בננות - בלוגים / / קומיקס חרדי
אררט
  • ליאור אלפרוביץ'

    מבקר ספרות וחוקר שואה

קומיקס חרדי

<!– –>
מוספי שבת פרשת "כי תבוא", שנקראה ב-28 באוגוסט, הוקדשו ליום השנה ה-400 לפטירתו של יהודה ליווא בן בצלאל, הנודע בכינויו "המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג". אין דבר ברור ומתבקש מזה, שכן למהר"ל נודעת תרומה חשובה לעיצובה של האמונה היהודית בראשית העת החדשה. כתביו נפרשים על פני עשרות כרכים, ובהם ביאור לחמשת חומשי התורה, חיבור על תורת המידות ופירושים על מועדי ישראל. אך נדמה שיותר מכל אלה ידוע מהר"ל בזכות כוחותיו המיסטיים, שבעזרתם יצר את "הגולם" המפורסם, אשר על פי האמונה הרווחת, שרידיו מונחים עדיין בעליית הגג של בית הכנסת הישן בפראג.

כדי להנחיל את מורשתו של מהר"ל לילדים חרדים נעשה שימוש באמצעי אמנותי שקנה אחיזה בציבור החרדי בעשור האחרון: הקומיקס. את ספר הקומיקס "איזה גולם" (הוצאת "פלדהיים", 2008) יצר אחד מאמני הקומיקס החרדים הבולטים והפוריים ביותר, דוד גולדשמיט, שיחד עם ידידו מישיבת מיר, אלי גוט, מרכיבים את הצמד "אלי וגולד" החתומים על ספרי קומיקס רבים. איכותו האמנותית של הספר – הניסיון, הכישרון והמקצועיות – מעידה על הרצינות שבה הז'אנר נתפש בידי היוצרים. לא עוד ספר ילדים מלווה בשרבוטים בוסריים, כפי שמקובל היה לראות ספרים חרדיים.

העיסוק בסיפור היסטורי אינו מיוחד ל"איזה גולם", שעלילתו מתרחשת בפראג של המאה ה-16. בין ספרי הקומיקס ההיסטוריים הבולטים אפשר למנות את "גלגולה של מזוזה", המתרחש בירושלים ובצפת שלאחר רעידת האדמה של 1837, או "גורל משולש" ובו סיפורם המצטלב של כמה חבורות יהודים באירופה במלחמת העולם הראשונה. גם על אלה חתום הצמד אלי וגולד. "העלילות ההיסטוריות משלבות מתח ומיסטיקה ומספקות את העניין הדרוש לגירוי הילדים לקריאה", מסביר אהרן אורצל, מנהל הוצאת "אורות" המתמחה בספרי ילדים ונוער לציבור הדתי והחרדי. "הניסיון לייצג ויזואלית אגדות מעורפלות, המגלמות בתוכן גם אלמנטים יהודיים ערכיים והיסטוריים, הוא שמביא את הקהל לצרוך ספרות מן הסוג הזה".

לדברי אורצל, "הציבור החרדי הוא ציבור שעסוק דרך קבע בקריאה. חייו של חרדי ממוצע, מגיל שלוש ועד זקנה, סובבים סביב קריאה ולימוד. אלא שבדרך כלל, חומר הקריאה המסורתי הוא קשה ותובעני. הקומיקס, לעומת זאת, הוא כלי נעים וקל להעביר באמצעותו תכנים חינוכיים ההולמים את ההשקפה החרדית. בסיפור הגולם, למשל, אפשר לספר על דמותו של מהר"ל, ללמד על קהילת יהודי פראג ועל עלילות הדם. בגלל ההצלחה של הספר אנחנו מתכוונים להוציא ספר נוסף שיעסוק בדמותו של הגולם מחלם, שאמנם הוא פחות מוכר מזה שהיה בפראג, אך יש יותר עדויות לעצם קיומו".

יש גם ספרי קומיקס מתורגמים, כמו "רוז בלאנש" של האמן האיטלקי רוברטו אינוסנטי,


'

המספר את סיפורה של ילדה גרמנייה הנחשפת לרדיפת היהודים בשואה. במקרה הזה, גם התוכן חדש. "במגזר החרדי אין לימוד פורמלי של השואה במערכת החינוך של הבנים", אומר אורצל, "לכן חשובה במיוחד החובה המוסרית ליידע. רוב הידע בא מסיפורים של קרובי משפחה, שהם ניצולים בעצמם. אך בדורנו חשוב ללמד ולהעביר את הידע הזה לדורות הבאים. בחרנו לתרגם את הספר הזה בזכות איכותו המקצועית ומשום שהסיפור מסופר מנקודת מבטה של ילדה. ככה אפשר ללמוד על השואה בלי לזעזע יותר מדי את הילדים".

תחום נוסף שהקומיקס משמש בו כלי חינוכי הוא המוסר. באמצעות הסיפורים אפשר ללמד הן הלכות והן מסרים בתחום שבין אדם לחברו. בספר "בית ה' נלך", למשל, "המטרה היתה להקיף ב-12 פרקים את כל ההלכות הקשורות לבית הכנסת", אומר אורצל. "באמצעות דמויות מצוירות, המבקרות בבית הכנסת בזמנים שונים, ייצגנו את האיסורים וההיתרים הקשורים בבית הכנסת, והילד יוצר סולידריות אתן".

