יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
אני הולכת עם בן זוגי על החוף. השרירים שלו נעימים למגע דרך הטריקו האדום, ועל החול מתבלטות קונכיות בצבעי רעל יפהפיים. ברקע שיר ישן. אני באמת שומעת או שזו רק הקלטה במוחי? סרט ישן? קטע מחלום? בן זוגי מתיישב על אבן גדולה, ואני אחריו, משעינה את ראשי על כתפו כדרך הנשים העדינות בסרטים, ובן זוגי מזמזם לעצמו שיר ישן בזמן שמלטף את ראשי. אני אמורה לחוש צמרמורת בשל המגע הנעים של האצבעות הקשות על קרקפתי, אבל למעשה אני חשה מין עקצוץ מוזר. אולי חליתי במשהו. אולי נדבקתי בקדחת הימים והאוקיינוסים המפורסמת, שמספרים כי מושלת בחוף הים הזה. בכיס חולצתו של בן זוגי ממתינה סוכרייה. אבקש ממנו. אמצוץ את צופה. אירגע. וכשתרד רמת הסוכר שלו, והוא יתעלף, ובכוחות אחרונים יבקש ממני משהו מתוק להשקטת רמת הסוכר הנמוכה להחריד שלו, אציף את פיו בצוף הסוכרייה הנבחש בבטני, ופיו יידבק לפי.
קטע שאוחז חזק,יעל/רומנטיקה בסגנון בלהות לכל סוכרתי.