מזה כמה שנים שאני סופרת אורחת בבתי ספר, מדברת עם הילדים על הספרים שלי, חוויה מרגשת ומלמדת עבורי, אבל יש גם רגעים הזויים ומצחיקים עד טרוף. למשל, בבית ספר אחד בנתניה רצו אלי הילדים בשמחה לקדם את פני ושאלו בענין:"את חנה סנש?" רציתי לענות שכן והרגע באתי בצניחה אבל אמרתי שבמקרה לא. בבית ספר אחר, אחרי שדברתי שעה על הספרים שלי, איך נכתבו ועל הכתיבה הצביעה ילדה נחמדה ושאלה "כתבת גם את ילד חוץ של גלילה רון פדר?" עניתי שלצערי היא הקדימה אותי. ברמת השרון אחרי שקראתי מספרי וספרתי איך כתבתי אותם, מה אמת ומה דמיון, הצביע ילד ושאל "את כתבת את כל הספרים של חנה ליבנה?" עניתי לו שכן, את כולם. הכי חמוד היה נהג מונית ערבי בעכו שהוביל אותי לאיזה בית ספר ושאל אותי מה אני עושה "אני סופרת ילדים" עניתי בשמץ גאווה, כשחזרתי הוא שוב היה הנהג "כמה?, הוא שאל "מה כמה?" עניתי,"כמה ילדים ספרת?" הוא בטח חשב, תראו את היהודים האלו ממציאים להם עבודות, אישה באה במיוחד מהרצליה לספור ילדים בעכו, מה הם לא יכולים לספור לבד? לפני שבוע שאלה אותי בטלפון מורה מבית ספר בשומרון:"תגידי,הספרים שלך נקיים?" "אני מקווה שמנקים אותם", עניתי לה, "לא, את לא מבינה," היא ענתה" יש סופרת אחת שלא אגיד את שמה שהספרים שלה את יודעת.." "אני לא יודעת," עניתי "והלכלוך הוא בעיני המתבונן."
וחוצמזה אספר בפעם אחרת על מפגשים מרגשים עם ילדי צד"ל בקרית שמונה, ילדי עובדים זרים בתל אביב וסתם ילדים מקסימים בבית שאן ואשדוד, וכן, גם מורות נפלאות.
גברת-ילדה
חני מקסימה, את כזאת מצחיקה! ממש אהבתי. ועל ה"סיפורים המלוכלכים", שכבר הזכרת (פעם, אני זוכרת שכתבת את זה למישהו, אולי אפילו לי,) צריך לכתוב סיפור ילדים!
בואי נעשה את זה! חג שמח אישה יקרה.
חג שמיח גם לך איריס בגולה הדוויה, הכי כיף ילדים וספרי ילדים, יאללה לעבודה!
פוסט חמוד.
תאמיני או לא, אבל יש עבודה כזאת שסופרים אנשים, ופעם אכתוב עליה.
באשר לספר מלוכלך, תלוי בחברה בה הילד גדל.
ביתי בוגרת, כבר לא תלמידה, ובכל זאת לא רוצה לקרוא ספרות מסוימת ואני מכבדת את זה.
גם בני יובך.
אני גדלתי בשתי חברות כך שדברים משפיעים עלי אחרת.
לא נראה לי שהמילה לכלוך בה השתמשה המורה מתאימה.
בעיקר לא שמדברים עם כותבת.
מצד שני שכותבת מדברת עם מורה שמייצגת הורים ומנהלת, אל לה להתרעם.
חג- שמח.
תודה אביטל,את צודקת שאולי לעפימם ילדים יכולים להיות מובכים, מצד שני המורות והמנהלת מקבלים סופרת שמשרד החינוך בחר להיות סופר אורח הן מקבלות אתר שלה ואת תוכן הספרים, ולדעתי לא מכובד לשאול אדם כך, וחוץ מזה איזה כותב חושב שמה שהוא כותב מלוכלך? מורים אחראים פשוט מעיינים בעצמם או אפילו קוראים בספר כדי לראות… ואני באמת לא מבינה מה זה לכלוך
או חני איזה פוסט מתוק. הילדים שואלים שאלות תמימות ומצחיקות- זה בעצם היופי לעבוד איתם. ולגבי מבוגרים, טוב שחלקם נשארו ילדים עם אותן השאלות התמימות והמצחיקות.
למדתי בבית ספר בנתניה, ובזמנו באה הסופרת דבורה עומר. אני רק זיכרת את גאון בית הספר שואל שאלות.
תודה ששיתפת אותנו בסיפור נפלא זה.
תודה לך יעל, באמת עבורי זו העבודה הכי אהובה בעולם, אני אוהבת ילדים ומוצאת בהם חוכמה והבנה שאין בהרבה מבוגרים.
חני,
כמה נחמד סיפרת, ואיזה שאלות נחמדות נשאלת. מאוד מצא חן בעיניי: "את כתבת את כל הספרים של חנה ליבנה?" כאילו הסופרת היא מישהי אחרת. יש בזה משהו, לא?
לאחרונה הוזמנתי לקרוא סיפור לפני תלמידים בחטיבת ביניים, וזאת היתה חווייה מאוד מרגשת.
יש משהו מאוד מרענן ואמיתי במפגש פנים מול פנים עם קהל צעיר.
