בננות - בלוגים / / הגברת טיפ טופ
חנה טואג
  • חנה טואג

           סופרת. ספרי הראשון " עלים של חסה" ראה אור בשנת 2004 בהוצאת כרמל. סיפורי ומאמרי פורסמו בכתבי עת ספרותיים כמו "מאזניים ,ו"עיתון 77 "ובאתרי האינטרנט סיפורי "עלים של חסה "זכה בפרס כתיבה בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ "2001 ונכלל באנתולוגיה "טעם החיים " בעריכת ירון אביטוב ורן יגיל   ובאנתולוגית סיפורים שתורגמו לספרדית  Un Solo Dios" בעריכת  ירון אביטוב  הרומן שלי "לאורה"   ראה אור בהוצאת מודן בנובמבר  2009 וזכה במקום הראשון בפרס קוגל לספרות יפה  2011 ספרי השלישי " הרובע הקטן" אבן חושן אוגוסט 2015 ספרי הרביעי "אהבה מסותרת" יראה אור כותבת גם שירה שירי התפרסמו במדורים הספרותיים בעיתונות הכתובה ובכתבי עת ספרותיים ובאתרי אינטרנט                                                                                                                                                          

הגברת טיפ טופ

 

 

                 הסיפור על  גברת  טִיפ-טוֹפ

 

אני לא זוכרת מתי קראו לה בשמה האמיתי ,אני לא חושבת שהיא עצמה זוכרת, מאז ומתמיד הייתה "הגברת טיפ טופ",מישהו  אמר שהיא  נצר למשפחת אצולה  (  אז  מישהו אמר)

  תמיד היא מְלֻווה בשני עוזריה הנאמנים  טופ וטיפ, שהיא קרויה על שמם, או שהם קרויים על שמה, זה מימינה וזה משמאלה,או שמא זה משמאלה וזה מימינה. מה זה משנה.

טיפ דאג שהליפסטיק לא יברח לה מהלב של השפתיים , ושום תלתל סורר לא יפזז לה על המצח , ושום שערה משערות ראשה לא תזוע ,אפילו אם הוריקן ישתולל , והוא היה מיישר את קמטי העייפות סביב העינים ,ושם קונסילר שלא יראו את הכחול שבכתמים,והיה מגהץ לה את הצחוק ומותח לה את החיוך, שיהיו סימטריים מחוף אל חוף , פלס מים ממש.

והוא שלח אותה לקורסים למודעות עצמית, בזכותו(כך חשב) שיחררה את צ"קרותיה החסומות ועכשיו היא חלילים -חלילים ברוח אפשר אפילו לנגן בה…

ושלח אותה גם ליוגה ולפלדנקרייס, פילטיס וסופלקיס ובלט על הקרח והתעמלות קרקע אויר, והשפגאט שלה פשוט משגע, בחיי, ממש לרקוד עם כוכבים..

 

טופ דאג שתהיה אופורית,   שתמיד תהיה   ב-high     

"הַיי מתילדה"  ,הַיי יונינה "הַיי רונית ופנינה"

הוא תִחזק בשבילה מערכת לחצנים דה לוקס כמו מכונה משומנת , כל לחצן זמין ולחיץ: לחצן הצחוק ולחצן השמחה  , לחצן הקידה ולחיצות הידיים ומצמוץ העיניים  ומחיאות הכפיים ועינטוז הישבניים -כל לחצן מלמיליאן!

רק לחצן אחד נשאר דרוך ומתוח כמו טמפון וסביבו הידקו טופ וטיפ את המצור, שחס וחלילה לא יזדעק  או ישתנק, ינבח או יצרח, מצידם עדיף שייחנק.
 
וכך עברו ימיה של הגברת לבית טיפ טופ או שמא  לבית טופ טיפ בקלילות ובנעימות פוליטיקל  קורקטית, כשהיא מדלגת לה מטופ לטיפ , ואילולא ברא אלוהנו את הלילה   אידילית הדילוגים הזאת הייתה נמשכת עד אין טופ.

אבל ( וזה סימן שהגיע החלק העצוב) לילותיה חצץ, גם כשהיא מתרווחת לה על משי.  בשעות הכי אפלות של הלילה כשטיפ וטופ נמים את שנתם לאחר משמרת יום מפרכת ,ירח סהרורי מתחיל לעשות לה עיניים רוטווילריות ,והיא נבהלת .              

אז הבדידות שלה מתחילה לשרוט את הקירות.  בלי משים נלחץ אותו כפתור שמור ומתוח ומזמזם כל הלילה, ואיש לא שם לב.

