בננות - בלוגים / / דברים שלמדתי על עצמי
גברת-ילדה
  • חנה ליבנה

    אני ילידת המושבה יבנאל בגליל, כיום אני גרה בהרצליה עם בעל ,שלושה ילדים ושני חתולים. כותבת ומנחה סדנאות כתיבה,ונפגשת עם ילדים מטעם אומנות לעם וסל תרבות לשיחות על ספרים וקריאה. הוצאתי לאור 15 ספרים וזכיתי בשני פרסים ספרותיים, כותבת ספורים לילדים, למבוגרים, שירה ומחזות, חלק משירי הולחנו ומחזה אחד הוצג בתאטרון קריאה.

דברים שלמדתי על עצמי


בזמן האחרון אני עושה מה ששנים היה הפחד הגדול שלי, מופיעה במחזה שאני כתבתי כ"שחקנית", החוויה הזו לימדה אותי דברים חדשים על עצמי שלא את כולם הייתי רוצה באמת לדעת ובכל זאת אתחלק איתכם, אתם הרי קהל וירטואלי, לא?

1. אני לא יודעת מה לעשות עם הגוף שלי רוב הזמן.
2. אני מרגישה מסורבלת
3. אני שונאת לקבל ביקורת
4. אני לא מאמינה למחמאות
5. אני מרגישה תמיד הכי מבוגרת בסביבה וזה בדרך כלל נכון.
6. דברים שנראים לי מצחיקים לא מצחיקים אף אחד ולהיפך
7. להיות שחקן זה קשה מאוד ואני ממש לא
8. שאר חברי הצוות בטח לא מבינים איך נתקעו עם האישה המוזרה הזאת
9. אני יותר מדי פחדנית
10. אני יותר מדי אמיצה
11. עוד המון דברים שאפילו לעצמי אני לא מגלה כרגע, אולי בפוסט הבא.

להצגה קוראים:"תכתבי בגוף זכר" והוא תוצג בפסיטבל אישה בחולון, אין כבר כרטיסים ולכן אני לא מזמינה אתכם, אבל אם תהיה עוד הצגה{אלוהים לא!!!} אזמין בשמחה, תחזיקו לי אצבעות אני מתמוטטת, {נדמה לי}.

48 תגובות

  1. חני
    מזל טוב, שמחה שפרצת את עצמך… מה שכתוב פה, זה כל כך חכם, לומר על אחרים זה קל, על עצמי, זה קשה בעליל- קשהבעליל
    בירכותיי שיהיו עוד הרבה מחזות, את פשוט טובה בזה
    שלך טובה

  2. חני יקרה,
    לא חשוב אם את מאמינה למחמאות או לא ממש. מאחורי מחמאה יש לרוב ביטוי ברור – מקבלים אותך כמו שאת. האם יש ביטחון גדול מזה? האם אז העולם לא הופך לנוח הרבה יותר? מאחל לך ולתפקידך הנוסף (מיני רבים לא?) הצלחה גדולה ולא מסחררת.

  3. מירי פליישר

    בהצלחה חני
    אני דוקא הרגשתי בשירים שלך לאחרונה הכרות ישירה בינך ובין את ואהבתי אותם מאוד
    יאללה יהיה בסדר!
    איתך
    מירי

  4. כל מה שכתבת (למעט סעיף 6 שלפעמים הוא נכון ולפעמים לא) אלה דברים שעוברים על כל תלמיד בבית ספר למשחק בשלב כזה או אחר. אז אולי את כן שחקנית ואת עדיין לא יודעת את זה… 🙂
    הייתי שמחה לבוא לראות.
    בהצלחה גדולה!

  5. שולמית אפפל

    את נורמלית.

    בגיל 43 עשיתי מה שאת עושה עכשיו במונודרמה שכתבתי " מקל של קנמון " בבימויו של רוני ניניו בתיאטרונטו 91'. עליתי על הבמה יותר מ-500 פעם ושיחקתי גבר שיש לו 3 נשים…הצגת יחיד כמובן.

    אז שיהיה בהצלחה! את כל יכולה!

  6. את נהדרת, חני
    ברגישותך הרבה, כנותך, פתיחותך.
    בעברי שיחקתי, וחושבת שהכלי החשוב ביותר לשחקן הוא חיבורו לעצמו וכנותו. את אלו יש לך.

    תוכלי לספר (כשתוכלי, כמובן)
    על ההצגה? על תפקידך שם? מתי תתקיים(יתקיימו)? מקווה שתתעדי אותה.

    הנאה שלמה והרבה שמחה
    ביצירתך זו, חני
    המון בהצלחה!

    • תודה לך סמדר, אחרי שאעבור את ההצגה הראשונה ביום ד אספר עליה, בינתיים כואבת לי הבטן רק מלחשוב, אבל אני אמיצה!

  7. חני האמיצה והמקסימה, אחרי שתעשי את זה זו התעלות מדהימה – אין כמו התיאטרון לגרום לך להרגיש מצד אחד את כל הסעיפים שמנית ומצד שני – מלכת העולם…
    שיהיה בהצלחה, נשיקות!

  8. בהצלחה חני

    אני מקוה שיהיו עוד הצגות

  9. תתפלאי כמה דברים שנראים מאצלך בצל, נראים מוארים וטובים מכיוון הזולת. אנחנו השופטים הקשים של עצמנו. בהצלחה.

  10. חני, בהצלחה, אחר כך תכתבי בגוף נקבה ותספרי לנו איך היה. עזבי את הסעיפים
    ותתרגשי התרגשות כיפית…:)

  11. חנילה נראה לי שאת ממש בכיוון הנכון עם כל הסעיפים האלה שכתבת
    לנשום עמוק לא לשכוח לנשום עמוק דרך האף ולעלות עם כל הבטחון והעבודה שעשיתם
    שיהיה בהצלחה גדולה

  12. חני שטרנברג

    כל הכבוד, חני!
    להתמודד עם פחד זה אחד הדברים החשובים ביותר וגם המחזקים ביותר.
    ומסתבר שלרוב השחקנים יש פחד במה, כך שאת בחברה טובה בעניין הזה.
    המון הצלחה!

