יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
עם מותו של ג'יי, די סאלינג'ר
שנים רבות הרגשתי שאני הולדן קולפילד, מאז שקראתי את "התפסן" בגיל 18. הוא היה דכאוני כמוני, חפרן בנפש כמוני, חש יוצא דופן בעולם כמוני, אהב את האחות שלו כבת, כמו שאני אהבתי את האחיינית שלי שגידלתי בנעוריי, הוא היה רגיש לכל מיני דברים משונים כמוני, וכל תחנה בה עבר ברומן של סאלינגר, עברתי גם אני.
קראתי את הספר הזה אינספור פעמים, ומעולם לא השתעממתי. כנראה שחוויתי כאבי גידול הרבה שנים, כמו שחווה הולדן, למרות ש"כבר עברתי את הגיל" כמו שאומרים.
ומאחר שאי אפשר להתייחס לרומן חניכות שכל כך השפיע על הנפש כמו לרומנים אחרים, אז למרות שכבר עברו בוודאי 15 שנים מאז שקראתי את הספר לאחרונה, ולפיכך קשה לדעת מה הייתי אומרת עליו עכשיו – בכל זאת "התפסן בשדה השיפון" הוא חלק מנימי נפשי, חלק מהריאות שלי, הלב, הקרביים.
התפלאתי שסאלינג'ר הגיע לגילו המופלג, 91, כי על פי גיבוריו השונים, הדיכאוניות שלו היתה צריכה להוביל אותו לחיסול עצמי כבר מזמן. אבל כנראה שגם הוא נרגע. כנראה שגם אני. מצוקות הנעורים אינן מצוקות הזקנה, כפי הנראה.
ואחרי 60 שנות הסתגרות, סוף סוף בא הקץ לאדם שעזר לי להמשיך לחיות ולהילחם בתחושות הדיכאון שעלו בי מעת לעת, כי גיליתי שלא רק אני הולדן קולפילד, יש עוד הרבה כמוני.
אהוב חיי הולדן וגם על ילדיי( מה זה אומר עלי כאם?) כמו תלמה גם אני מצאתי את הספר זרוק ברחוב. וכמוה אספתיו קרוע לבייתי וכולם קראו ונדבקו בו.
איך הוא כותב!
הוא אחד המשפיעים החזקים עלי בכתיבה.
ביחוד עתה כשאני כותבת על נער.
הספר כזה עצוב!!
אבל כולנו רצינו לחבק את הולדן.
והנה נסגר קצת לרגע פער הדורות.
איזה ספר אדיר!!! איזה סופר.
איזו שליטה מדהימה בסלנג ויכולת מופלאה להיכנס לעורו של נער מתבגר פלוס המבט הנוקב של הסופר על כל מה שזז ועומד. (חובה לקרוא באנגלית. קריא להפליא!).
תבורכי יעל שהבאת.
ואביטל, מה גם את זה זרקו לזבל? אני לא מאמינה איזה ספרים מתגלגלים בחוצות – כמו חתולים עזובים.
אכן גם אני ראיתי את הספר התפסן זרוק בפח אשפה ביד אליהו הגיבור האלמוני 22 ולמרות שהיה מעט דהוי \הרי שהוא היה קריא וברור וקראתי שנית לזכר מותו של סלינגר אך מה צר לי היה שבתום הקריאה הוא פשוט נגוז מן העולם גם הספר היה כל כך ישן ודפים נקרעו נתלשו טוב לא משנה אקנה חדש למען ילדיי נכדיי לדורות הבאים
היי יעל
זה גדולתו של סופר גדול שמזדהים איתו.
אין לדעת מי היה הבן אדם, אך על מה שהוא כתב זה נוקב.
קראתי אותו אין ספור פעמים, זה ישמע לך מוזר אך הוא מזכיר לי את קפקא, ההתעקשות על הפרטים.. זה מרטיט.
להתראות טובה
מצטרף להצדעה וגם לזכר הנעורים 🙂 חושב שאשוב אליו באנגלית.
גם אני הזדהיתי עם גיבוריו של סלינג'ר, אם כי פחות עם הולדן ויותר עם גיבורי 'פראני וזואי' והסיפורים הקצרים. משפחת גלאס היתה המודל התמידי של אנשים צעירים שהם too smart for their own good.
חחחחחחחחחחחחחח………..
אני הולדן קולפילד, עאלק!
אוויל.
יעלה אחותי. עשרים וארבע שנים חלפו מאז מרדכי, המורה לספרות, נופף בעותק מולנו ואמר, "מבינים?!? זאת ספרות מופת!!!" ובחיי שלא הבנתי מה הוא רוצה מחיי.
אבל הנה, את גרמת לי להבין. למרות שבטח לא אבין כלום אקח את "התפסן" באנגלית.
ואני מאוד אוהבת את הספר שהיה חביב מאוד על תלמידי ספר פולחן אין ספק יש כמה תמונות מתוך הספר ההולכות איתי תמיד כנוף נפש : הברווזים באגם הקפוא והשאלה הקיומית המתלווה אליהם כמוטיב: מה עושים הברווזים כשהאגם קופא
ושלוש האלטרנטיבות הנתפסות על דרך הסמל כשלוש דרכי התמודדות:
מישהו מעמיס אותם על משאית , או שהם עפים בכוחות עצמן ,או שהם מתים שם באגם הקפוא
ועוד ציטטה של הולדן, שתמיד אני אומרת כשעולה הנושא הכספי והופך למטרד: כסף מחורבן תמיד הוא עושה אותי עצוב
והסצנה הנפלא בה הוא שובר את כל הזכוכיות במוסך כשנודע לו על מות אחיו הקטן וכפפת הבייסבול שעליה כתובים שיריו והתפסן בשדה השיפון שהוא שואף להיות ,כדי לתפוס את הילדים הקטנים שלא יפלו מהצוק לעולם המבוגרים, כי המבוגרים אף פעם לא מקשיבים באמת. הספר מאוד השפיע עלי ועמד מול עיני חי ומהדהד כשרקמתי את המשלב הלשוני של הגיבורה שלי לאורה
סלינג'ר הגשים בחייו את חלומו של גיבורו הולדן חלום רומנטי בו רצה לחיות ביער עם ילדיו נשוי לאשה חרשת אלמת רחוק מהציויליזציה , חלום רומנטי ונאיבי בו הביע הולדן את מיאוסו בעולם ה מודרני המזויף. רחוק ומבודד חי סלינגר את חייו עד יום מותו
גם קובץ סיפוריו יום נפלא לדגי הבננה יפה להפליא
יהא זכרו ברוך
צ"ל : סצנה נפלאה
גם אני הרגשתי כך.
אכן מה נחמץ ליבי על לכתו של הגאון הספרותי סלינגר מי יתן לנו תמורתו אין יותר אנשים כאלה לוא רק היייתי זוכה לראותו לשאול כמה שאלות אך כבר מאוחר אולי בגן עדן