ניקולא וולפה
מדוע מנהלים לא בכירים זקוקים לשירה
לראסל סמית, מת ב-1999
מִפְּנֵי שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין זְמַן.
מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְדִים בְּפָרֶךְ וּמִשְׂתַּכְּרִים שָׂכָר מֻגְזָם
וְאֵינֶנּוּ מְסֻגָּלִים עוֹד לִזְכֹּר בְּדִיּוּק
מַה הַדָּבָר שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים
מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ בַּעֲלֵי פְּרוֹפִיל צָרְכָנִי מָעֳדָף
אַךְ חַסְרֵי פְּנַאי
אֲנַחְנוּ צוֹבְרִים מִילִין שֶׁל נוֹסֵעַ מַתְמִיד וְאַבְזָרִים
מֵהֶם אַף מֵעוֹר אֲמִתִּי
מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ סוֹעֲדִים בַּאֲרֻחַת בֹּקֶר עִם זָרִים
הַקּוֹרְאִים לָנוּ בִּשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּרָטִיִּים
מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְדִים עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת
מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בְּיֵעוּדֵנוּ וּבְחוֹבָתֵנוּ
וַחֲסֵרִים אֶת הַפְּנַאי
לְהַרְהֵר בְּכָךְ אוֹ לְהַאֲמִין אוֹ לְהָטִיל סָפֵק
אֲנַחְנוּ פָּשׁוּט מְקַבְּלִים הַחְלָטוֹת
וְחַיִּים, אוֹ מֵתִים בִּגְלַל הַתּוֹצָאוֹת
מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מַבְטִיחִים לְעַצְמֵנוּ אֶלֶף דְּבָרִים
מִפְּנֵי שֶׁתָּמִיד רָצִינוּ לִהְיוֹת כַּדָּרִים אוֹ מְשׁוֹרְרִים
אַךְ נִתְקַעְנוּ עִם הַמֵּיזָם עַד הַסּוֹף
מִפְּנֵי שֶׁנִּהְיֶה טוֹבִים יוֹתֵר
וַאֲנַחְנוּ עֲסוּקִים יוֹתֵר
מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מְקַנְּאִים בְּהַצְלָחָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר
וְשׂוֹנְאִים אֶת עַצְמֵנוּ עַל הֱיוֹתֵנוּ פָּחוֹת נְבוֹנִים
אֵין אָנוּ אֲדִישִׁים
אַךְ, בְּפַשְׁטוּת, אֲנַחְנוּ לֹא שַׁאַפְתָּנִּיִּים בִּמְיֻחָד
מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹתִים
וּמְטַלְפְּנִים אֶל חַיֵּי עָבָר וְאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִישֹׁן
אַחֲרֵי שֶׁנִּתְּקוּ אֶת הַשִּׂיחָה
מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְעַלְּסִים בֵּאנוֹכִיּוּת
וְאוֹמְרִים שֶׁלֹּא כָּךְ הַדָּבָר וְאֵינֶנּוּ מְבִינִים
מַדּוּעַ אוֹמְרִים שֶׁאֵין זֶה עוֹד כְּפִי שֶׁהָיָה
מִפְּנֵי שֶׁאֵין פְּנַאי
מִפְּנֵי שֶׁהֵבַנּוּ לְבַסּוֹף
כִּי אֵין זֶה מְשַׁנֶּה בֶּאֱמֶת
כִּי מָחָר נְפֻטָּר
– אוֹ נְקֻדָּם
סָבִיר יוֹתֵר שֶׁנְּפֻטָּר
מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְדִים בְּפָרֶךְ וּמִשְׂתַּכְּרִים שָׂכָר מֻגְזָם
מִפְּנֵי שֶׁלִּילָדֵינוּ לֹא אִכְפַּת כְּלָל
מִפְּנֵי שֶׁאֵין פְּנַאי
מִפְּנֵי שֶׁרָאסְל סְמִית
מֵת
קיצור תולדות חיים
הִתְעַלְּמוּ מִן הַשֵּׁם,
לְעוֹלָם לֹא תְּבַטְּאוּ אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה.
