גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים
הגבעות קוראות לי
שאבלע באדמה,
שאתגלגל בצהוב החרציות
אובד ביערות קטנים, מסולעים,
אשכב על הירוק אשר מצמיח את הכל.
אני אוחזת כדי שלא אשמוט
את הכביסה המקופלת היטב
ומריחה את אד הנקיון.
אסור להסתכל אל הגבעות
בזמן הזה.
גברת-ילדה
הגבעות קוראות לי
שאבלע באדמה,
שאתגלגל בצהוב החרציות
אובד ביערות קטנים, מסולעים,
אשכב על הירוק אשר מצמיח את הכל.
אני אוחזת כדי שלא אשמוט
את הכביסה המקופלת היטב
ומריחה את אד הנקיון.
אסור להסתכל אל הגבעות
בזמן הזה.
נהדר,
בדיוק חציתי היום את המדבר,
לרגע נגעתי, מבעד לשמשה,
בהרים הכחולים הרחוקים וברגע השני הייתי על כביש 6.
שיר בהזמנה ממש.
תודה עינת היופי בכל מקום באמת הורס עכשיו
לחני,
נדמה לי שאני מזהה בשיר שלך את הדֵי שיר הפתיחה של "צלילי המוזיקה". לא רק את המלל של אותו שיר אלא גם את מה שמראה המצלמה.
האם אני צודק?
כן, נחבא, זו אני הנזירה מקפצצת בגבעות זלצבורג ושרה לכבשים, או שלא
אכזרי היופי הזה. ואפילו את שירך עדיף לקרוא ביום סגריר כשהגבעות מניחות לנו קצת 🙂
אמיר כמה טוב שהבנת, היופי שמשגע עד אכזריות ואז צריך להאחז משהו {כמו ריח כביסה} כדי להשאר שפויים
חני יקרה, רק כשנפנה מקום, לאחר שיהיה נקי, רק אז יהיה מקום לכל אדי היופי…:)
נכון תמי ליופי צריך לפנות מקום
חני,
כמה קלעת במילותייך היפות בדיוק להרגשה שלי בתקופה הזאת…..
תודה לך תמי
תמיד דוחים את הרגע למה?
כי אי אפשר לספוג הכל עכשיו, חושבים אולי אחר כך..
גירסת עקרת הבית ל"כל המפסיק ממשנתו ואומר 'מה נאה אילן זה', מתחייב בנפשו". נהדר!
לא חשבתי על זה ענת, אבל באמת מתקשר
"אסור להסתכל אל הגבעות
בזמן הזה."
אז אסור …
נסור ונסתכל דווקא 🙂
אהבתי את השורות האלה חני
שיר יפה חני,פעם אחת צריך לומר: לעזאזל הכביסה אני רצה אל הגבעות!
הכביסה במקרה הזה מחזירה את השפיות חנה, אבל את גם צודקת, נרוץ!!
אלו באמת השורות המשמעותיות לגבי בשיר, ריקי
היי חני
הגבעות, והכביסה שילוב מענין.
להתראות טובה
טובה, יופי וכביסה, כאב ואהבה, לא?
כל כך אסור,
כל כך רוצים,
כל כך צריך………
טבע או שנטבע.
ממש כך רונית , צריך עד כדי שגעון, ולכן אסור גם
צריך עד כדי שגעון ולכן חייבים.
עם האסור אני פחות מזדהה,
אלא אם כן מדובר בדברים שחשובים לך
שדוחים זמנית הנאות,
בשביל רווח עתידי.
הכוונה לא להנאות מבחינתי, אלא להתמזגות מוחלטת עם הטבע עד כדי אובדן, או שגעון, זה מה שהרגשתי כשכתבתי, אני תמיד בעד הנאות
אני רואה שתי תמונות, אבל מריחה רק כביסה. כוחה בשיר עז יותר מהאביב.
אולי, מבחינתי הכביסה היא הצמדות למוכר, האביב במקרה הזה, ניתן כשם בעיקר בגלל היום האביבי בו הוא נכתב, הגבעות הקוראות מסמלות משהו אחר
חני
זה נראה כמו תמצית רומן. יכולה לדמיין את כולו
נכון איריס, יש בזה תמצית רומן או ספור חיים הנע בין "שפיות" "לטרוף" יצירה וחיי יום יום
מדמיינת את הדוברת בביתה עם הכביסה בידיים, מחזיקה רגע של אושר, של שקט,רוגע… ואכן רצוי לא לאבד אותו בעד שום גבעות.הגבעות תמיד תהיינה שם.רגעים כאלה, אין הרבה.
הגבעות תמיד שם מוכנות לבלבל אותנו. אהבתי את ה"הירוק אשר מצמיח את הכל"
תודה לוסי, הירוק שמצמיח את הכל באמת משמעותי עכשיו, נפלא ומבלבל…
חלום תמים,
זכות להתבונן בחילופי העונות,
זכות גדולה לנשום אוויר יערות קטנים.
אז נסתפק בריח נקיון. יפה הגעגוע