נקודות מבט אמנית

      שִׁיר אַחֲרוֹן שֶׁשָּׁלַחְתִּי לָךְ הָיָה מוּשְׁלָם לֹא הָיוּ בּוֹ מִילִּים   סַחְלָב סָגוֹל כֵּהֶה עָמוֹק מַּגֵּנְטָה                                                                       גרא                                                                                                                                                      

                                      רוזי והעכברים הלבנים   "סליחה ויקי שגנבתי לך מהמקרר" אמרה רוזי לאימי, כשנפגשנו אחרי שנים רבות בשיבה על אביה. "באמת? לא ידעתי" השיבה אימי. "אמרו לנו להביא אוכל ואצלכם תמיד המקרר היה כל כך מלא…"  היא הסבירה. רוזי, אישה חרדית  בת ארבעים פלוס, שלושה ילדים עומדים מאחוריה ואחד משתלשל מידיה, אמרה "ברוך השם, החיים מלאים בשמחות". לא ...

ליעל ישראל, חיוך, בהשראת הפוסט "צרת האחים הגדולים" http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=6032&blogID=23 ובהשראת ספרה "סוך סוף רומן"

מַאמַא-טַאטַא נוּי*  כיכר דיזנגוף, מסביב למזרקת המים, הייתה הומה זוגות של רומנים צעירים עם עגלות, בכל שבת בבקר. ריח של צמר גפן מסוכר עמד באוויר החם והלח. הייתה לי שמלה אדומה עם נקודות לבנות וסרט לבן הבריק בין תלתליי השחורים. אימא ואבא הצטחקקו עם חברים ואני ישבתי בעגלה, מתמוגגת מהריח הוורוד המתוק, שמילא את נשימתי בכמיהה מסתורית. הייתי בת שלוש ...

          בִּמְשִׁיכַת מִכְחוֹל עַל קְצֶה הָאֹופֶק בִּצְלִיל שֶׁל גֶּשֶׁם מְשַׁחְרֵר וּבִפְתִיחַת עָלֵי כּוֹתֶרֶת שֶׁל נִימְפֵיאַה   וְרוּדָה, חֲסְרַת בּוּשָׁה, מֵעַל לְשָׁחֹור הַמַּיִם. אָבוֹא אַלֵייךְ, צַּיירִי אוֹתִי                                   גרא ג.       השיר של גרא גינזבורג  

הַנוּמָן        את הַנוּמָן פגשתי לראשונה באוסטריה, מוזהב ומוצנע על מזבח ענק, עליו נישאו בגאווה אֵלֵי הודו הידועים, זוהרים ונוצצים בהדרם. ממינכן לטירול, על הר גבוה מושלג, טיפסה המונית עד האשרם הכפרי. אותו ערב היה דווקא לילו של האל שׁיוָוה (שׁיוָוה רָטְרִי), כשאני עם תמימות של יוגית מתחילה, הבחנתי בשְׁרִי הַנוּמָן, האל בדמות קוף. בזמן שכולם שרו, השתחוו, עצמו עיניים ...

מחווה לשיר "קרישנה ורדאהה עושים אהבה"   http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=5815&blogID=182   איור מתוך ה"גיטה גובינדה" שלי, 2001

טפטים את תחילת גיל ההתבגרות עברתי בחדר קטן עם טפטים של פרחים כתומים ועלים ירקרקים. לילות רבים עברו בבהייה באותם פרחים, שהמשיכו להראות בעיני גם כשכיביתי את האור. בכל פעם כשהכריש היה צף וחושף שיניו בחדר החשוך, או כשבאבא-יאגה המגובנת הייתה צועדת קדימה ואחורה מעל המיטה, היו מופיעים הפרחים, כמו שדה פלאי, עולים וצומחים, פותחים עלי כותרת בכתומים מרהיבים, נוצצים ...

יוקה השחרחורת נוסעת לבהאמס    דוד מנחם הביא לי מאמריקה בובה הולכת ואומרת "מאמא". היא הייתה בגובה שלי והיו לה עייני טורקיז נוצצות. כשהיא אמרה "מאמא" העיניים שלה הבהבו. פחדתי ממנה פחד מוות וכל הבובות של פחדו יחד איתי והתחבאו במגירות.   בלילה לפני השינה אבא היה מקריא לי את "יוקה השחרחורת ובובתה החדשה". יוקה השחרחורת המתגוררת על אי בלב ...

סוכריות הפלא של דודה סאלי               ממרפסת המטבח שלהם ראו את הים. אוניות ארוכות שטו מצד לצד. המיית הנמל נשמעה כמו תזמורת חלומית: חצוצרות רכות משרטטות קווים שקופים בשמי התכלת, מצלתיים מנקדים כיתמונים באוויר, תופים זעירים מכים עננים עננים סביב שמש הקיץ המפזזת מעל חיפה של שנות השישים. פעם אחת השאירו אותי שם עם דודה סאלי ודוד רובין. היה צהרים ...