חושבים: זה  המקרר, חושבים: אולי מתח חשמלי גבוה על יד הבית . חושבים אולי המיית יונים, אולי דבורים .  מי חושב.   

כוכבים מנצנצים מרחוק כמו עוקצי סיכות בסל התפירה,  וטיפ וטופ מתהפכים מצד אל צד מגרגרים חלום מתוק, איך שכחה לבכות, היא שואלת את עצמה ,איך שכחה . 

כשהשחר יעלה, סוף  סוף תישן.  נסדקת אל תוך הסדינים .

 מאוחר  יותר, כשתצעד הלוך וטפוף על המדרכת

מישהו יצביע עליה ויגיד:  "הנה גברת טיפ טופ,איזה יופי!"  

 

 

 

58 תגובות

  1. חנה, אכן איזה יופי – לא הגברת אלא האדרת!

  2. חגית גרוסמן

    איזה יופי של כתיבה, ממש ריקוד. תענוג. יש עוד?

  3. יעל ישראל

    מקסים.

  4. כתוב טיפ-טופ. יופי.

  5. נהנתי. תודה.

  6. על זה נאמר, שקר הטופי.. והקורא האלוהי יראה ללבב. יופי.

  7. רותי שם טוב

    שלום ,
    מאוד אהבתי את הסיפור על גברת טיפ וטופ, גם אני טיפ טופ וכששוכחת לבכות ואז נזכרת משחררת את עצמי מחדש

  8. הסיפור שלך, הוא כל כך אמיתי ונכון וכל כך עצוב!
    למה העולם הוא כזה?? חמה ובשביל מי אנו מעמידים פנים ולא יכולים להיות אנחנו האמיתיים, מסכות מסכות ומבפנים מתפרקים. כולנו רקמת רגשות גדולה עד מאוד ואם נגלה את זה למישהו ואם הוא רק ישים לב שאנו חשופים חשופים וכבר הפסקנו להיות חלולים חלולים הוא ידרוך וימעך וידכא – זה מה שיקרה .קשה פה וכבר אין אור.

    • יש אור צריך למצוא אותו קרוב באנשים הטובים, אין טעם ביאוש ,שהרי נאמר בשמחה תצאו

  9. הגברת טיפ טופ לא יודעת שבמילא לאף אחד לא אכפת אם היא תהיה רק גברת טיפ , או לחילופין , רק גברת טופ, או להפך גברת שיט, כי לאנשים אכפת רק מעצמם. למה היא מייסרת את עצמה כל כך , היא לא צריכה להוכיח שום דבר לאף אחד, אז בשביל עצמה ? במילא היה מרמה ומשקרת שלא תרמה את עצמה . בשביל מה לה? מה זה משנה המסגרות האלה והכלא של החיים האלה, כולם צריכים להראות ולהשמע אותו הדבר? את מי צריך לרצות? ואיך באמת בן אדם יכול להיות מאושר?

    גברת טיפ טופ היא אני, והיא מראה שלי ואני לא אוהבת אותה , והלוואי ולא הייתי כזאת

    • כולנו סיוון קצת טיפ וקצת טופ אם לא נקבל את עצמנו כפי שאנו איך נצפה שאחרים יעשו זאת, תודה על התגובה

  10. קצת טיפ טופ אני רוצה בחיים. אני כל כך לא כזאת שהיה לי קשה להזדהות .

    אולי אנחנו מזהים את עצמינובכתוב או לא שגם זה טוב.

    • חנה (טואג)

      ועל כך, אביטל, נאמר אין לך דבר יותר שלם מלב שבור ,ואין דבר יותר מושלם מהלא מושלם הטיפ טופ הוא סתם פיקציה

  11. סיפור עצוב ובמיוחד שלטיפ וטופ בחלומם המתוק אין שום מושג…

  12. חנה …נהניתי לקרוא את הסיפור…קלילות מתובלת בהומור…

    סגנון מרענן…

    המשיכי להפתיע…להתראות בסיפור הבא..מרים

  13. חנל"ה,

    לדעתי נוצר פה ז"אנר חדש.
    לא קראתי סיפור בסגנון כזה קודם לכן.
    יש פה נימה הומוריסטית לצד נימה טראגית. הכאב שמאחורי ההומור…

    אהבתי

    • תודה כרמית היקרה שמחה שביקרת שכנות הטראגי עם המגוחך הייתה קימת מזמן בספרות לדוגמא סיפורי צ"כוב וגוגול ראי יצירותיו של חנוך לוין שלנו

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחנה טואג