אני ילידת המושבה יבנאל בגליל, כיום אני גרה בהרצליה עם בעל ,שלושה ילדים ושני חתולים. כותבת ומנחה סדנאות כתיבה,ונפגשת עם ילדים מטעם אומנות לעם וסל תרבות לשיחות על ספרים וקריאה. הוצאתי לאור 15 ספרים וזכיתי בשני פרסים ספרותיים, כותבת ספורים לילדים, למבוגרים, שירה ומחזות, חלק משירי הולחנו ומחזה אחד הוצג בתאטרון קריאה.
טוב, לא הבנתי. אני אקרא עוד כמה פעמים בלילה שלי.ככה אני. מבינה מאד לאט.יש לזה סימוכין גם בכתובים.אבל בסוף מבינה.
גם את הבחורה ענבל, קומה מתחתייך, לקח לי זמן להבין, וגם אז, לא לגמרי.
אולי תנקדי גם את הכותרת? זה קשור?
אני אחזור אל זה בלילה שלי. ואני שלך. בכל מקרה כבר.
שיר יפה וחושני ,חני, יפה תארת את ההתכתבות בין הקול הנשי לגברי בשירך. סצנה שלמה ומוחשית העמדת בשיר באמצעות המילה "הפשלת" איך פועלות עלנו האסוציאציות
אנחנו ,בני האדם והנשים בכלל זה ,מונעים על ידי התניות די במילה די בשם וכבר ים של אסוציאציות והתניות שיש להם מחיר….
שיר נהדר. הוא מתחבט בין כל מיני קטבים, משיכה, צורך, תודעת עצמנו – בעינינו ובעיני אחרים, והפירוק הזה לרכיבים והצגת החוטים ביניהם הוא מפתיע, כי על פי רוב משיכה מוגשת כמקשה אחת, עסקת חבילה.
השיר מעביר יפה את ההתלבטות שהיא נושאו, אך יש בו כמה דברים קטנים המפריעים לי בקריאתו
הַפֵּא רוֹדֶפֶת אַחֲרֵי הַשִּׁין ?
אם מדובר במילה 'מפשילה' נראה שסדר הרדיפה הפוך או שלא הבנתי את הכוונה
וַאֲחוֹרַיִם מְלֵאִים שֶׁל אִשָּׁה
חסר לי פועל לפני או אחרי המשפט. בלעדיו אני נשאר עם הריח מהשורה הקודמת בהקשר של האחוריים, ואולי זו הכוונה?
מבחינה תכנית, אם במעמד הראשון בשיר מדובר בשני זרים – צעיר ואישה מבוגרת ומלאת גוף שעולים זה אחרי זו לאוטובוס , לא ברור איך הגיע לידיו מספר הטלפון המאפשר את המעמד השני. פער המידע מסיח את דעתי כקורא מלב השיר שהוא כאמור ההתלבטות אם להתפתות לחיזור או לא.
שלום אהוד,תודה על ההתיחסות הרצינית לכן אסביר בכל זאת למרות שבשיר לא נהוג להסביר, ראשית הפה רודפת אחרי השין במילה מפשילה, כי השין לפניה, ונוהגים לרדוף אחרי מי שלפניך,השיר מתחיל בשיחת טלפון בין גבר לאישה הוא אומר לה "כשהפשלת שמלתך" המילה הפשלת מעוררת בה שלל רגשות מנוגדים, משיכה וגועל וכן שלל מראות וריחות זו מילה בבעיניה נראית כמו אחורי אישה דשנה בעלותה לאוטובוס או החיץ בין שדיה, או הריח של הבשם הזול שלה, אסוציאציות חושניות אך גם נותנות הרגשה זולה המתאימה לרגשותיה, משיכה ורתיעה, מוחמאת ומרגישה זולה, כך הרגישה הדוברת בשיר, לי אין קשר לזה
חני יקרה יקרה,
תודה על ההסבר.השיר לגמרי מובן ויפיפה בעקבותיו. זאת באמת יכולה להיות בעיה, אם צריך להסביר שיר, מסכימה איתך. למרות שאני מאלה הגורסים שכמה מילים מאת המשורר אף פעם לא הזיקו, לי בכל אופן. הרי הסבר של המשורר אינו הוראה. הוא פרשנות נוספת, מבחינתי, ליצירה.
אני מסכימה להערתו של אהוד, בעניין הפ' וה ש'.כוון הקריאה הוא מימין לשמאל, בעברית כמובן, כך שגם לדעתי הפ' היא הנרדפת.היא גם זו שמגיעה ראשונה. אבל לא נלך לבית משפט על זה.
