גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים
שינויים אינם נראים. קוסמים יודעים זאת כבר מאות שנים.
גם הם לא יכולים לגרום לאשר להגיע. לנו לחייך את חיוכו של התינוק.
הן אחרי שלמדנו קרוא שוב לא נוכל לראות אותיות כשרבוטי דיו.
לו רק נוכל להגיד ביום בו לא נצטרך למילים:
השמש הבקיעה מבעד לעננים, לפני שהספינה טבעה
הרגשנו אשר.
חלמתי את המילים האלו, כך, כמו שהן כאן,{בכל אופן כך נדמה לי, כתבתי מיד כשהתעוררתי משינה טרופה.} הן נותרו לי סתומות כולל השם, אולי מישהו אחר יבין אותן טוב ממני.
מהיכן שלא הגיע, זה יפה.
תודה שולמית
חני, אין לי מילים…..
יותר מאהבתי, מרגישים שזה בא ממקום אחר, ממקור גבוה, מין התגלות, או בטרמינולוגיה של העידן החדש: תקשור, תקשור ספונטני…
ולעניין התוכן, הוא קצת עצוב, אם כי לדעתי מציאותי. כבר הכותרת: להיתקל באושר, להיתקל זה לשון תקלה, למה מפגש עם האושר הוא בחזקת תקלה?! והתשובה בגוף השיר.
חני, כל הכבוד, את משתבחת ומתגבהת במעלות ההשראה.
תודה גבריאלה, המילים שלך מגביהות את נפשי השחוחה בימים אלו בכמה סנטימטר, תודה!
הי חני, כמה מרגש. חושבת שאולי חלמת על אושר בצליל חסר? אולי זה כך בשפה של מלאכים. פעם עשתה לי חברה תיקשור ושפתה השתנתה לשפה קצת יותר דומה לעברית ה"תימונית".
והמילים האלו נפלאות והמסר שלהן חזק וכל כך נכון.
הי סיגל זה באמת מרגיש כמו סוג תקשור, קלעת
הם לא יכולים אבל את כן יכולה לגרום לאשר להגיע !
אני קוראת אָשֶר (שם) או אשר (מילת קישור) או אׁשר (שם עצם מופשט)
בכל האפשרויות זה : איזה יופי !
ריקי, איך את שוחה בשפה, בזכותך נוספה וו בכותרת שהאושר יהיה מה שהוא, למרות שגם האפשרויות האחרות מענינות ואולי יותר
חלום קסום, חני
אשר מעלה בי גם את אושר, ואשר
השם, אבל גם, בעיקר בשל הקשר לשינויים שאינם נראים ולקסמים, עולה בי הצייר esher, שייצר עולמות בלתי אפשריים ותעתועים מרתקים.
http://www.mcescher.com/Gallery/gallery-recogn.htm
שמחה ששמת לב לשינויים ולקסמים ותודה על הקישור אשר באמת מלא קסמים
מאוד יפה, חני. חלום הוא מקום מאוד טוב לכתוב ממנו. טוב שזכרת את המילים.
התגובה מעל היא שלי 🙂
תודה חני! זכרתי את המשפט הראשון קמתי אתו את השאר שיחזרתי
חני, חלמת מלים בלי תמונות?
זה כבר כשלעצמו קסם.
אני מקנא בך כי את זוכרת אפילו מלים של חלום.
הכמיהה לחזור אל תמימות התינוקית. הכמיהה לוותר על המלים המרחיקות אותנו מלב החוויה, ממהותה.
הכמיהה להיות, לפני הטביעה.
יש בחלום המלים היפה והעמוק הזה, איזו תנועה כמו של חמנית המסובבת קרקפתה אל השמש באופן בלתי רצוני, אולי להיות חמנית זה האושר
האושר הצרוף והאמיתי היה בילדות בתקופה הטרום וורבאלית, כשלא ידענו את סוד האותיות, עולם המראות הצלול והבהיר מילא אותנו אושר אין סופי, כי ידענו להתפעל ,אבל מאז שבגרנו ולמדנו קרוא וכתוב חלו בנו שינויים , והשינויים היו סמויים מן העין כמו סדקים פנימיים הנבעים בסלע לאט לאט, אבל בטוח, האושר טמון,אפוא, ביכולת שלנו להיות ילדים מחדש ולקלוט את יפי העולם באופן בלתי אמצעיובשמחה,את האושר לא נוכל לחוות במלאות כמו ילדים, אבל נוכל להתקל בו מדי פעם ,כשנאמץ נקודת מבט של ילד, כשנלמד להתפעל.חלום של שיר, חני, כתוב בהשראה
הפרוש של חנה הולם את מה שחשבתי והרגשתי ואני מוסיפה
בסוף הדרך רגע לפני שספינתנו תשקע נראה שוב את היופי כשלא נזדקק שוב למילים.
