בננות - בלוגים / / מסע אחורה בזמן
מספרים בחשיכה
  • אור גראור

    נולדתי ב-1982 בארה"ב ובגיל ארבע עליתי לישראל. רוב השנים, מה לעשות, גרתי בפתח-תקווה אבל בשנים האחרונות זכיתי לגור בתל-אביב. לאחרונה התחלתי דוקטוראט באסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב, בהנחייתו של פרופ' דן מעוז. במשך 2007-2008 גרתי בסין בעיר-הנמל שיאמן עם אשתי נגה שלמדה סינית באוניברסיטה המקומית. על חוויות היום-יום שלנו אפשר לקרוא במגזין המקוון של "מסע אחר". הסיפורים הקצרים שלי התפרסמו ברוב כתבי-העת בישראל, ובעיקר ב"קשת החדשה" בעריכת אהרן אמיר. ב-2006 הקמתי, יחד עם יעל טומשוב, את כתב-העת "אלמנך". 2007 הייתה שנה יוצאת מן הכלל. "צהרי יום ראשון על האי גרנד ז'ט" היה בין הזוכים בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ"; יחד עם עליזה ציגלר ערכתי את האנתולוגיה "סיפורי הקשת החדשה"; ובתחילת יוני התחתנתי עם נגה גנני. בינואר 2009 יצא אור בהוצאת טובי ספרי הראשון "צייר המלחמות". התמונה בעמוד הראשי של הבלוג צולמה על-ידי מוטי קיקיון. פרסומים צייר המלחמות צייר המלחמות (הוצאת טובי 2009, ירושלים) שני צעירים מתחרים ביניהם בתחרות האחרונה של חייהם; ילד מוכיח לאביו שגם הוא יכול להיות גיבור; תלמידות בית-ספר עומדות במשמרות זה"ב בכפר פלסטיני; אמא לשניים מתאמצת לזכור את שמה; אישה מחפשת את חברתה שאבדה בציוריו של אדוארד הופר וצייר המלחמות טובל מכחול בצבע ומצייר בכאב את השלווה המופרת. 21 סיפורים בהם הדמויות חיות על הגבול: בין מציאות לדמיון, בין אמנות ליום-יום, בין שגרה לטרור. מטשטשים וחוצים גבולות, הסיפורים מושכים את הקורא לחוות א תעולמו המוכר מזוויות חדשות. צייר המלחמות באינטרנט צייר המלחמות בפייסבוק   אלמנך   אנתולוגיות סיפורי הקשת החדשה: ארבע השנים הראשונות, בעריכת עליזה ציגלר ואור גראור (כרמל 2007, ירושלים). האנתולוגיה מציגה את מיטב הסיפורים מ-16 הגיליונות הראשונים של “קשת החדשה”. בין המשתתפים ניתן למצוא את: נסים אלוני, ענת עינהר, ישעיהו קורן, יהושע קנז, אהרן אפלפלד, יחזקאל רחמים, ש. שפרה, יואב רוזן, בלה שייר, גונן נשר, עדנה שמש, בועז יזרעאלי, ליאורה ורדי ועוד. El Pueblo del Libro, בעריכת ירון אביטוב (Libresa 2007, Ecuador). הסיפור “צייר המלחמות” מופיע תחת השם “Pintor de la Guerra”. משתתפים נוספים באנתולוגיה: אהרן מגד, יחזקאל רחמים, יצחק אורפז, לאה איני, יורם מלצר, עמוס עוז, שולמית גלבוע, מואיז בן הראש, תנחום אבגר, א.ב. יהושע, יגאל סרנה, אורציון ישי, יעל ישראל וירון אביטוב. האסופה הגיעה לראש טבלת רבי המכר ואף שולבה בתכנית הלימוד של כמה תיכונים בעיר קיטו ומחוצה לה. אחד אלוהינו, בעריכת ירון אביטוב ורן יגיל (כרמל 2008, ירושלים). הסיפור "קדיש חיים" מופיע בשער "יש אלוהים". האנתולוגיה כוללת יצירות של 66 מחברים, החל ביוצרים קאנוניים כגון ח"נ ביאליק ולאה גולדברג, וכלה ביוצרים הצעירים ביותר. על המשתתפים באנתולוגיה נמנים, בין השאר: יוסל בירשטיין, זלדה, אדם ברוך, יהודה עמיחי, אהרן מגד ודוד אבידן. על המשתתפים הצעירים יותר נמנים: שהרה בלאו, רוני סומק, יעל ישראל, משה אופיר, אריק גלסנר, נאוה סמל ועוד.  

