לפני יומיים לקחתי ליד את “המרגל האחרון” שפרופ’ מרקוס קלינגברג כתב יחד עם מיכאל ספרד, אחד מעורכי דינו. לא היו לי ציפיות מהספר הזה, גם כי לא ידעתי יותר מדי על מרקוס קלינגברג וגם כיוון שלא ציפיתי יותר מדי מספר שנכתב יחד עם. ביום הראשון קראתי מחצית מהספר, ביום השני סיימתי אותו. כבר הרבה זמן לא קראתי ספר ריגול טוב ...

אני כותב סיפורים קצרים. זה מאד לא בריא בימינו, כשרובן המוחלט של הוצאות הספרים לא רוצות לשמוע על סיפורים קצרים וכשכל דרעק עם מקלדת חושב שהוא מינימום בוקובסקי. ועדיין, אני מעדיף סיפורים קצרים על רומאנים. לרגע אחד אני לא פוסל רומאנים, אני פשוט מאמין שסיפורים קצרים יכולים להיות ממוקדים, בהירים וחדים הרבה יותר. רומאנים רבים נוטים להתברבר ולמרוח כדי להעביר ...

  אני קורא בעיקר לפי המלצות של חברים או של קולגות. אני לא מצליח להתחבר לביקורות ספרים, אבל מספיק שמישהו שבדיוק פגשתי יספר לי על סופר גאון, גאון, אתה חייב לקרוא אותו, ואני אלך למצוא ספר שלו. לפני כמה חודשים המליצו לי לקרוא את סיפוריו הקצרים של הסופר הרוסי איסאק באבל, ועכשיו שסיימתי אותם, אני יכול להמליץ לכל אחד בפה ...

מאז שהתחלתי לכתוב נקשרתי לחנויות ספרים עצמאיות. לפני חמש שנים לא ידעתי כלום על תעשיית הספרות בישראל – איך מפרסמים סיפורים? איפה? האם יש כתבי-עת? איפה אני מוצא את פרטיהן של ההוצאות לאור? באותו זמן גרתי בפתח-תקווה והכרתי שם בדיוק שתי חנויות ספרים – סטימצקי ואורבך. ההיצע היה סביר עבור עיירת-חור כמו פתח-תקווה, אבל הוא לא עזר לענות על שאלותיי. ...

שבוע שעבר יצאה לאור אנתולוגיה חדשה בשם אחד אלוהינו בעריכת ירון אביטוב ורן יגיל. האנתולוגיה, כפי ששמה מרמז, עוסקת מהיבטים שונים באמונה באלוהים. היא כוללת 66 מחברים שמחולקים בין ארבעה שערים: יש אלוהים, אין אלוהים, פוסחים על שתי הסעיפים ואמונות אחרות. בשער “פוסחים על שתי הסעיפים” מופיע סיפור שלי בשם “קדיש חיים” שמתפרסם פה לראשונה. הסיפור מתאר כיצד רותי עוזרת ...

  כל אנשי המלך / רוברט פן וורן באחד הטורים האחרונים שלו סייד קשוע מתאר איך הוא הולך לחנויות ספרים בירושלים וממציא תירוצים מפה עד להודעה חדשה כדי לקנות קלאסיקות שהוא מתבייש להודות שהוא מעולם לא קרא. יש איזושהי קונספציה נוראית שכל מי שכותב חייב לקרוא את כל הקלאסיקות, את כל מה שאי פעם הוגדר כקאנוני, אחרת הוא יהיה בור ...