איך רואים משהו שאי-אפשר לראות? כבר מספר שנים שקהילת המחקר חושדת שבמרכז הגלקסיה שלנו רובץ חור שחור עצום. דמיינו שהחלל הוא בעצם יריעת גומי עצומה, ושהכוכבים והגלקסיות הם כדורים שיושבים על יריעת הגומי. ככל שהכוכב או הגלקסיה יהיו כבדים יותר, הם ייצרו שקע עמוק יותר ביריעה. השקע שחור שחור יוצר הוא כל-כך עמוק, ששום דבר שנופל לתוכו לא יכול יותר לצאת החוצה – כולל קרני אור. לכן, במקום לפלוט אור, כמו כוכבים, חורים שחורים בולעים אור. זה אומר שאין לנו שום דרך לראות אותם בצורה ישירה. אז איך רואים את הבלתי-נראה?
במשך 16 השנים האחרונות, כמה קבוצות של אסטרונומים מרחבי העולם צפו במרכז הגלקסיה שלנו:

שנה אחרי שנה הם צילמו את אותו האיזור בשמים וכל פעם רשמו את מיקומיהם של עשרות הכוכבים השונים שהם ראו. השנה, בתום 16 שנים של עבודה מפרכת, קבוצה אירופאית פירסמה מאמר בו הם מסבירים כיצד הם התחקו אחרי מסלוליהם של 28 כוכבים שונים. עבור אחד הכוכבים, שנקרא S2, הם אפילו הצליחו לצלם הקפה שלמה. ממדידת המימדים השונים של הכוכבים ושל המסלולים שלהם, הם הגיעו למסקנה שהכוכבים במרכז הגלקסיה מקיפים עצם בלתי-נראה ששוקל פי ארבעה מיליון מהשמש שלנו. הדבר היחיד שאנחנו מכירים שיכול לענות להגדרות האלו הוא חור שחור עצום.
התמונה הבאה לקוחה ישירות מהמאמר של גילסן וקבוצתו, ובו רואים את מסלוליהם של 28 הכוכבים אחריהם הם עקבו. לחצו על התמונה כדי לראות סרטון מצוין של ה-ESO (הארגון האירופאי לחקר החלל בחצי-הכדור הדרומי) שמסביר על הגילוי:
המאמר של הקבוצה: S. Gilesen, et al. Monitoring Stellar Orbits Around the Massive Black Hole in the Galactic Center
צייר המלחמות, ספר הביכורים שלי, יוצא לאור עוד חודש, אבל אפשר להזמין אותו כבר עכשיו. עבור 69 ש”ח (כולל דמי משלוח), תקבלו את הספר ישירות מההוצאה, ישירות אליכם. הזמינו עכשיו בטלפון: 02-6330530, או שלחו אימייל לכתובת: misrad@tobypress.com.
מספרים בחשיכה סופר, עורך, סטודנט לפיזיקה

קודם כל בהצלחה! וכמה טוב לעלות לאטמוספירה במסגרת בלוג!
אור, זה מרתק אותי הנושא. וניסיתי לקחת את התובנה של "חור שחור" למסע פנימה, אל החלל הפנימי…
בחלל כמו גם אצל בני אדם ישנם חורים רבים. "חור" הוא איזשהו חלק של "המהות האמיתית" שלנו שקרס והלך לאיבוד בתודעה. כמו גדר המקיפה איזור סכנה, כך הטראומות הרגשיות מסמנות את גבולות ה"חור". המהות הפנימית של ה"חור" עשוייה מכאב, אנרגיה שלעיתים גורמת לנו לשכוח מי אנחנו כמו שהיא מוכרת לנו ב"מהות האמיתית".
ברצוננו לשכוח ולטשטש את קיומו של ה"חור", כדי לא לחוות געגוע וכאב. חווית הכאב ש"חור" יוצר גורמת לנו להרגיש שאנו נשאבים למערבולת לא נעימה, חסרת כוח כבידה. תחושה שאנחנו נופלים לאין סוף ללא ידיעת הקרקע שתאסוף אותנו מתחתינו.
הייתי שמחה לדעת על אלו נושאים אתה כותב בספר שלך.
כמובן בהצלחה עם הספר.