעֲלֶה כְּרֵסָהּ. בַּחֲנוּת הַטַּבָּק סַקַסְפוֹן טֶנוֹר גָּדוֹל מִכֶּסֶף
דּוֹמֵם בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה כְּמוֹ בְּבֶטֶן אֳנִיָּה טְבוּעָה. מִחוּץ לְדֶלֶת הַבַּנְק
שֻׁלְחַן בָּרִים עָגֹל, טְרִיפֹּוד שֶׁל הַמַּצָּב הַבִּטְחוֹנִי עִם פִּתְקִית תְּלוּיָה עָלָיו:
"עֶמְדַּת בְּדִיקָה".

אֲנִי חַיָּב לָשִׁיר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲנִי חוֹשֵׁב לִפְנֵי שֶׁאֲנִי נִכְנָס לְבֵית הַקָּפֶה וּמַזְמִין
צַ"אִי מָסָאלָה עַל בָּסִיס שֶׁל חָלָב.

יום שלישי 25 נובמבר 2005