בִּמְקוֹם זֹאת קִרְאוּ לִי מַיְלְס, כְּמוֹ נַגַּן הַגַּ'ז
וְאָנָא, הִתְמַקְּדוּ
בְּהֶשֵּׂגַי הַמִּקְצוֹעִיִּים.
אֲנִי קָנָדִי.
אֲנִי פִיזִיקָאִי גַּרְעִין,
תֹּאָר רִאשׁוֹן בְּמַדָּעִים, מֵאַסְטְרָחָן,
דּוֹקְטוֹרַט, מִמּוֹסְקְבָה,
שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה מֵעֵבֶר לְהָרֵי אוּרַל.
הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּכִנּוּסִים רַבִּים,
הֻזְמַנְתִּי לְזֵ'נֵבָה,
שָׁתִיתִי קָפֶה עִם סָחָרוֹב
וְחָטַפְתִּי מַכּוֹת בְּעֶטְיוֹ שֶׁל הַתַּעֲנוּג.
אֲנִי דּוֹבֵר אַרְבָּע שָׂפוֹת,
פִּרְסַמְתִּי שְׁלשָׁה סִפְרֵי שִׁירָה,
כֻּלָּם, לְרֹעַ הַמַּזָּל, בְּשָׂפָה
שֶׁאֵין עוֹד לְאִישׁ עִנְיָן בָּהּ.
הָיוּ בְּאַרְצִי פִיזִיקָאִים רַבִּים,
מְשׁוֹרְרִים רַבִּים –
אֲנִי יוֹדֵעַ מַיְקְרוֹסוֹפְט, אֲנִי יוֹדֵעַ גַּ'וָּה,
אֲנִי יוֹדֵעַ OOP
וְלֵילוֹת אֵינְסְפוֹר לֹא יָשַׁנְתִּי
כְּדֵי לְנַפּוֹת תָּכְנִיּוֹת בְּ-C++
הִתְמַקְּדוּ בְּהֶשֶּׂגַי הַמִּקְצוֹעִיִּים,
קִרְאוּ לִי מַיְלְס. אָנָא,
כָּל מַסָּע חַיָּב לְהַתְחִיל אֵי-שָׁם.
יסודות
אֲנַחְנוּ, לֹא פָּחוֹת מִכּוֹכָבִים,
סוֹבְלִים מִגַּחֲמוֹתֵיהֶם שֶׁל חֻקֵּי אַיְנְשְׁטַיְן
צְפֵה בְּקִצָּם שֶׁל אֲחָדִים:
סִילוֹן אוֹר, אֶבֶן מֻטַּחַת
מִבְּעַד לְחָלָל קַר אֶל קַרְקַע —
אוֹ מַמְשִׁיכִים לְהִשְׁתָּעוֹת, עוֹד וָעוֹד,
חֲצִי מַחֲצִית-חַיִּים,
וַחֲצִי מִחֵצִי וְעוֹד חֵצִי
השנה זאת, 2001
בַּשָּׁנָה הַזֹּאת, הַקְּרוּיָה עַל-שְׁמוֹ שֶׁל סֶרֶט קוֹלְנֹעַ
וַעֲדַיִן לֹא מַמָּשׁ נִגְמְרָה,
דְּבָרִים רַבִּים קָרוּ.
