חנה טואג סופרת

היה שם מרצה שעמד ודיבר ודיבר ודיבר ודיבר ודיבר ודיבר ודיבר ודיבר מוזיקה קלאסית מול קהל כמעט עד סוף החלום ואחר כך שאל שאלות טריוויה: מי יודע מה זה אוקטט אטיוד אלגרו אלגרטו ואלגריסימו ויבראטו וליברטו סולם מאז'ורי' וסולם מינורי נוקטורנו סונטה ופוגה פורטֶה ופורטיסימו קוורטט וקווינטט וסונטה כולם הצביעו את התשובה חוץ ממני אחר כך כשהסתיימה ההרצאה והוא הלך ...

עד עידן ועידנים ופלג עידן (דניאל פרק ז') דניאל הו דניאל שלי דני דין של החלומות פאר בבל משורר החזון של התנ"ך אני שומעת איך ליבך פועם בלילה את הבשורה איך הוא מְבַהֵל אותך זמן ועוד זמן וחצי זמן כל הזמן וחלמת חיות רעות וחלמת על חרס המנתץ ברזל חול הסותם אש אוויר רברבן המכבה רוח והבטחת שהוא יבוא בסוף ...

"שתי דרכים נפרדו ביער עבות לא שתיהן בשבילי" (רוברט פרוסט מתוך "הדרך שלא נבחרה") מה שאני אוהבת אתה -לא חשבתי שאתעשר מהשוני ואלמד על אדמתך הזרה את חדוות האי ודאות אבל היער תמיד אפל תמיד עד והדרך מתפצלת לשתיים אם אקח את האחת אכסוף לעד אל האחרת לגעגועים אתה יודע יש כוח קורע לאלף רְסִיסֵי הֱיֹות ואחד מאלף לא מצאתי

אָז נִמְתְּחוּ מֵעָלַי שָׁמַיִם כִּירִיעָה וְהִמְטִירוּ טִפּוֹת וָנִיל כְּחֻלּוֹת וּבּוּגֶנְוִילְיָה אַחַת חִיְּכָה אֶת גִּדְרוֹת הַתַּיִל בְּאָדֹם וְהָיִיתִי כְּבוֹלַעַת שִׁמְשׁוֹת אֵשׁ בְּקִרְקָס וְהָיִיתִי נַדְנֵדַת קַיִץ רוֹחֶפֶת בְּעֶרֶשׂ יַלְדוּת רָחוֹק וְיָדַעְתִּי שֶׁאִם אֶפֹּל מִיָּד אָקוּם

" והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע …טמא יקרא" (ויקרא י"ג תזריע) ושוב אתה מביט באורות העיר המתרחקת מבעד לחלון דוהר ובתוך האור המרצד -בית ומפה נפרשת על שולחן והמולת ילדים ומישהו אולי יפתח בקבוק של יין ויקדש על הערב היורד ואתה מחליף רכבת ברכבת רציף ברציף ולא מפסיק לשלוח מכתבים לכתובת קעקע אחת של שְמָה ...

וביום השמיני לאחר שבעה לילות לבנים המשכת לרכוס את שתיקתך כפתור ופרח סיכות קטנטנות לאורך קו הקרע נדב ואביהוא תמיד שיחקו באש אף שלימדת אותם לנצור לפני שדורכים ללכת לפני שרצים לימדת אותם איך מפטמים קטורת ענווה לאט לאט נֵרְד ולבונה וציפורן ללא דבש חלומות אבל היה להם דם חם והרבה תשוקה לתת את כל היד במקום אצבע אחת קטנה ...

אני זוכרת אותך אחי בסנדלים תנכיים ובתלתלי קפה כהים והייתי קוראת בך יערות והייתי קוראת בך מים רבים הייתי אומרת: בוא יוני בוא רד כבר מההר למד אותי איך קולעים מהקללה הזאת חלה של דבש איך מכשפים כוורת שלמה כשיודעים להגיד רק מלח מים

אז מה אם חשבת שהדרך תטוה לך גנים ממשי ותתלה אותם מעל ראשך כמו חופת כלולות באפריקה באים יתושים בַּכִּילָּה ואריות ביערות דבש חשבת שיש לך הכי זמן בעולם ולזמן החלום שלך הכי הכי ולזמן שלו הכי הכי הכי אז מה ביערות העד מכים תופים עכשיו את שומעת? והשמים מחניקים שיעול והגשם שיזלוג משמי הנחושת אינו נדיב

לפעמים עולות חברבורות ומפציעות בעור כמו מחלת ילדות יד מקלפת את הזיכרון ומגיעה עד שורשו אחד נכנס בך ולא יוצא שני נכנס ונפגע כי שיש אינו מים ממש שלישי נודד על הסף בין מרחק למרחק והרביעי פוסע בין האילנות מנסה להפריד בין פרי לקליפה בלילה יבואו בך ארבעתם עזים כנמרים להסעיר רעשים קשים

בת שמור עליה כמו שאתה יודע ככה מעדנות מעדנות באפוד המיוחד שלך עליו משובצות כל הנשמות יש לה נשמת פרפר אתה יודע נקודים נקודים של ורוד פריך ותכלת רך שחרר בה את כל העקודים שמור בה את כל האורים והתמימים שתהיה אבן חוסן בחושן שלך אחלמה בהחלמה נשוף בה שוב ושוב שְבוֹ וְיֹשְפֶה כי יש בה יש בה היא חלוק ...