דוגמה נוספת, קלילה יותר, למאמץ להעביר מסרים חינוכיים באמצעות קומיקס אפשר למצוא בכל שבוע במגזין הילדים של השבועון "משפחה": זו הסדרה "רחוב שיקופיצקי". יוצרת הסדרה, שפרה גליק, מגוללת בכל גיליון עלילה קצרה ומבודחת המלמדת פרק בהלכות שבין אדם לחברו. אמנם הציורים חובבניים וגם ההומור תמים למדי, אך הסדרה זוכה לפופולריות כה רבה, שהיא הופיעה כבר בספרים (בהוצאת פלדהיים), ומדי פעם מתפרסמים בעיתון ניסיונות של ילדים לחקות את הסדרה באמצעות משפחתם.

דני דין לגדולים

לא רק הילדים, אלא גם המבוגרים הספונים באוהלה של תורה מבקשים לעתים אתנחתה ספרותית. הם מוצאים זאת בסיפורי המתח המתפרסמים בכל סוף שבוע בעיתונות החרדית. החלוקה המתמשכת לפרקים שבועיים חביבה על החרדים, נשים וגברים. "צריך לזכור שבבתים חרדיים אין טלוויזיה", אומר הרב משה גרילק, העורך האחראי של "משפחה". "והיות ואצלנו אין טלנובלות או סדרות בהמשכים, ותרבות הקריאה היא פופולרית, הסיפורים בהמשכים ממלאים את המשבצת הזאת. הרי גם חרדים הם בני אדם, ולאחר שבוע ימים של התרוצצות ועיסוקים הם רוצים לתת לראש קצת מנוחה".

להסבר הזה יש גם פנים כלכליות, כפי שמסביר משה ארלינגר, איש יחסי הציבור של הוצאת פלדהיים. "החשיפה של סופר בעולם החרדי קשה יותר משום שהיא אינה עוברת בצינורות התקשורתיים המקובלים. אין טלוויזיה ופרסומות, והאמצעי היחידי הוא העיתונות הכתובה או המלצות אישיות. ומה עוד, שתרבות ההשאלה מפותחת בציבור החרדי, וספר שנרכש יכול להתגלגל אפילו ל-30 ידיים".

בעולם שבו מקומה של המדיה האלקטרונית, ובכלל זה האינטרנט, מצומצם מאוד, העיתונות הכתובה היא הבימה הפופולרית ביותר. לכן היא אינה רק כלי חדשותי, אלא גם כלי חינוכי ובידורי. "ספרות פנאי איכותית אינה מפותחת עדיין", מסביר גרילק. "אני הייתי הראשון לפרסם סיפור בהמשכים, שאת העלילה שלו רקחתי מחיי האישיים. תקופה מסוימת הייתי שליח בברזיל ונחשפתי שם לעולם הנאצי החבוי. רציתי לכתוב על פושעים נאצים המסתתרים שם, אבל מכיוון שלא היה לי פנאי לשבת לכתוב ספר מתחילתו ועד סופו החלטתי, יחד עם העורך, לפרסם פרק בכל שבוע. בסופו של דבר הוצאתי את הספר 'בין קורי העכביש' בפסוודונים 'ח. אליאב'".

בעקבות ספרו של הרב גרילק ראו אור ספרים רבים אחרים שמקורם בסדרות בהמשכים: "קשר גורדי" ו"סיכון מחושב" (הוצאת אור זהב) של יאיר וינשטוק, המכונה מ' ארבל, המפרסם מדי שבוע סיפור בהמשכים ב"משפחה"; ספרו של חיים גרינבוים "צוואה" (יפה נוף); סדרות הספרים של נחמן גרשונוביץ "הסוכן האוניברסלי 003" ו"פתח מילוט". גדול סופרי המתח החרדיים הוא הרב שמואל ארגמן: "הצוללת הפליגה בחצות", "מסתורין בסהרה" ו"מבצע חידקל" (הוצאת זרקור). גם נושאיהם עוסקים לעתים קרובות בהיסטוריה: מימי המרד הגדול של בר כוכבא, האינקוויזיציה, ועד לשואה.

הספרים מרשים לעצמם קצת יותר פתיחות לנושאים ישראליים מאשר ספרי הקומיקס לילדים. בספרו של הרב גרילק, למשל, הגיבור הוא סוכן מוסד ישראלי. במבט ראשון מזכירות עלילות הספרים הללו את כתביו של שרגא גפן, הידוע בין היתר כאון שריג, מחבר סדרת "דני דין". אבל החידוש הוא בעצם החיבור בין מדינת ישראל לבין השוללים להלכה את קיומה. למעשה, החרדי הממוצע, אם אינו נמנה עם קנאי ירושלים, מזדהה בדרך כלל עם אזרחותו הישראלית ומתגאה בה כל אימת שמבצע צבאי מוצלח מתפרסם. בעולם המבקש להגביה את החומות, הספרים הללו הם גשרים וחלומות.

פורסם במוסף תרבות "הארץ". 

6 תגובות

  1. מאמר מרתק ,לא יזיק קומיקס כזה גם לציבור החילוני נראה מענין , קליל ולימודי, כך התרשמתי. שנה טובה לך

  2. היי רציתי לחדש לך משהו לגבי קומיקס חרדי לפני ראש השנה יצאה לאור חוברת קומיקס שבועית בהמשכים בשם "אור" ובחוברת האחרונה שלהם שיצאה ביום חמישי שעבר הם התחילו סיפור על הגולם מפראג חוברת מעניינת מאוד שווה בדיקה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לליאור אלפרוביץ'