מֵאוֹת מִינִים שֶׁל רַכִּיכוֹת נִכְחֲדוּ
צוֹלֶלֶת טָבְעָה אֵי-שָׁם לֹא הַרְחֵק מִמּוּרְמַנְסְק,
וְכַאֲשֶׁר הַתִּקְשֹׁרֶת וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא
הִתְיַסְּרוּ בַּהִסְתַּבְּרוּת הַקְּרוֹבָה
שֶׁיִּהְיֶה זִהוּם גַּרְעִינִי,
300 מֶטֶר מִתַּחַת לַקֶּרַח
הָיוּ לַצֶּוֶת כַּמָּה יָמִים
לִצְפּוֹת בְּמוֹת עַצְמָם
בְּסָעוּדְיָה וּבְטֶקְסַס
הוֹצָאוֹת לְהֹרֶג נִמְשְׁכוּ כִּבְדֶרֶךְ שִׁגְרָה
וּלְפִי הַדִּבֵּר בְּסֵפֶר הַסְּפָרִים
אַמְנֶסְטִי אִינְטֶרְנֶשְׁיוֹנַל פִּרְסֵם דּוּ"חוֹת
הָאוּ"ם אִשֵּׁר הֲצָעוֹת
בְּעֵמֶק הַסִּילִיקוֹן סַרְסוּרֵי הַבּוּרְסָה נִתְקְפוּ בְּזַעֲזוּעַ וּבְמַפַּח-נֶפֶשׁ,
וּמְנַהֲלִים הֵחֵלוּ בְּפִטּוּרֵי יֵעוּל –
אֵלֵּה הַחְלָטוֹת קָשׁוֹת, אָמְרוּ
בְּאַנְגְּלִיָּה, בִּסְקוֹטְלַנְד וּבְוֶלְס פָּרוֹת הִשְׁתַּגְּעוּ
וּמֶמְשָׁלוֹת נָקְטוּ בְּאֶמְצָעִים
הַבַּלְבָּנִים הִמְשִׁיכוּ לִהְיוֹת הַבַּלְקָנִים
הַנָּשִׂיא הָאֲמֵרִיקָנִי
חוֹלֵל תַּקְרִית עִם סִין
פָלָסְטִינִים יִדּוּ אֲבָנִים,
אֲחָדִים יִבְּאוּ אוֹרְחִים לֹא-קְרוּאִים
לְאֵרוּעֵי הִתְאַבְּדוּת קוֹלֶקְטִיבִיִים
וְהוֹדוּ לָהֶם כִּבְדֶרֶךְ שִׁגְרָה
בְּטִילִים וּבְבּוּלְדוֹזֵרִים
בִּקְוִיבֶּק רַבִּים נֶעֶצְרוּ
פְּלִיטִים מְלֹא סְפִינָה, טְרוּפֵי סוּפָה שֶׁנִּצְלוּ,
לֹא הוּרְשׁוּ לַעֲלוֹת אֶל הַחוֹף בְּאוֹסְטְרַלְיָה
אֵירְבּוּס בְּלִי מְנוֹעִים בִּקֵּר בָּאִיִּים הָאֲזוֹרִיִּים
מְטוֹסִים אֲחֵרִים הֵבִיאוּ אֶת הַמִּלְחָמוֹת הַבָּיְתָּה
אֶל ווֹשִׁינְגְּטוֹן וּנְיוּ יוֹרְק
אִשָּׁה בִּרְחוֹב רִידוֹ
שָׁכְבָה עַל מִפְתַּן דַּלְתוֹ שֶׁל בַּנְק
וְשִׁוְּעָה לְמַצָּעִים נְקִיִּים וַאֲרֻחַת בֹּקֶר
מאנגלית: גיורא לשם
תודה. שירים יפהפיים. במיוחד השורות האחרונות קורעות הלב. אשמח לשמוע עוד על המשורר המעולה הזה.
היי גיורא
חכם
מתאים לימים אלו
אוהבת גם אם קשה לקרא
להתראות טובה
שירים נהדרים
אבל מה קשור בירוקרטיה?
כך חולפים חיי אדם, שורות [שנים] שורות של החמצות והתנצלויות חשאיות וחיצוניות על הבזבוז.
לענת:
מכל מקום, יש בשירים שורות לא מעטות המכוונות כלפי הבירוקרטיה, בהומור או אף בסרקזם.
אני עצמי, ברגע זה, מצאתי בשירים שתי שורות שמתאימות היטב לכותרת ראשית בעתון:
סָבִיר יוֹתֵר שֶׁנְּפֻטָּר
מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְדִים בְּפָרֶךְ וּמִשְׂתַּכְּרִים שָׂכָר מֻגְזָם
בכותרת עיתון אף פעם לא עובדים בפרך, רק מקבלים שכר מוגזם.
בכל אופן תודה על השירים.
משב רוח המעיף בחוזקה עלים וניילונים ושאר לכלוכים
תודה רבה שהבאת
תספר לנו בבקשה קצת על המשורר
שירים מצויינים!
סבינה,
תרגמתי את השירים לפני שירים רבות למדי מכתב-עת קנדי כלשהו. אינני מוצא עוד בביתי את כתב-העת וגם אינני מוצא עליו פרטים בכל מיני אתרים ביבליוגרפיים — ובכן, נצטרך להסתפק במשורר שאין לנו עליו פרטים מספיקים.