תמשיכי לכתוב ולספר ולהנות את השומעים, וחג אורים שמח 🙂
תודה חני יקרה!! באמת המפגשים נפלאים ואני כל פעם לומדת משהו חדש בעיקר על עצמי
מכירה את זה טוב מאוד, חני. הכי משגע זה שאת עומדת שעה ומדברת, מראה ספרים, והם בסוף שואלים, ו"מי כתב את זה?" ואני חושבת שאני יודעת מי בית הספר בשומרון ששאל על ספרים נקיים, ותיאר את הסופרת שכותבת מלוכלך, הניסוח הזה כל כך מוכר לי. מצד שני יש גם מחוות מרגשות מאוד.
ממש כל לבנה, מי כמוך יודעת:)
בעיניי את חנה סנש, חני יקרה. אין כמוך! חג שמח
תודה איריס יקרה, אני אולי חנה שצריכה לשנס מותניה…חג אור גם לך!!!
איזה כיף של קהל
וכיף של אוסף שאלות
יש עוד חנות שהם לא מכירים
חנה בבלי
חנה עורכת דבר
כבר יותר טוב חנה סנש בחיי
צודקת מירי, כי אם הייתי חנה בבלי, לא הייתי יודעת באיזה סכין ומזלג…:)
סיפורים יפים סיפרת כאן, חני.
"תגידי,הספרים שלך נקיים?"
את התגובה הזו שקיבלת יכולים להגיב רק מי שפוחדים מפני הלכלוך בנשמותיהם שלהם.
כך גם אני חושבת חנוך, בדיוק!
ממש כך הכוונה
חני את בטח לא סנש, אבל אלי, אלי שלא ייגמרו לעולם הסיפורים שלך:)
תודה מוישלה, וגם החול והים… ברק השמים והשירים שלך!
ומה בסך הכל אנו מבקשים חני שיתממש, רשרוש של המים, תפילת האדם
היי חני
בשבילי את חנה סנש… בחיי איזה גיבורה היא הייתה איזה אמיצה.
אולי אם לא להיות ז'אן דארק אהיה חני סנש
שלך טובה
טובלה מתוקה, איך ידעת שכל ילדותי, באמת, חלמתי להיות זאן דארק??
איזה פוסט מקסים ונקי:)
באמת רגעים הזויים אבל תמימים במיוחד כשזה בא מילדים ,אולי תבקרי גם בראשון בבית ספר שבו אני מתנדבת
תודה חנה, התמימות באמת מחממת את הלב עד שבאיזה בית ספר ילד נחמד שואל" כמה את מרויחה מזה? " וכשאני עונה בגמגום הוא משיב" את פריירית??" ואני יודעת שהוא לא יהיה סופר, אבל גם זה בעצם מתוק ואמיתי
חניל'ה שלי, את גדולה. גדולה! והכי הרסת אותי עם "הסופרת ילדים". אני ממציאה מיד מקצוע כזה… אין כמו הקצרצרים שלך.
נראה לי מקצוע נחמד, יעל, לבוא לספור ולנסוע הביתה.. מה רע?:))
יופי של עבודה יש לך, חני. והקטע – מקסים.
סופרת אותם או לא סופרת, העיקר שהילדים סופרים אותך 🙂
תודה תלמה, מקווה שאכן סופרים, בינתיים בהוצאות סופרים את הכסף…
חניל'ה, זה גדול.
ממש נהניתי מאוסף הקטעים שתיארת.
כמו יעל, במיוחד מ"סופרת ילדים"ף שזה גדול.
קרה לי משהו מאד דומה עם נהג מונית שלקח אותי לעבודה, אני יורדת ליד סופרמרקט שקרוב למקום עבודתי,
ודיברנו קלות ואמרתי משהו על כל היום להקליד, (מתכנתת מחשבים וכולי, את יודעת),
והוא היה בטוח במשך חודשים שאני קופאית בסופר.
הי רונית, אין על נהגי מוניות נכון? אני חולה עליהם{יש ויש אבל באופן כללי יש להם אבחנות ודעות שתענוג לשמוע}
גדול :))
ומה, לא נאה לך לכתוב את ילד חוץ רק כי גלילה כתבה אותו קודם??
חני צחקתי ממש 🙂
הדברים ממחישים היטב את אופן החשיבה הילדי- מקסים עד מאד
אם הייתי ילדה והיית באה לבצפר שלי בחנוכה אני הייתי בוודאי שואלת אותך אם את חנה זאת שספרה שבעה בנים 🙂
הי ריקי, איזה כיף לפגוש בך:) והייתי עונה לך שאני חנה שבכתה כי רצתה בנים" וחנה עקרה לא ילדה"
צחקתי בקול – המשיכי לספר בחיוך
בטח מעניין לך לפגוש מגוון רב כל כך של אנשים! ומעניין לקרוא עליהם/עלינו אצלך. לכל אחד הלקונה שלו (לי יש אפילו עדר לקונות)
חנה,
בפעם הבאה, לפני שאת מקפלת את המצנחים, שלפי קופסת גפרורים ודקלמי את 'אשרי הגפרור'.
אחרי שצחקתי מאד חשבתי על היופי שיש בשאלות של ילדים, כיוון שהן מציירות עולם נאיבי שכולנו בעצם היינו רוצים לחזור אליו.
ומאד הייתי רוצה לשמוע על ילדי צד"ל. עבדתי עם הורי הילדים הללו בנסיבות לא ספרותיות בעליל, והייתי שמח להתעדכן איך נראים חייהם מבעד לחרך ההצצה שלך.
ואותי שאלו אם אני חווה אלברשטיין…
מתוק מתוק לשמוע מפי ילדים מתלהבים ! ההתלהבות הכנה מדהימה. והספורים המצחיקים- מצחיקים. אני מאמינה שהמפגשים מעוררים ומשמרים את החשק לקרא. ואת עונה נהדר!