בשביל מה כל השנאה הזו?

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

יום חג לי, הוא כנראה יום שחור לשונאיי. מדוע שונאים אותי? אין לי מושג. הלוא איני מכירה אותם בכלל. הנה, אחד כתב לי בתגובה לפוסט על הערב הספרותי לספר החדש (לא כאן כתב, ב"רשימות", וזה כבר נמחק כמובן), מבחר קללות ונאצות ואמר שיבוא לערב שלי כדי להקיא עליי.

להקיא עלי? עד כדי כך הוא כועס עלי? על שום מה ולמה? וכאן אני מנסה לבחון את נפש האנוש. אם אתה מקנא במישהו כי לדעתך זכה במשהו שאתה לא זכית לו, האם זו מצדיק תגובה אלימה כל כך? ואיך ייתכן שאם לא עשית שום דבר למישהו באופן אישי, ואינך מכיר אותו בכלל, הוא שונא אותך בכזה להט? ואיך ייתכן שאדם שמרגיש שהצלחתו של אחר היא גנאי לו עצמו, מגיע לכאלה רמות של כעס ושנאה?  ובכלל, איך אפשר לשנוא כל כך אדם שאינך מכיר בכלל? ומה גורם לאדם כזה להיות כה אלים בתגובתו? מדוע הוא כל כך רוצה להכאיב לך? כי כואב לו על חוסר הצלחתו? לכן הוא מתלבש עליך, אדם שאינו מכיר כלל, וקורע לך את הצורה?

אני מודה שבנקודה הזו אני חדלה להבין את מנגנון הנפש האנושית, ובעיקר, מדוע אם נותנים לאדם יכולת להגיב, כמו ברשת, הוא משתלח בכזו פראות. כמה אלימות יש בתוכנו, כמה.

אני כבר מתחילה להתגעגע לעיתונות. שם לפחות אנשים לא יכלו להגיב ולעשות לך חרא על הנשמה.