עוד, הייתי שואלת, אם תהיי מוכנה לשקול את הכנסת המשפט של הגבר לתוך גרשיים. הבילבול שלי נבע מהקפיצה במין הדובר.ברגע שזה יהיה בגרשיים, אפשר יהיה לזהות על נקלה את נקודת הפתיחה וההתייחסות.
שלך בכל מקרה כבר אמרתי?
בנושא הפא הרודפת אחרי השין זו כנראה הדיסלקציה שלי שגרמה לי להעיר את ההערה
ובענין התוכני, הבנתי! ובכל זאת הייתי מציע ליצור רווח של שורה אחרי המילה גועל,ושוב רווח לקראת סוף השיר
כדי ליצור מרווח בין שיחת הטלפון לבין מה שהיא מעוררת אצל הדוברת בשיר. שאם לא כן, אפשר לטעות כמוני ולחשוב שמדובר באותה אישה.
חנה, קראתי את השיר ואת התגובות ושוב קראתי את השיר כמה פעמים, ואז הבנתי אותו והתחברתי אליו, ואני שוב שואל את השאלה שלדעתי אין עליה תשובה אחת:
האם התגובות על שיר הן חלק ממנו?
האם מספר הפעמים שאני קורא שיר מעידים על איכותו?
אני נזכר בשתי מלים שאמר לי ס.יזהר לפני הרבה שנים: "זה שיר", לאחר שקרא אותו פעם אחת.
ואני אומר לך: חני, זה שיר.
עקיבא
תודה עקיבא, שמחה שבעיניך זה שיר, ובקשר לענין ההבנה שהעלית, לי די בשיר אם משפט מדבר אלי, אם משהו עבר לי, שיר בעיני הוא לא ספור אלא נוכחות, פיסה נושמת שמעבירה משהו לא תמיד מובן עד הסוף
גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים
טוב, לא הבנתי. אני אקרא עוד כמה פעמים בלילה שלי.ככה אני. מבינה מאד לאט.יש לזה סימוכין גם בכתובים.אבל בסוף מבינה.
גם את הבחורה ענבל, קומה מתחתייך, לקח לי זמן להבין, וגם אז, לא לגמרי.
אולי תנקדי גם את הכותרת? זה קשור?
אני אחזור אל זה בלילה שלי. ואני שלך. בכל מקרה כבר.
איריס יקרה, מקווה שהבנת משהו בכל זאת, בהמשך הסברתי מעט לאהוד, לילה טוב
שיר יפה וחושני ,חני, יפה תארת את ההתכתבות בין הקול הנשי לגברי בשירך. סצנה שלמה ומוחשית העמדת בשיר באמצעות המילה "הפשלת" איך פועלות עלנו האסוציאציות
אנחנו ,בני האדם והנשים בכלל זה ,מונעים על ידי התניות די במילה די בשם וכבר ים של אסוציאציות והתניות שיש להם מחיר….
ועכשיו, כשאני קוראת את הפרשנות המרתקת של חנה, אני יכולה קצת להבין. ועדיין אחזור לזה בלילה שלי.
חנה אין כמוך , בזכותך אני מבינה מה כתבתי, תודה!
שיר נהדר. הוא מתחבט בין כל מיני קטבים, משיכה, צורך, תודעת עצמנו – בעינינו ובעיני אחרים, והפירוק הזה לרכיבים והצגת החוטים ביניהם הוא מפתיע, כי על פי רוב משיכה מוגשת כמקשה אחת, עסקת חבילה.
נעם,ברגישותך הבחנת במורכבות המשיכה שיש בה לדעתי תמיד גם דחיה, וזה כוחה
חני שיר אפלולי ונכלולי 🙂
אהבתי מאד
ריקי אהבתי אפלולי ונכלולי:))))))
השיר מעביר יפה את ההתלבטות שהיא נושאו, אך יש בו כמה דברים קטנים המפריעים לי בקריאתו
הַפֵּא רוֹדֶפֶת אַחֲרֵי הַשִּׁין ?
אם מדובר במילה 'מפשילה' נראה שסדר הרדיפה הפוך או שלא הבנתי את הכוונה
וַאֲחוֹרַיִם מְלֵאִים שֶׁל אִשָּׁה
חסר לי פועל לפני או אחרי המשפט. בלעדיו אני נשאר עם הריח מהשורה הקודמת בהקשר של האחוריים, ואולי זו הכוונה?