  13. חני, זו חוויה של גילוי עצמי להיות על במה, ועם כל ההתרגשות והחששות, תכבשי את הבמה שחקי אותה, שיהיה בהצלחה, הייתי שמח לראות.

  14. איריס קובליו

    חני, פוסט נהדר נהדר. ואמיץ כמובן. ובא לי לכתוב לך סעיף סעיף, כמו שאת עשית. אז ככה:
    1.- 🙂
    2.- 🙂
    3.- 🙂
    4.- 🙂
    5.- 🙂
    6.- 🙂
    7.- 🙂
    8.- 🙂
    9.- 🙂
    10- 🙂
    11- 🙂
    ועוד הרבה דברים שגם אני לא מגלה, אבח אולי בהמשך, ואני אבוא להצגה!!!

  15. חחח…
    לא יודע אם הפוסט הזה שלך עולה בקנה אחד עם סעיף 6 שלך, אבל אותי הוא הצחיק.

    בהצלחה עם ההצגה! יש לי תחושה שאת יודעת את העבודה, אבל לפי סעיף 4, את לא תאמיני לי.
    🙂

  16. כל הכבוד!!!!!!!!!!!!!!!!!

    • חני יקרה

      מאוד התרגתשי ושמחתי שאת לקראת הצגה, שאת תהיי מוארת על הבמה באור של תאורה יפה שתאיר את פנייך הטובות את נפשייך היפה את כוחמת גילך, את תמימות זיקנתייך, את צהלת הילדה שבך. כל מה שכתבת בסעיפים מי שלא פקיד דואר בחיים האלה יכול להזהות במיוחד אנשים כמוני שתלויים בחוות דעת בביקורת, וכל תופעות הלואי שכרוכים בלהיות על הבמה. אבל את חני את רוצה להיות שם, את רוצה להאיר ולהיות מוארת, את רוצה לגעת. וכשבן אדם שחקן נוגע בעצמו גם אם זה עושה אותו פגיע הוא מתנה ויופי לצופה בו. ומי שמסוגלת ויש הרבה שמסוגלים להתבונן בשבירות בכוח ובעוצמה של השחקן, שלך שתהיי שם. זאת מתנה. זאת זכות חני. ואת הרי שיודעת לחבק, החיבוק שלך עוד טרי בתוכי. את שידועת לחבק, תרשי לעצמיך רק הפעם וגם בפעם הפעם, וכל פעםרק הפעם, לקבל את החיבוק שלך קודם מעצמיך. את האישור שמותר לך להיות על הבמה עם כל יופי שנותייך, ונוכוחתייך הבשלה אך גם התמימה. כי מי ששואל שאלות, ולא בטוח וקצת מפחד ורוצה ולא רוצה, ורוצה שיראו אותו וקצת פוחד שיראו אותו, זאת תמימות. זה יופי, ואת תדעי לקחת את כל השאלות האלה, את כל החוכמה הזאת שלך ואת מה שאת מביאה ותביאי אל הבמה כמו שאף אחד לא יכול להביא. כי את מביאה אותך. ומה יותר משמח ומרגש להביא אותך ולהיות שם, חשופה פגיעה אבל עם הרבה עוצמה ואצילות. חני יקרה אני מבטיחה כן מבטיחה , לבוא ולהביא פרחים. גם אם אזלו נגמרו כל הכרטיסים. אבל אני אסתובב שם ותקבלי זר מהשדות שפורחים עכשיו בחוץ. ואת תהיי על הבמה חני יקרה ותפרחי במלוא יופייך וזוהרייך. וכל ההתרגשות שלפני והפחדים והסעיפים יתמזגו בקשת הנכונה. את נהדרת ואני אוהבת אותך. שלך תהל (רן

      • תהל את כתבת כאן קטע כל כך מרגש ותומך ואוהב שאני כולי נרגשת ,כמה חום יכול בן אדם להקרין וכמה אמת והבנה, קראתי בו שוב ושוב והוא יהיה הקמע שלי , ובשבוע הבא אני באה לראות אותך!

    • תודה לך אומי!!

  17. תמי כץ לוריא

    חני

    שאפו על הכנות. באמת, אני אוהבת את זה, ומכירה את ההרגשות שהצגת, כי גם אני מופיעה. לפעמים זה נראה לעצמי נהדר, לפעמים זה נראה פאטתי וגרוע.
    פשוט לכי על זה. גם אני הופעתי בפסטיבל אישה לפני כמה שנים, ויש שם אוירה טובה.ותודיעי כשיהיו עוד הופעות!בהצלחה רבה!!!!

  18. רונית בר-לביא

    איזה יופי של התנסות חדשה זה נשמע, חני.

    הזדהיתי עם הרבה מהסעיפים, נדמה לי ש 5 הכי צורב,
    ושהוא קורה בכל מיני גילאים.
    אצלי הוא תמיד נכון, אולי כי מזל גדי נוטים להתרועע עם צעירים מהם ככל שהם מתבגרים.

    שיהיה לך בהנאה.

    • תודה רונית באמת 5 במקרה שלי כואב ואמיתי, אבל כמו שאומרים זה עדיף על האפשרות האחרת, אז נסחוב… וגם סרטנים עושים כמו גדיים..

  19. צחקתי כי חוץ מאחד, בכולם סימנתי וי=גמאני…
    מזל טוב ובהצלחה רבה !

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחנה ליבנה