גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים
עודד כתב שיר נפלא על מילים שאוהבות אותו ואני חושבת כמובן מיד על עצמי, אלו מילים אוהבות אותי, או שבעצם אלו מלים אני אוהבת? אלו מילים מעלות בפני ריחות, תחושות, זכרונות שעוטפים אותי באהבה, ברכות?
אולי מילים שהצליל שלהם ענוג, כמו לילה או לילך, או הילה ? נהרה?
או תפילה?{סבתא פעמיים בשבוע על הרצפה בגלל איזה נדר עם הסדור ביד}
אולי מילים שמעלות בי תמונה כמו שלכת או מעיל גשם {מפלסטיק עם שני פתחים לידיים,} או מגפי גומי,או שלולית,{בוץ עד לברכיים} או כנרת{אחרי הצהריים ואני לבד שם על החוף במושבת כנרת, צוללת בעינים פקוחות}
או אולי מילים ריחניות יותר כמו קקאו,{בבקר שסבתא הכינה}
או שוקולד,{מקקאו סוכר ומרגרינה גם אותו סבתא הכינה} או מרק עוף?{לא צריך להגיד כבר מי הכינה..}
ואולי מילים מבוגרות יותר כמו ליטוף,{פני בשתי ידיו} או נגיעה,{מקרית באמצע הסרט} או פאריז,{המלון הקטן בגדה השמאלית} צמרמורת או תשוקה?
או מילים שיש להם ריח של ילד? של חלב חמוץ וחיוך ראשון? ילדי הקט, או גור אדם, או יומולדת או "אמא יש לי ממש{במקום שמש} על הפנים" או חתול וליקוק?
ואם הייתי רוצה רק מילה אחת או שתיים מה היו המילים האלו? אהבה? חיבוק?
אולי המילה הראשונה שקראתי בהרגשת קדושה: " בראשית"? שבה יש בעצם הכל?
איזה יופי, חני. אהבתי
שמחה עודד, אתה ההשראה
חני
חשבתי על המילה "בראשית" מילה עם ניחוח קדושה ללא ספק.. אחרי הבראשית עולמות שלמים באו והלכו. בשבילי המילה בראשית, בבקר שבת זה היא היאוש- להיות הבראשית הזה ומשם להתחיל את כל הדרכים… לא!
הבראשית היא נקודת אין ברירה אלא להחליט לצעוד קדימה. המילה בראשית היא התנועה קדימה, התחלה של יעד. ומהי המילה ההפוכה לבראשית? יגידו: מוות. אני אומר: שחרור
איריס לא כל כך הבנתי בקשר להפוך מבראשית שחרור? בקשר לימי ראשון או תסמונת מוצש שאז יש את הבראשית הדוחפני אני מזדהה לגמרי.
אם ההפוך מבראשית הוא הסוף, המוות, הכלום, אני אומרת שזה לא כך בתפיסתי. המוות הוא השחרור, ההתחלה, הכוח האחר.
ומה שהתכוונתי בסהכ זה שאני לא אוהבת את המילה "בראשית" שהיא סוגרת, היא מסמנת התחלה, ולמי יש כוח להתחלות? כבר היינן בסיפור הזה!
חני, כמה ענוגות המילים שלך…ריח טרי של רך נולד ממלא גם אותי ים של אהבה.
גם פריחת ההדרים, נרקיסים, אדמה לאחר גשם, מבט עיניים, יד לוטפת…עוד מעט אשפך מעורי…:)
תמי, נכון למלים יש טעם וריח? אני מרגישה את זה אפילו מבעד למסך
גם אותי השיר של עודד ריגש מאוד ועכשיו הדברים שלך:) תודה
יש לך רגישות למילים, חני (את אמנית של מילים) מי שחווה כך את המילים לעולם לא יחדל להתפעל!
תודה לך חנה יקרה!
הוי מירי, תודה ואת הרי לא צריכה למלים אצלך לכל מגע יד בחומר יש טעם וריח וזכרונות
היי חני
גן של מילים בנית פה, חורשה, אולי יער
אולי פרדס מלא בעיצים שתוליים עליו מילים בוסריות, מילם בשלות, מילם עליזות, מילים שבא לטעום.
זו את חנה?
איפה את?
בוא ניקטוף ביחד
מה המילה הראשונה שנוריד?
שניקטוף ביחד
אני מורידה, -קשת בעינן-
אני לוקחת שיקוי-
אני מורידה
סיכוי
אני מורידה
שלי- מחר אשוב שנית
להתראות טובה
טובה אני יכולה לשמוע אותך שרה את זה על המילים שנקטוף, אין עליך
מקסים חני, מצאתי את עצמי בין מילותיך.
שבוע- טוב.
אביטל תודה, וגם לך שבוע נפלא עם ליטופי מילים
מקסים, חני!
נלקחתי להבזקי חושים ותמונות כשהמסקרנת מכולן היא סבתא ותפילתה.
סמדר תודה, גם אני שמתי לב תוך כדי כתיבה איך הסבתא נכנסת לי למילים, אכתוב עליה בפעם אחרת דמות מענינת
בראשית, מילה נהדרת. עושה חשק להכין רשימה משלי. למצא מילים שלא אכזבו, שאהבו, שלא בילבלו, שהשכילו…
נו לוסי, מחכה לרשימה שלך!
כמה יפה.
אני הולכת לקרוא אצ השיר של עודד.
תודה לך יעל.
חני, טועמת מילים נפלאה שכמוך. התרבות היהודית הפכה את העיסוק במילים ובאותיות לאמנות, גם בגלל האיסור לעסוק באמנות ויזואלית. מילים ואותיות הם בהחלט עולם ומלואו. אני משחק בלשון עכשיו עם ברא-שית:)
תודה מוישלה, אני מקבלת בשמחה את התואר"טועמת מילים"
אהבתי את מלות הלה:
לילה, לילך, הילה, לי, לך, לו, לה
ואני דוקא אוהבת התחלה
התחלה חרישית
בראשית
ענת, גם אני אוהבת, לכן קראתי לבתי לילך..