יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
ב-2006-2007 היה לי טור על חתולים במדור ירוק נושך ב"אנרג'י מעריב". נורא נהניתי ממנו, ואחת לשבועיים כתבתי על חתוליי, על מה שהבנתי מהם, טיפים על גידול חתולים ועוד, ותמיד היו המון תגובות.
בדרך כלל היו שם שירשורים אינסופיים של אוהבי חתולים נגד שונאי חתולים, ולהפך, ואין ספק שהאקשן היה רב. אבל כרגיל, כשבאים עורכים חדשים, הם מעיפים את כל הכותבים הישנים ומביאים את אנשיהם.
וכך קרה גם לי. אחרי שנה ורבע בערך באה עורכת חדשה והחליטה שנמאס לה מהטור שלי. מאז אני מקווה שמישהו יציע לי שוב לכתוב על חתולים באתר גדול.
מי שמתעניין בחתולים יכול למצוא את טוריי מ"מעריב", כי העליתי אותם גם בבלוג שלי. הנה הלינק.
חוץ מזה, חג שמח מבבובטרון, שהפכה להיות מושלת בביתי
נצטרך לכתוב יחד, את תביאי את נקודת המבט של המיוחסים, ארוכי הפרווה ובעלי השושלת המפוארת, ואני את עמדותיהם של חתולי האשפתות, אלה שנפלו מן הפח אל הפוך.
אני לא אוהב חתולים כאלה,מהזן שנראה בדיוק כמו כלב,איזה בוקסר,או משהו…
סתם חתול רחוב פושטי,ללא שום גזע וייחוס,יכול להיות הרבה יותר חביב למראה מה"כאילו בוקסר" הזה.
חוצמזה שאני כמעט ולא נכנס ל-NRG,ככה שהחמצתי את הטור הזה,בזמנו וחבל…
אוהבי החתולים הם עם מיוחד במינו, לפעמים גם צמחוניים, מן הראוי שתהיה להם פינה משלהם.
תוצאות התחלפות עורכים בעיתונים ספרותיים למשל יותר נוגעים לי. תיארת כנראה נכון את חטאיהם של עורכים חדשים – אין בעיניהם זכויות לכותבים וותיקים והם מועפים. ואמנם, גם לעורכים וותיקים מגיע לעתים שיעיפו אותם כבר ויעלו על כס מלכות העריכה עורכים קרובים לנו יותר בלב…