מספרים בחשיכה סופר, עורך, סטודנט לפיזיקה
לרגל יום האישה הבינלאומי, אני שמח להשיק את תרומתי הצנועה לפרויקט “היא אסטרונומית”, אחד הפרויקטים המרכזיים בשנה הבינלאומית לאסטרונומיה.
בסוף המאה ה-19 הקימה אוניברסיטת הרוורד (Harvard) מצפה אסטרונומי שמיהר לנצל את המצאת סרט הצילום כדי לצלם עשרות אלפי תמונות של שמי הלילה. כדי לנתח את התמונות האלו הקים ראש המכון דאז, אדוארד פיקרניג (Edward Pickering), צוות של “מחשבים” – גברים צעירים שהסתכלו על תמונה אחר תמונה וקטלגו בה את הכוכבים והעצמים השונים שהם הצליחו לזהות.
פיקרינג לא היה מרוצה מתפוקתם של ה”מחשבים”, ויום אחד, לאחר שרוחו פקעה, פלט שהעוזרת הסקוטית שלו יכלה לעשות עבודה טובה יותר. הוא לקח את עצמו ברצינות, פיטר את הצוות הקיים והקים צוות חדש, בניצוחה של העוזרת ויליאמינה פלמינג (Williamina Fleming), שכלל אך ורק נשים. יש שיגידו שפיקרינג היה ליברל ומתקדם לזמנו; יש שיגידו שהוא ניצל את העובדה שהוא יכל לשלם לנשים משכורות נמוכות יותר.
אחת החוקרות שעבדה בצוות של פלמינג הייתה הנרייטה ליוויט (Henrietta Leavitt). תפקידה של ליוויט היה לקטלג כוכבים משתנים – כוכבים שבהירותם משתנה בצורה מחזורית.
באותם ימים הכירו מספר סוגים שונים של כוכבים כאלו, אך עוד לא גילו מה עומד מאחורי המחזוריות שלהם. ליוויט גילתה יותר מ-2400 כוכבים כאלו, מעל מחצית מהכוכבים המשתנים שהתגלו בזמנה. אך בניגוד למחשב, ליוויט לא רק קטלגה את הכוכבים האלו – היא גם חקרה אותם. עבור סוג מסוים של כוכבים משתנים – קֶפֶאִידִים (Cepheids), היא מצאה קשר בסיסי בין הבהירות שלהם לבין זמן המחזור שלהם: ככל שהקפאיד היה בהיר יותר, כך זמן המחזור שלו היה ארוך יותר.
אחת הבעיות המרכזיות באסטרונומיה היא מדידת מרחקים; אנחנו רגילים להשתמש בסרגלים, אך באיזה סרגל נשתמש כדי למדוד את המרחק מכדור-הארץ לירח? או מהירח לשמש? או מרחקים בין גלקסיות מרוחקות?
חשיבותו של הקשר הבסיסי שליוויט גילתה היה בכך שהוא איפשר להשוות בין קפאידים קרובים, שהמרחק אליהם נמדד בדרכים כאלו ואחרות, לבין קפאידים מרוחקים. ליוויט הוסיפה סרגל נוסף לתיבת הכלים האסטרונומית.
תוצאותיה של ליוויט נפוצו בקרב הקהילה המחקרית וב-1924 אף התחילו להכין את הקרקע להעניק לה פרס נובל. לצערנו, היא נפטרה מסרטן שלוש שנים לפני כן, בגיל 53.
האם גם את מתעניינת באסטרופיזיקה? נקודה טובה להתחיל היא בהרצאות לקהל הרחב של המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב.
מתעניינת בפיזיקה באופן כללי? בהרצאות צהרי יום א’ תוכלי ללמוד על נושאי המחקר השונים באוניברסיטת תל-אביב.
*. מרבית הפוסט היום מבוסס על ספרו המצוין של סיימון סינג “המפץ הגדול” (עמ’ 204-213 בגרסה האנגלית).