יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
אהבת חיי, עבדה, הלך ממני. בן כ-18 היה במותו. ריפא את ליבי ונפשי באהבתו הענקית והחרישית. שנים רבות ויפות עברו עליו, ורק חצי השנה האחרונה, בה התגלה שהוא חולה באי ספיקת כליות, היתה קשה. אבל למרות הידיעה שחי חיים מלאים ויפים, האובדן קשה כשאול. איך חיים בלי אהבה כזו?
עבדה כגור בזרועותיי, 1994
עבדה בימים יפים, בגיל 10
.jpg)
עבדה היפיוף, בן 11
עבדה בזרועותיי לפני שנה, בגיל 17
עבדה ומאחוריו חג'ג' חקק, בן ה-3 וחצי, בקיץ שעבר. עכשיו חג'ג' כל כך מתגעגע…. וגם אני…
ע
איתך בצערך יעלה יקרה. בכל זאת 18 שנה ה מ ו ן ! קשיש היה בלכתו וצר צר עלייך על חג'אג' ועליו 🙁
רק מי שמגדל בעל חיים שנים יכול להרגיש משהו מצערך באין מילים. אולי לכן לא יושבים שבעה…
מצד אחד אני יודעת שזה לא לעניין להציע איך להתאבל ומצד שני למה לא לשתף באיך אני התאבלתי על שלי – בכירת חתולי, שבזכותה הבאתי אל ביתי עדר שלם שפתח את נקבוביות הרגש הטובות והנקיות ביותר. אז כששלי הלכה לעולמה בלילה אחד פתאומי בגיל חמש משהו בי אמר לי פשוט שאל לי להתאבל. פשוט לא ידעתי איך מתאבלים על חתולה שבעצם יותר מכל אנוש היתה חלק מהיומיום. לא הלכה לשום מקום. פשוט היא ואני צמודות. אז ניצלתי זאת ופשוט המשכתי לראות אותה בכל פינה כאילו לא היו דברים מעולם. פשוט לא התאבלתי, יעלה. כך בעצם עד עצם היום הזה, היא איתי כתמיד רק פשוט בתוכי עמוק.
אוי יעל יעלה. היפה הזה הלך? המחבק הזה הלך? העינים האלה הלכו? אין לי מילים, רק אהבה. ואולי הכתיבה עליו היא המקום שלעולם הנעדר לא נעדר?, כתבתי את זה. אבל אני לא בטוחה בזה. אוהבת אותך יעלה. חיה אסתר
אין מילים מנחמות, רק הזמן וגם הוא בקושי
בזכרון שלך הוא בוודאי ישאר חי ואוהב
וגם זו נחמה
יעל יקרה ואהובה, אני כל כך משתתפת בצערך וכל כך מבינה אותך. זה אבל לכל דבר. כשאושיק, אהבת חיי השחרחר ומלא האהבה מת הרגשתי שלעולם לא אחווה עוד אהבה כזאת, והיום כמעט שלוש שנים אחרי עדיין אין יום שאני לא חושבת עליו, אבל אני מקבלת ונותנת אהבה עצומה לדני ובלה, שני החתולים שחיים איתי בבית, ויש ימים שאני מרגישה שזאת ממש אותה אהבה, ויש ימים שאני יודעת ששום דבר לא ישווה לאושיק, אבל ממשיכים, זאת דרכו של עולם, ולמזלנו יש המון כלבים וחתולים לאהוב.
עצוב יעל. תנחומי. בלי קשר
אני קוראת כרגע את " רואות מכאן את העולם".
הגיע אלי בדרך לא דרך ונהניית.
מצטערת….
יעל יקרה
ליבי ליבי איתך. אני יודעת כמה חלל הם משאירים.
חיבוק גדול
ולמרות הכל שתהייה שנה טובה!
תודה לכל המנחמות היקרות.
ואביטל, תודה. וכיף שאת קוראת את הספר.