מבחינה תכנית, אם במעמד הראשון בשיר מדובר בשני זרים – צעיר ואישה מבוגרת ומלאת גוף שעולים זה אחרי זו לאוטובוס , לא ברור איך הגיע לידיו מספר הטלפון המאפשר את המעמד השני. פער המידע מסיח את דעתי כקורא מלב השיר שהוא כאמור ההתלבטות אם להתפתות לחיזור או לא.
שלום אהוד,תודה על ההתיחסות הרצינית לכן אסביר בכל זאת למרות שבשיר לא נהוג להסביר, ראשית הפה רודפת אחרי השין במילה מפשילה, כי השין לפניה, ונוהגים לרדוף אחרי מי שלפניך,השיר מתחיל בשיחת טלפון בין גבר לאישה הוא אומר לה "כשהפשלת שמלתך" המילה הפשלת מעוררת בה שלל רגשות מנוגדים, משיכה וגועל וכן שלל מראות וריחות זו מילה בבעיניה נראית כמו אחורי אישה דשנה בעלותה לאוטובוס או החיץ בין שדיה, או הריח של הבשם הזול שלה, אסוציאציות חושניות אך גם נותנות הרגשה זולה המתאימה לרגשותיה, משיכה ורתיעה, מוחמאת ומרגישה זולה, כך הרגישה הדוברת בשיר, לי אין קשר לזה
חני יקרה יקרה,
תודה על ההסבר.השיר לגמרי מובן ויפיפה בעקבותיו. זאת באמת יכולה להיות בעיה, אם צריך להסביר שיר, מסכימה איתך. למרות שאני מאלה הגורסים שכמה מילים מאת המשורר אף פעם לא הזיקו, לי בכל אופן. הרי הסבר של המשורר אינו הוראה. הוא פרשנות נוספת, מבחינתי, ליצירה.
אני מסכימה להערתו של אהוד, בעניין הפ' וה ש'.כוון הקריאה הוא מימין לשמאל, בעברית כמובן, כך שגם לדעתי הפ' היא הנרדפת.היא גם זו שמגיעה ראשונה. אבל לא נלך לבית משפט על זה.
עוד, הייתי שואלת, אם תהיי מוכנה לשקול את הכנסת המשפט של הגבר לתוך גרשיים. הבילבול שלי נבע מהקפיצה במין הדובר.ברגע שזה יהיה בגרשיים, אפשר יהיה לזהות על נקלה את נקודת הפתיחה וההתייחסות.
שלך בכל מקרה כבר אמרתי?
חני, תודה על ההסבר הסבלני .
בנושא הפא הרודפת אחרי השין זו כנראה הדיסלקציה שלי שגרמה לי להעיר את ההערה
ובענין התוכני, הבנתי! ובכל זאת הייתי מציע ליצור רווח של שורה אחרי המילה גועל,ושוב רווח לקראת סוף השיר
כדי ליצור מרווח בין שיחת הטלפון לבין מה שהיא מעוררת אצל הדוברת בשיר. שאם לא כן, אפשר לטעות כמוני ולחשוב שמדובר באותה אישה.
תודה לך אהוד על תשומת הלב!
חנה, קראתי את השיר ואת התגובות ושוב קראתי את השיר כמה פעמים, ואז הבנתי אותו והתחברתי אליו, ואני שוב שואל את השאלה שלדעתי אין עליה תשובה אחת:
האם התגובות על שיר הן חלק ממנו?
האם מספר הפעמים שאני קורא שיר מעידים על איכותו?
אני נזכר בשתי מלים שאמר לי ס.יזהר לפני הרבה שנים: "זה שיר", לאחר שקרא אותו פעם אחת.
ואני אומר לך: חני, זה שיר.
עקיבא
תודה עקיבא, שמחה שבעיניך זה שיר, ובקשר לענין ההבנה שהעלית, לי די בשיר אם משפט מדבר אלי, אם משהו עבר לי, שיר בעיני הוא לא ספור אלא נוכחות, פיסה נושמת שמעבירה משהו לא תמיד מובן עד הסוף
חני יקרה
הגבתי לך בפייסבוק
תודה איריסית ויחי הפייסבוק!!
אכן חני: "זְבֶּנְג, אֶגְרוֹף בַּבֶּטֶן"
תודה תמי!! זה מה שרציתי זבנג וזהו!!!!!!!
שיר מאד!
(התרשמתי מילולית גם ב"זוטא").
שחר-מריו יקר,קראתי והסמקתי מנחת!
חני, שיר יפה בדיאלוג של תת דיבור.
היית רוצה לדעת מה יכולת להגיד 🙂
אמיר, כמה משמח לראות את שמך זורח! ובקשר למה אמרה בשיר, יש רמז קטן בכותרת הפוסט…….