גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים
בני הצעיר, זה שכתבתי מזמן,על צו הגיוס הראשון שלו, מתגייס השבוע, והוא נתן לנו הוראה להזמין מקורבים ולהכין" מבחר פשטידות". מכיוון שהוא לא מרבה לבקש, נעניתי בהתלהבות רבה, אולי מדי, ומהבקר השכם אני מבשלת מיני תבשילים שחברות רחומות נתנו לי מרשמיהן, פשטידת ברוקולי, פשטידת איטריות עם פטריות, תפוחי אדמה{ לפולנים בינינו} ומרק ארטישוק ירושלמי, עכשיו כשהגב שלי הרוס ואני בקושי עומדת החלטתי לקחת פסק זמן והכי מנוחה בשבילי זה המחשב, ובננות.
השיר שאיריס ומוישלה תרגמו על הצפור והפוסט על אמא של חנוך הזכירו לי שיר שכתבתי בקיץ כשבקרתי אצל אמי שהיתה אז בת 89. כשישבנו בחוץ היא הצביעה על הדררות{מעין תוכי קולני} שהתישבו על העץ שלה ולדעתה הן משוחחות אתה ומספרות לה סודות.
מה הקשר לבן שלי? משפחה לא?ועוד דברים שהם מחשבות פרטיות.
טוב, יאללה עוד מעט כולם באים, ועוד לא התקלחתי. אז שבוע נפלא לכולנו.
מיטתך הרוויה עוגנת
מתחת לתריס
שהשנים קלפו
בשרו הירוק.
מבעד לחלון
דררות מזמרות
עורכות בסתר חזרות
לשירי אשכבה.
אני חושבת על הדררות
ועל עצמי.
אין בנו יכולת
לתת לך להפליג
לנתיבי רקיע.
כי איך נוכל להשאר
כאן עם ידיעת היותנו
בלי את.
שיר נהדר חני
וכל טוב לבנך המתגייס
שילך בשלום וישוב בשלום
אמן
תודה לך מירי, גם על הברכות!
היי חני
גיוס קל ונעים לבנך, ושיחזור תמיד בשלום.
אהבתי את שירך.
תודה גבריאלה שמחה שאהבת, ותודה על הברכות
חני
רגיש ומרגש. בהצלחה לבן שלך.זה קשה להיות אמא לחיל,לא?(אצלי בקרוב, בעוד שנה וחצי)
וחני,
כמה מוכר איך שהמחשבות וההרגשות לילדים שלנו מיד מתחברות ומובילות אותנו לאלה שאנו מרגישים אל ההורים שלנו,ואיך הכל פתאום מתערבב
בדיוק ככה תמי, מהילד שלנו לילד שאני, אהבות ופרידות
חנילה
הדררה היא ציפור פולשנית שמשתלטת על איזורי מחייה של ציפורים מקומיות ונודדות, אבל השיר בניגוד לקולניותה, הוא עדין, יפהפה ומלא רבדים וסודות. ולבנך המתגייס ולכם תפילת הדרך לטוב ולשלום.
אבל היא גם יפה מאוד, לא?ותודה על התגובה המחממת לב אם וכותבת..
שיר מרגש, חני
ובהצלחה לבן עם גיוסו!
תודה לך שולמית!!
השיר ציורי ועצוב ונוגע.
רונית אני אוהבת את ההגדרה שיר ציור, תודה
ציורי
אני מבין על מה את מדברת, על הקשרים בין הפרדות.
שיבוא שלום ושיהיה טוב!
בדיוק כך גיורא ותודה על האחולים
חני, שיר יפהפה ומלא-עוצמה.
אבל (התרשי לי?) אני מציע לוותר על חמש שורות בבית השני (הרי ברור שאת חושבת על הדררות ועל עצמך, וברורה מאליה גם השאלה, שאיתה בחרת לחתום. אם תוותרי עליהן, כך אני חש, השיר ישתדרג וינסוק לגבהים, שאצורים בו).
הנה הצעתי:
מיטתךְ הרוויה עוגנת
מתחת לתריס
שהשנים קלפו
בשרו הירוק.
מבעד לחלון
דררות מזמרות
עורכות בסתר חזרות
לשירי אשכבה.
אין בנו יכולת
לתת לך להפליג
לנתיבי רקיע.
הצעות עריכה עדיף לתת במייל אישי, במיוחד כשהטקסט טרי ורגיש.
תודה למתבוננת הרגישה, לי זה לא פפריע
שחר מריו, תודה על המחשבה ואולי אתה צודק , אבל המילים "היותנו בלי את" משום מה חשובות לי מאוד, אבל אניצריכה עוד לחשוב על זה, גם להפרד ממילים זו פרידה קשה, לא?:}
פוסט עם הרבה ניחוחות בית
והרבה עצב. יהיה טוב.
ענת, שמחה שהרחת את הפשטידות… הייתי ברצון מכבדת אותך בניחוחות הערבי, ותודה!
חני שירך נוגע ללב
מקווה שהיום עבר בשמחה ובתאבון
והכל טוב שיהיה
וחזק ואמץ לבן ולאם 🙂
תודה ריקי, עבר יופי, לי כאב הגוף עד קצות השערות אבל כולם היו מרוצים ושבעים.{גם אני:}
חני,
שיר יפה ונוגע.
מאחלת לבנך גיוס ושירות קלים וטובים, ושיחזור הבייתה בשלום.
תודה חני, הלוואי
שיר נוגע ללב, עצוב.הדררות מפחידות, מקוננות שעושות חזרות.המתנה למוות?
ויחד עם זה פשטידות, ריחות בישול ביתיים, של חיים מלאים וחושניים.
איזה ניגוד.
גיוס קל, גם לך.בהצלחה!
לוסי, נכון הניגוד שבחיים שבלעדיו אף דרמה לא טובה…ומקווה שבאמת יהיה קל, בלי דרמות…
איכשהו עצרתי על "מיטתך רוויה" ועל "לשירי אשכבה". מצמרר.
שיעבור בשלום ובלי פגע.
תודה לך אמיר, בעזרת השם יהיה טוב ,כי בפוליטיקאים קשה לי לבטוח.
חני, שיר חזק מאד. כל כתיבה שלך כאן חגיגה ללב שלי. ומוזר, גם אני כתבתי שיר על הצפרים הללו בשכונה שלנו, לפני יומיים… אני פשוט כיניתי אותן תוכים מזהב… והם חבטו בלב שלי
אז אולי מחר אשים את השיר בשבילך
איריס יקרה, הדררות האלו שכאילו לא שייכות לכלום יש בהן משהו מעורר "תוכים מזהב מתאים בהחלט, אני מחכה לתוכים האלו, פה על עצי הבננות!!
יפה. משלב היטב את החמרים. גם לי יש כאן דררות. בהתחלה התלהבתי, עכשו שהבנתי שהן פולשות– הרבה פחות.
תודה סבינה, אני בכל זאת ממשיכה לאהוב אותן הן פולשות בגלל צורך חיים לא מאיזה אופי נוראי..
והעיקר: שישוב בשלום!!!
השיר מרגש.
שיר מרגש ,חני, וגיוס קל ונעים לבן
תודה חנה, התגעגעתי
באמת זה העיקר
שיר מאד מאד יפה.