נקודות מבט אמנית

  אני מתעוררת מאור חזק שחודר דרך החלון. האוויר מלא אבק לבן ובאוזניי מהדהד צפצוף רחוק של משאית . כנראה שהשעה מוקדמת מאוד. אני מסתכלת עליך מרוח לידי עם הכיסוי עיניים המצחיק שלך שקיבלנו במטוס. אני קמה להכין קפה. הדירה כל כך לבנה וריקה שיחד עם האור המסנוור מבחוץ היא נראית לי לרגע כמו מקדש. אני מרתיחה מים בפינג"אן ומחממת ...

נעמי לויצקי , בפוסט "פפנאש" שלי, בקשה ממני פוסט על פילפלים ומלפפונים. אז הנה לך נעמי: האם התכוונת לפילפלים אלו? או אולי שמא לאלו? או רק פשוט למשהו כזה??

        אין כמו פַּפַּנָאשׁ לקנח ארוחה רומנית. זו מין סופגניית גבינה מטוגנת מתוקה הטבועה בקרם שמנת ומרקחת פירות (דולצ"צה). אין לי "זיכרונות פפנאש" מילדותי. סבתא הייתה עושה גוֹגוֹשׁ, סופגניות חנוכה כשרות, או עוגיות קטנטנות מטוגנות בדבש, קִיגַלֵךְ. "פפנאש זה של הגויים", היא הייתה אומרת. אולי כי הטיגון של הגבינה היה נעשה עם שומן חזיר. אנחנו בדקנו את ...

  בפאב זול בהרי פּוֹיַאנַה צועק הרדיו בקול חוצות: "וְרָאוּ סְה פִי קוּ מִינֶה אַמְ נֵבוֹיֵה דֵה טִינֵה" * כך הם החיים קורע הזמר והקפה בפי מתוק ומר בין תימרות עשן חזיר ושפתי רומנים שיכורים, שמי ההרים המהבילים שורטים בגרון ואת לבי לופתים "וְרָאוּ סְה פִי קוּ מִינֶה אַמְ נֵבוֹיֵה דֵה טִינֵה" עולה ויורד רכבל הגעגועים מתהום חיים שכוחים לפסגת ...

    במאי 2008 התערבבתי עם סבתי ז"ל. התחלתי לכתוב בשפה הרומנית. שירים ומכתבים נלחשו באוזניי. מילים שלא הכרתי או שנמחקו מזיכרוני, עלו והראו את עצמם כתובים על דפיי. בעקבות החוויה הזו נסעתי לרומניה. ושם הועשרתי מנוכחותה הרבה יותר מהצפוי. הפוסטים הבאים שאעלה כאן קשורים להתערבבות זו. התבקשתי מאמי שאניח לה, אך היא איננה מניחה לי. סיפורה רוצה לצאת דרכי. ...

    ליד ברשוב, על צוק המזדקר מעל העיירה רשנוב, שורד מבצר רשינרי הנטוש אך המשמש עלייה לרגל לתיירי רומניה בגלל ההיסטוריה העקובה מדם שלו, בגלל שרידיו המרשימים (מבעיתים), בגלל הנוף הנשקף ממנו.   טיילנו בין חורבות המבצר והשקפנו על הנוף הפרוש של השדות השטוחים כמו מפות שולחן ושל הגגות החומים המלבניים כמו טבלאות שוקולד ועל תפרחות העננים המשתנות ברחבי ...

דרקולה   הפוסט הזה מוקדש לשירה ארד ומריו שחר, שסימסו לי לרומניה ובקשו שאביא להם ד"ש מדרקולה. את דרקולה האבוד לא פגשתי בְּדַרְכֵי מסעי ברומני.   את דרקולה שלא פגשתי, לא ראיתי בדרכים ובטירות, לא נבהלתי, לא נחטפתי ולא נמצצתי במדרגות הצרות התלולות, בין קירות האבן העבים הקרים, ולא עליתי לצריח השחור עם החלון הארוך המשקיף על ההרים מושלגי הפסגות ...

קוֹבְרִיג  קוֹבְריג זה לא סתם בייגלה. זה בייגלה קסום של ילדותי, מצופה שכבה מתקתקה חלקלקה,  והוא כזה שאפשר להכניס בתוכו את ידי ולהפכו לצמיד.                     הלכנו לאורך נחל זורם במעלה כפר משובץ בתים מסיפורי אגדות. עשן ריחני היתמר מארובות הבתים והתערבב בין ענני השמיים האפורים הנמוכים והקש שעל הגגות התנדנד קלות ברוח . בכל הדרך ליוו אותנו קריאת התרנגולות האדמוניות ...

  דוּלְצַ"צְה dulceatã הריבה הנפוצה ביותר ברומניה היא הדוּלְצַ"צְה, שזו מרקחת פירות ההופכת למעין ריבה שכוללת את הפירות בחלקיהם. הדוּלְצַ"צְה שהכי אהבתי הייתה של ענבים. בכל קיץ סבתא היתה מכינה כמה צינצנות שיספיקו לימי החורף הקר. את הדוּלְצַ"צְה הייתה מאכסנת בצינצנות זכוכית גדולות וממנה הייתה מחלקת בסוף כל ארוחה, בתוך צלוחיות קטנטנות, את המעדן המתוק כובש הלבבות הזה. גם ממעדן ...

    בספר ההדרכה היה כתוב: "זרנשטי, עיר סחופת רוחות". אהבתי את המילה "סחופה" ויצאנו בדרך רצופת בורות בוץ, כארבעה ק"מ מבראן, כפר לינתנו. משני צידי דרך העפר השתרעו שדות אפורים ירוקים עם כתמי שמש סתווית, ובסופה ראינו טורי בתי שיכון, בנייה סוציאליסטית מנוכרת בנוף פסטוראלי  ודרך העפר נעשתה לכביש עלוב וצר. עצרנו במכולת הראשונה, המגאזין, לקנות קולה, אך פתאום עיניי ...