א.
נדודי שינה
בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לְחֹשֶׁךְ, הָרֹאשׁ
מְהַדְהֵד תֻּפֵּי טַמ-טַם מִישֶׁהוּ
לְלֹא גּוּף מַדְהִיר בִּי קַרְנַפִּים
לְלֹא גּוּף מַדְהִיר בִּי קַרְנַפִּים
וְסוּסֵי פֶּרֶא בּוֹטְשִׁים
בְּבִטְנִי, מְאִיצִים אֶת דָּמִי
בָּעֲלִיּוֹת וּבַחֲדָרִים.
כָּל הַמְּכַרְסְמִים הִתְלַכְּדוּ
כָּל הַמְּכַרְסְמִים הִתְלַכְּדוּ
לְהוֹלִיךְ רַגְלַי הַסַּהֲרוּרִיּוּת
אֶל הַמְּזָוֶה וְהַמְּקָרֵר לְהַשְׂבִּיעַ
רַעֲבוֹנָם. וְהַזְּמַן פִּירָט
שׁוֹדֵד אֶת חַיַּי בִּשְׁאוֹנָיו
took took took
took took
took took
עוֹבֵר מִמִּיתָה לְמִטָּה,
וְיָמַי אֵינָם אֲרֻכִּים
דַּיָּם לִתְפֹּס אֶת צִלִּי עַד
בּוֹא הַלַּיְלָה
בּוֹא הַלַּיְלָה
ב.
ג.
סִירָקוּזָה
תְּנוּ לִי נְקֻדַּת שֵׁנָה וְאַמְבָּט וְאָרוּץ גַּם אֲנִי
עֵירֹם בְּעִירוֹ שֶׁל אַרְכִימֶדֶס, וְאֶטֹּף יֵין
מַלְוָסִיָה וְאֶצְעַק בְּשִׂמְחָה מָצָאתִי. אֲבָל
עַכְשָׁו כְּשֶׁהַחַמָּה בְּזֶנִיט וּשְׂפָתַי חֲרֵבוֹת
גַּם קוֹלָהּ הַמָּתוֹק שֶׁל סִירֶנָה סִיצִילְיָאנִית,
הַגּוֹלֵשׁ מִמְּרוֹמֵי אָזְנוֹ שֶׁל דְּיוֹנִיסוּס
הַחֲצוּבָה בַּסֶּלַע, רַק נוֹטֵף בְּקוֹנְכִיַּת אָזְנִי
וּמְלַטֵּף נִימִים רְדוּמִים. תְּנוּ לִי
נְקֻדַּת שֵׁנָה, כְּדֵי שֶׁלִּבִּי יִתְעוֹרֵר לָהּ
מִגּוּפִי וְאָזִיז בִּשְׁבִילָהּ הָרִים, אוֹ לְפָחוֹת
מִטָּה שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ נְקֻדַּת מִשְׁעָן שֶׁתָּנִיף
אוֹתָנוּ מֵעַל כַּדּוּר הָאָרֶץ, שֶׁנּוּכַל לִצְחֹק
לְכוֹחוֹת הַמְּשִׁיכָה וְהַכְּבִידָה, לְהִכָּנֵס יַחַד
לָאַמְבָּט שֶׁיִּדָּחֲקוּ מִמֶּנּוּ הַמַּיִם
כַּמִּשְׁקָל הַסְּגֻלִּי שֶׁל אַהֲבָתֵנוּ
הַדּוֹחֶקֶת בָּנוּ מֵעֵבֶר לַבָּשָׂר לִצְעֹק:
מָצָאנוּ
סיציליה
מוישלה, בשני השירים ובצלום חוסר שקט, נדודי שינה, בראשון אני שומעת את הלמות הלב, הזמן העובר הנדודים, כמו ריצוד האורות בתמונה, השלישי מתחיל בנקודת שינה{"תנו לי נקודת משען..}דרך עתיקות סיציליה, לאהבה, ועוד רבים הרמזים והסודות ועוד לא צעקתי מצאתי, כי מלאים השירים, {ובנוסף סיציליה אהובה עלי מאוד,} יש הרבה אוצרות שעוד לא גיליתי כאן
תודה חני יקרה, מצאת לא מעט, ויתר האוצרות, לאט-לאט. כשנכנסים לפרדס מגלים את הסוד אחרי הפשט והרמז ובינתיים נתת דרש יפה
יפה, חי ובועט!
תודה סבינה, טוב שהשיר מצליח להיות חי ובועט, כי אני מת מעייפות:)
נדודי שינה והמרדף אחריהם. שירה מעוררת הזדהות.
תודה רות, לא אכתוב כי ההזדהות משמחת אותי – כי אין שום שמחה בנדודי שינה, אבל מרגש שהמילים מגיעות ונוגעות
מ. פרנק היקר, נעמה לי תגובתך, שירים מזיזים הרים מילים יוצרות מציאות, הן מעשה בעולם מעין בריאת הוויה, אני מרגיש שהלא מודע עלה דרך השירים האלה במעלה התודעה מהבטן לראש. אבל נראה שחוץ מהרים אין הם מזיזים אנשים, אבל אלה שכן יקרים לי נוגעים ומרגשים עד מאד.
גם מי שאינו חווה לילות לא שנת חש את התזזית הלא נוחה…
תודה לאה, חששתי שזה עלול להישאר בגדר של חוויה פרטית בנאלית. אני שמח שמעשה האמנות יצר תחושה פיזית.
אהבתי מאוד את השירים , מוישלה בשניהם בולט חוסר השקט בראשון באמצעות דימויים של סוסי פרא וקרנפים הדוהרים ובוטשים בבטן ובשני בהיפר אקטיביות אותה מבקש הדובר לו היתה לו נקודת שינה, יפה גם התצלום בתווך של האורות המנצנצים בלילה . כולם ישנים ואתה ער
תודה חנה, אכן זה מתחיל בחוסר שקט ובהיפריות גדולה, בשני לקראת הסוף מבחינתי יש משהו משחרר ומרגיע.
ובעניין 'כולם ישנים…', על כל פנים כך זה נראה בפוסט הזה
משה יצחקי היקר שיריך מזיזים הרים! בהצלחה עם ספרך החדש! האם שני השירים הללו כלולים בו?