בננות - בלוגים / / משי ראש גדול
גברת-ילדה
  • חנה ליבנה

    אני ילידת המושבה יבנאל בגליל, כיום אני גרה בהרצליה עם בעל ,שלושה ילדים ושני חתולים. כותבת ומנחה סדנאות כתיבה,ונפגשת עם ילדים מטעם אומנות לעם וסל תרבות לשיחות על ספרים וקריאה. הוצאתי לאור 15 ספרים וזכיתי בשני פרסים ספרותיים, כותבת ספורים לילדים, למבוגרים, שירה ומחזות, חלק משירי הולחנו ומחזה אחד הוצג בתאטרון קריאה.

משי ראש גדול

מחווה למשי שלנו החתול הכי מקסים במרחב. {משי גדל עד גיל 3 חודשים כנקבה הנקראת מושלמת ופתאום התגלתה גבריותו ושמו קוצר ושונה, מקווה שהוא לא סוחב תסביכים עד היום.}בשל התחשבות בסבלנות הקוראים השיר שאורכו כמו השינה של משי, קוצר..המלצה לאוהבי חתולים ולאחרים לקרוא את השיר בקול{עם חתול ישן על הברכיים עדיף}

יש האומרים שמשי ראש גדול לא מרוכז, מרוגז,
רץ רץ רץ במעגלים
רץ רץ רץ וגלגולים,
מתנגש בחלון, מנסה בהפוך על הוילון,
יש האומרים שקשה לו להחליט,
אחרי שהוא יוצא הוא מיד מתגעגע,
ואם הוא לא נכנס הוא ממש משתגע,
אבל זה לא נכון כי למשי מחשבות המון:

"איפה כל הפרפרים ש..
רק רציתי להרים ו..
מי אמר שאלוהים זה..
אני חושב שנמלים ב..
מה קרים ומה חמים כ..
מה חושבים העננים ל.."

המחשבות מתרוצצות לו בראש
קופצות רצות מתנפצות
דוחפות, עפות, מרחפות ועוטפות
ומשי לא יודע מה לעשות.
הוא רץ אחריהן, רוצה  להשיג המחשבה,
לתפוס לה בזנבה,
מסתובב אחריה כסביבון, מאבד תיאבון.
"אני רוצה רק מחשבה אחת ארוכה, מוצלחת!"
אבל הן באות כולן ביחד:

"איפה כל הפרפרים ש..
רק רציתי להרים ו..
מי אמר שאלוהים ז…"

מנסה לרבוץ לו על הכר
בלתי נראה ומיותר,
אבל המחשבות לא עוזבות,
תוקפות עוקפות, אוזניו זוקפות,
עד שמסתובב לו הראש
עוצם הוא עיניים, סופר עד שלוש
אך הן לא עוזבות, ביניהן רבות
מחשבות דקות, מחשבות עבות,
מדלגות מעבר לשפם,
צועקות: אנחנו כאן!!

"איפה כל הפרפרים ש..
מה חושבים העננים ל.."

ומשי כבר מותש כוחו תש, מטושטש,
מנסה למצוא מחבוא
שהמחשבות לא יראו שהוא פה.
"מי אמר שאלוהים זה.. לא רוצה!
איפה כל הפרפרים ש.. צא! צא! צא!
מה קרים ומה חמים .. בבקשה, קצת רחמים!"

אך בתוך ראשו המחשבות עגות
והוא נופל במדרגות,
צולע ומובס הוא שוכב בפינה,
ולוחש: "אני נכנע, מחשבות, אתן יכולות עכשיו הכל,
אני כבר לא יכול לסבול,
תכנסו, אני מסכים, נו, תתחילו פרפרים.."
אבל המחשבות דווקא עכשיו לא באות
אפילו לא אחת קטנה כזאת,
משי מביט לצדדים, לא מאמין, ולעצמו לוחש:
"הבנתי, אם רק תקרא למחשבות ותבקש,
ממך הן תברחנה כמו מאש."

עוצם את עיניו, מלקק הזנב ונרדם,
חתול בלי מחשבות אפור קטן.

27 תגובות

  1. אהוד פדרמן (רחיפאי)

    קראתי בקול רם

    ונותרתי נטול מילים, למעט אחת:

    נהדר}}}}

  2. חני
    מ ק ס י ם , אני כבר רואה את זה מודפס עם ניקוד מושלם ועם איורים משגעים
    ומיד לגשת לעשות אבחון למשי – יש מצב לקשב וריכוז ובהמשך לריטלין כמובן 🙂

  3. יש לך סיפור ילדים נהדר.

  4. מירי פליישר

    קסום
    ואם הוא יותר ארוך
    הספר מוכן
    הפעם באיור יהיה מוטיב של מגע.
    חתול משי ואפור . רק לגעת או תחליף ראוי למגע.זה מה שבא לי 🙂

    • חני לבנה

      נכון מירי אני צריכה מאייר-ת שידלקו על זה ותהיה תנועה בקו שלהם

  5. נהדר חני. אם רק נוכל לעצור אותן ולו לדקה, אולי אז נוכל להרדם באמת.

  6. חני, הצחיק אותי הבילבול בין חתול לחתולה. והשיר/סיפור שובה לב. משי השובב והחמוד..אולי תשקלי להפוך לספר..

    • חני לבנה

      כיף לשמוע אותך בדמיוני צוחקת, תמי ואני שוקלת{די הרבה לאחרונה…}

  7. איריס קובליו

    חני, רק עוד חסר לשמוע אותך קוראת זה… והתמונה מושלמת, ומשי מצטייר גם בלי להיות מאוייר כאן, כי הצלחת להביא את דמותו באופן כל כך פלאסטי, תנועתי, רישרושי, חתולי
    איזה יופי!

  8. רונית בר-לביא

    איזה חתול מדיטציה הוא נשמע
    עם כל התובנות ההן ..

    מדליק, מחייך אותי.

    מה חושבים האנשים ש..

    משקלים כייפיים.

  9. נפלא חני, עונג צרוף.

  10. שיר מקסים, משגע! איזה חתול מקסים ומסכן! אפשר לקרא פעם אחר פעם מבלי להתעייף.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחנה ליבנה