מסע אחורה בזמן

מעבר לשמש ולירח שזורחים ושוקעים כל יום, אנחנו רגילים לחשוב שהשמים קבועים. אנחנו יודעים לזהות את כוכב הצפון ולהעביר קווים בין הכוכבים הבהירים ביותר בשמים ולצייר את המזלות השונים. אבל מה אם יום אחד היינו מרימים את עינינו לשמים ורואים כוכב חדש?

ב-11 לנובמבר 1572 כוכב חדש, בהיר יותר מכל יתר הכוכבים, בהיר יותר אפילו מנגה, הופיע בשמים. טיכו ברהה, אסטרונום דני, עקב אחרי הכוכב החדש עד שהוא דעך ונעלם במרץ 1573. הגילוי המרעיש הזה הוביל אותו לחשוב שמקורו של הכוכב החדש נמצאו אי שם מעבר לירח. זאת הייתה פריצת דרך בזמנו, שכן התיאוריה המקובלת הייתה שהשמים קבועים – הכוכבים הרחוקים אף פעם לא משתנים. רק כוכבים “קרובים”, בנמצאים בין כדור הארץ לירח, יכולים להשתנות (צריך היה להסביר, איכשהו, את תנועתם המוזרה של כוכבי הלכת).

היום, המקום שבו נצפה הכוכב המוזר נראה ככה:

מה רואים בתמונה? טיכו ברהה לא ראה כוכב, אלא את הפיצוץ של כוכב, או סופרנובה. כמו לנו, גם לכוכבים יש מחזורי חיים: הם נולדים, חיים ולבסוף גם מתים. אחת המיתות המרהיבות ביותר היא כשכוכב קורס לתוך עצמו ומתפוצץ. הפיצוצים הללו כה בהירים, שלעתים קרובות הם בהירים יותר מכל הגלקסיה בה נמצא הכוכב. בתמונה רואים את שאריות הכוכב, כשהצבעים השונים מעידים על החומרים השונים בשארית.

אסטרונומים מכירים תמונות רבות כמו זו שלמעלה. אז למה להזכיר את הסופרנובה של טיכו דווקא עכשיו? השבוע התפרסם מאמר מרתק של קבוצת אסטרונומים מגרמניה ומיפן, בו הם מתארים כיצד הם הצליחו לזהות את סוג הסופרנובה שטיכו ראה.

כשאנחנו זורקים אבן לתוך שלולית, אנחנו מצפים לראות גלים מעגליים מתפשטים מהנקודה שבה האבן פגעה. זה סוג של גל הדף. כמו כל פיצוץ, גם לסופרנובות יש גלי הדף – גלים של אור שנפלט במהלך הפיצוץ. הגלים האלה ממשיכים לנוע בחלל, כשמדי פעם הם מאירים ענני אבק בדרכם. קבוצת האסטרונומים, בראשותו של אוליבר קראוזה, מצאה את גל ההדף של הסופרנובה וניתחה את ההרכב שלו. מכאן הם יכלו להסיק את סוג הסופרנובה שטיכו ראה.

בכך שהאסטרונומים הסתכלו על גל ההדף, 436 שנה אחרי הפיצוץ, הם הצליחו “לראות” את מה שטיכו ברהה ראה. בעצם, הם הסתכלו אחורה בזמן.

המאמר של הקבוצה: Krause et al.

צייר המלחמות, ספר הביכורים שלי, יוצא לאור עוד חודש, אבל אפשר להזמין אותו כבר עכשיו. עבור 69 ש”ח (כולל דמי משלוח), תקבלו את הספר ישירות מההוצאה, ישירות אליכם. הזמינו עכשיו בטלפון: 02-6330530, או שלחו אימייל לכתובת: misrad@tobypress.com.

4 תגובות

  1. גם הבנתי הכל וגם הצילום יפהפה.

  2. שהספר שלך אור יעשה גל הדף דומה, בהצלחה.

    • הכוונה הייתה שספרך יהיה ספר פרוזה מקור ראשון בעברית של ההוצאה טובי – זה בעצם מקביל להתחלה של גלקסיה, לא?

  3. מסתבר שגים כוכבים מתים.. 🙂 ורעיון שאריות הכוכב הוא רעיון מדהים. בכלל, יש כל כך הרבה לינקים בין פיזיקה לפואטיקה.
    תודה על ההסבר והצילום המרהיב.

    בהצלחה עם הספר שלך.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאור גראור