חנה ליבנה
אני ילידת המושבה יבנאל בגליל, כיום אני גרה בהרצליה עם בעל ,שלושה ילדים ושני חתולים. כותבת ומנחה סדנאות כתיבה,ונפגשת עם ילדים מטעם אומנות לעם וסל תרבות לשיחות על ספרים וקריאה. הוצאתי לאור 15 ספרים וזכיתי בשני פרסים ספרותיים, כותבת ספורים לילדים, למבוגרים, שירה ומחזות, חלק משירי הולחנו ומחזה אחד הוצג בתאטרון קריאה.
חני, ועוד איזה אגרוף, כשהתשוקה כלואה בתמציתה בקופסאות ובקבוקים.
השאלה מה תעשה התשוקה כשתפרוץ מהקופסאות והבקבוקים, אולי תהיה לשירה, אולי תהיה לאהבה,
אוהב את הקומפוזיציה.
תודה מוישלה, ובקשר לתשוקה קשה לנבא..יש לה את החיים שלה, המקבילים והנפגשים
חני מגניב הציור… כשהתשוקה סגורה בתוך קופסא, כפול שניים- מה כבר יכול לקרות שם?…
כמו דירת סטודנטים לכימיה, מדף במקרר לכל אחד…:)
תשוקה כלואה בתוך קופסא-בספרים, בבקבוקים ,בקסת דיו – יפה המחשת את הרעיון אומרים שהבושם הטוב מרוכז בבקבוקים קטנים סמיך ומעובה, כך גם התשוקה שהיא תמצית חיינו . השאלה היא איך לשחרר אותה, כדי שתבשם את חיינו ולא תבעבע לה בתוך החלל הסגור.נראה לי שבציורך נתת את התשובה
נכון חנה, הבנת בין הקוים..
תודה תמי, באמת ערכתי את זה מסודר בנגוד לתשוקה שאמורה להיות פראית, את הציור ציירתי במסגרת החוג של איריס קובליו שתמיד נותנת לי השראה..
אני מביט בתמונה ורואה נסיון (מודע?) ליצור סימטריה בין הצד הימני והשמאלי של התמונה.
אבל התשוקה לא מצליחה להשאר ניטרלית (בקופסה) היא מושכת שמאלה (מנקודת מבטו של המתבונן)
גיורא,היה באמת נסיון מודע ליצור סימטריה, אבל הנטיה לשמאל לא היתה מודעת, תודה שהארת את עיני ואני שמחה שהנטיה היא בעקבות התשוקה..
חני, יש מרשם כמה לקחת מהתמצית הזו?
רואים איך את הופכת אותה ליצירה –
שלא ייגמר לעולם…
תודה אמיר, הלוואי ולא יגמר לעולם, ובקשר למרשם הלוואי והייתי יודעת אצלי זה או בקבוק שלם או טיפה אחרונה, תלוי…
חני, מרתק. זה כמו תמונות 'מצא את ההבדלים'.
דיבר אלי מאוד.
תודה סיגל , מענין מצא את ההבדלים
ואם נכתוב ושוב נכתוב ושוב נכתוב כמו עונש בבית ספר "תשוקה" היא תבוא אלינו?
טוב לא כמו עונש, אפשר לכתוב מתוך כוונה שהכתב יהיה יפה יותר ואפשר לכתוב כמו כישוף בתקווה שיתקיים
לוסי, מעורר השראה הרעיון שלך לכתוב שוב ושוב כמו בעונש, אני חושבת שאעשה עבודה כזו, תודה
בשבילי:
3 תשוקה
2 תמצית ורדים
1 ספר על תשוקה
ושתי כריכות בקשה 🙂
הי חני, ואף על פי כן נוע תניע תתפרץ תעיף את הפקק בגלל התסיסה של החומר גם הרוח תפרע בדפי הספר את תשוקת החיים.
אורה כתבת כאן שיר קצר!
רונית, יאללה קחי, חינם..
חני, פתאום ביזארי לי לראות את החפצים האישיים שלי בציורך כאן על הצג. פרשנותך כמו מקלפת מעלי את מלבושיי
🙂
איריס יקרה, תודה על הצלום! את רואה הצלחתי להעלות, החפצים המקסימים שלך אבל מי שמקולפת לבוש כאן זו אני…אבל מה לא עושים בשביל האומנות, לא?
🙂
זה כשהיא אצורה בפנים.
אבל מה קורה כשהיא מתפרצת?
אה…איזה בום אגרוף בבטן ובעולם…
מקסים, חני.
בעצם שחר מריו, אגרוף בבטן העולם, לא? וחוצמזה תודה
איזה יופי!