אני תמיד אזכור את החיוך שהיה על פני אימי ביום מותה. אולי היו אלה שרירי הפנים שהשתחררו והרווחה , לי היא נראתה מחייכת.
מקווה שלא לקחתי את השיר למקום מורבידי מידי,כהרגלי באמנות
מירי תמונת החיוך על פני אמך נתנה לי המון תקווה ואור, אולי באמת חווית האשר באה גם בסוף.
חנה הפרוש שלך נפלא, אני צריכה אותך לידי תמיד!!
מוישלה, לפעמים אני חולמת מילים, הפעם חלמתי שאני כותבת שיר ובחלום התפעלתי ממנו כשקמתי זכרתי את המשפט הראשון, את השאר ניסיתי להעלות מנבכי זכרון החלום, יש לי הרגשה שלא הצלחתי, מהמילים ההן נגה אור, ממש כמו שתארת נפלא את החמניה המפנה פניה לשמש.{איזו תמונה איטית וקורנת היא זו}
הדרך שלך לבטא כיסופים לבראשית, לילדות, למה שהיינו לפני ש… –
מאד נוגעת. זו היתקלות מרשימה.
המילים נבחרו בקפידה, ומרגישים את הטקסט.
תודה שחר מריו, אהבתי את "המלים נבחרו בקפידה, גרמת לי אושר רגעי
חני, כל כך יפה מה שכתבת. בכלל לא חשוב אם חלמת את זה, הרי זה נבחר לעבור דרכך, זה פרי שלך.
תודה תמי באמת הרגשתי שהשיר לא ממש שייך לי
יכולת לחלום מילים – חלום חיי!
אני יכולה להלוות לך חלומות, אני נדיבה בזה!
שיר מאוד חמקמק. נותן מעצמו ונמלט. מציע אושר במינון מאוד מאופק. יש כאן פחד מהתמסרות גורפת, זו תחושתי, חני.
לבנה לפעמים את רואה מעבר למילים ואולי את צודקת..
חני יקרה, בעקבות החלום שלך , אולי, גם נכתב הלילה חלומי. ואולי עוד מעט ויגיע לכאן. ואהבתי את ההתקלות באושר. והרצון לא רק להיתקל, אלא גם להתקע בתוכו. אז אם אפרסם היום את החלום שלי, שתדעי שהוא גם קשור למה שכתבת כאן.
איריס יקרה לי, קראתי את החלום שלך הצבעוני הקווי שלי דווקא בשחור לבן, והלוואי ונתקע באושר לתמיד!!
חני, וואוו. איך הצלחת לתפוס את החלום.מקסים.
זה שחלמת מלים וגם זכרת זו חוויה עמוקה בעצמה. ואני חושבת שהטקסט מדבר על הכמיהה למעלה אל מה שהיינו לפני שנקראנו לרדת, שם לא צריך לדעת לקרוא או לדבר הכל עובר בכוח אנרגית המחשבה. לפחות כך זה גם לפי היהדות.
אורה הפרוש שלך מוצא חן בעיני אולי עבר אלי שמץ מעולם של מעלה, איזה מסר, מי יודע?
תודה לך תמי
קצת פסימי הסוף, לפני שהספינה טבעה, כאילו חשש ממין טיטאניק .
שרבוטי דיו והיחס לקריאה מקסים.
אני זוכרת את עצמי מעלעלת בתמונות בלי להבין מילה.
בקשר לשינויים, יפה מאד, אני מאד אוהבת שינויים , אבל זה מצריך כאב ועמידה על שלך וכשזה קורא קשה להאמיןשעברת משוכה, אני אוהבת אנשים וספרים שמעיזים לדון בשינויים או לשנות.
מסר מעניין.
שבוע טוב
אביטל אהבתי את מה שספרת על שרבוטי הדיו, לפעמים גם אני זוכרת את ההרגשה הזו, של משהו שלא מובן אך נפלא ובקשר לשינויים את צודקת, שבוע טוב גם לך!!
WOW
toda!!!!!
חני יקרה,
רק את תדעי פשרו של חלומך. האושר חמקמק כמו החלום. ולא נשאר כי לחייך את חיוכו של התינוק נולד מוכן לכל שרבוט מילות הרגש עולה וצף, נטרף בחושך ושוב עולה ושט מלא תקווה מבלי ידע כי למה. מותר לשאול. והתשובות לא כאן. לרוב לא כאן. כי בחלום
אתה צודק גרא והתגובות שלך תמיד גורמות לי לחשוב פנימה
להתקל באושר וליהנות ממנו לפני שהבפינה טובעת.
להתקל באושר…האושר תמיד יפתיע אותנו, לא נוכל לבנות אותו?
הוא יופיע כמו מעשה קסמים.
איזה קטע יפה הוכתב לך, זו ברכה.
האושר בדרך.
לוסי, מפיך למלאך האושר, וגם לך הרבה הרבה!!!