רמברנדט יבא לרקוד לנו
על השולחן
על השולחן הארוך בסעודה
האחרונה נשמע שירים
מזרחיים ונשיר
בנגון מתחנחן ואת האף
נסתום בשתי אצבעות
בקפיצות עליזות יבוא
רמברנדט ידלג בין צלחות
הדגים והפיתות יצבע במשיכות
מהירות את ראשנו באגלי הטל
ישים לבו לפרטים
יניח את עיניו על הבלונדינית
שבינינו לא יכעס כעסים
לא ינדור נדרים את מכחול הבריאה
יניף ושרשרת פחדים יניס
ואחר כך יכבה את האור ויציר
את החלב שנשפך
יהונדב, נראה שהוא מאחר לבוא.
איזה ווירטואוז הבנדיט….
אכן ווירטואוז. בנדיט. . .קצת פחות.
אכן אנו זקוקים לרמברנט כזה שיניס את הפחדים במכחול הבריאה שלו, ויצייר את החלב הנשפך של הסעודה הטיטניקית האחרונה ,שבה אנו נתונים במסע הזללני וההדוניסטי הזה של חיינו, ואם לא נבכה על חלב שנשפך, מוטב שייצרו לנו אותו ודרוש לכך אמן וירטואוז ואלוהי כמו רמברנט , שיעשה את ההתמרה הזאת ,יהפוך החלב שפוך לצבע.. ואת הכאוס לאמנות.אהבתי את השיר, מקווה שהבנתי
תיקון טעות ,יציירו לנו אותו