אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

פנטסיה ובננות

          פנטסיה ובננות נועם צוקר, ללא כותרת, מן הגיליון פנטסיה – הגליון ה-80 של הליקון   בעריכת אמיר אור     בגיליון "פנטסיה" החדש של הליקון  ג'.ר.ר. טולקין, דוריס לסינג ואחרים מסבירים למה פנטסיה ומדע בדיוני הם הדבר האמיתי של הספרות המודרנית, ומראים למבקרי ספרות עם ראש פוליטי איך בוראים קווי מתאר של מציאות אלטרנטיבית.  לרגל גיליון ...

קרא עוד »

חופשי

  זְמַן-מָה חָלַף     עַד שֶׁצִּפּוֹר הַמָּוֶת הֵחֵלָּה מְפַלַּחַת אֶת רַחַשׁ הַלֵּילוֹת. מֵעַל אֲרוֹן מֵתִים כָּחֹל               אָסְפוּ דְּרוֹרִים   גְּבָבָה וְקַשׁ לְזֵר.   מְקוֹנְנוֹת    שֶׁכְּבָר קָצְרָה רוּחָן פָּצְחוּ בִּנְהִי מַקְסִים:    גַּם הַחָפְשִׁי מִכֹּל אֵינוֹ             חָפְשִׁי מֵהֱיוֹתוֹ. מתוך "מוזיאון הזמן", הקיבוץ המאוחד 2007  

קרא עוד »

איך ילד אדם את חוה אמו

     ליום שחרור המינים הבינלאומי איך ילד אדם את חוה אמו      "וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה, וייפח באפיו נשמת חיים"     "ואת הצלע אשר לקח יהוה אלוהים עשה לאשה"   אדם בא לעולם מאבא אלוהים ואמא אדמה, אבל העניין די מובלע. מהמיתוס של "בראשית" יוצא שאלוהים כאילו בורא את אדם לבדו, למרות שבעצם הוא ...

קרא עוד »

דריאדה

   *  דריאדה: נימפת עצים   דְרִיאָדָה                                                                                                                                                                                          הִיא מַתְחִילָה בֵּין הָעַרְבַּיִם     בָּעֵצִים הַמִּתְעַמְּקִים בְּמַהוּת הַצֵּל שׁוּלֵיהֶם עוֹדָם     גַּשְׁמִיִּים לְמֶחֱצָה                                  יְרֻקִּים כְּמוֹ הַלֵּב.   עַכְשָׁו הִיא מְקַנֶּנֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ    עָמֹק אֶל הַמַּיִם עֲנָפֶיהָ    זְרוֹעוֹת שֶׁל צֵל    מַשְׁרִישׁוֹת אֶל הַחֹשֶךְ   הַדִּמְדּוּמִים כְּבָר הֶאֱפִירוּ     וְהָעֵינַיִם. הִיא הוֹלֶכֶת וְשׁוֹקַעַת יְרֵכֶיהָ מַיִם וְקֹר     אֲדָמָה שְׁחוֹרָה    רַקְבּוּבִית רַק הֶרֶף בֹּהַק חוֹלֵף בֶּעָלִים ...

קרא עוד »

בראשית – המיתוס היהודי

         בראשית       מיתוס הבריאה היהודי הוא יצירה די מוזרה גם מבחינת ה"אונס הספרותי" שהוליד אותו, וגם מבחינת התוכן, המשקף את תפיסת העולם של אותו אונס. קודם כל צריך לומר שהמיתוס היהודי לא צמח באופן אורגני מדור לדור.  המיתוס היהודי הוא לא מיתוס "טבעי" אלא פרי עריכה ושכתוב של מיתוסים עבריים קדומים. המיתוסים האלה נוצרו במהלך דורות של ...

קרא עוד »

אלוהי היהודים

          אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים אֱלֹהִים אַדִּירִים, אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים, כָּכָה מַתְאִים (אֱלֹהִים, יְהוּדִים). אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, אָבִינוּ. אַתָּה בַּחוּץ וַאֲנַחְנוּ בִּפְנִים, אֲנַחְנוּ לֹא אֲנַחְנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבִים. עָוִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְפָנֶיךָ חָטָאנוּ וְאֵין אָנוּ אֶלָּא מַעֲשִׂים.   אֱלֹהִים אַדִּירִים, אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים, בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עֲשִׂיתָנוּ גּוֹיִים בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְךָ בִּכְלָל פָּנִים בָּרוּךְ שֶׁעֲבָרְךָ נָקִי מִבִּיּוֹגְרַפְיוֹת מִדִּמְיוֹנוֹת, שְׁטֻיּוֹת, חִיּוּכִים אֱלֹהִיִּים. בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁאֵין לְךָ ...

קרא עוד »

ואש תצא מן האבנים (הבשורה על פי תומא)

  הבשורה על פי תומא      ואש תצא מן האבנים הנצרות שאנחנו מכירים היא תנועת המונים. די שתצהיר שאתה מאמין באל, בבן וברוח הקודש כדי להפוך לחבר מן המניין. אבל בניגוד למגמה הזאת שהכניסו לנצרות פאולוס וממשיכיו, הנצרות היתה בהתחלה דרך אזוטרית לכל דבר ועניין. לאורך ההיסטוריה,  תורות סוד הועברו במעגל פנימי והוסתרו מכלל הציבור מפחד שלא יובנו ויסלפו ...

קרא עוד »

חול וזמן

  חוֹל וּזְמַן     גְּעִי בָּזֶה בְּעֵינֵךְ     רוֹאָה? הָעֵצִים עֲדַיִן עֲמֻקֵּי לַיְלָה כּוֹנְסִים אֶת מְמַדֵּיהֶם אֶל מְעָרוֹת הָעַלְוָה.   רַק עוֹרֵב בּוֹדֵד מְפַלֵּחַ אֶת הַבֹּקֶר בִּדְחִיפוּת מְשֻׁנָּה וְעֵינַי יוֹצְאוֹת אֶל הָעוֹלָם   בּוֹ לֹא נִתָּן לְהַבְחִין עֲדַיִן בֵּין חֲלוֹם וְעֵרוּת     צְלָלִים וְעָלִים.   עַל הַחוֹף שֶׁמֶשׁ עֲצֵלָה עוֹלָה בְּעֵינַי     כָּחֹל קָרִיר עוֹלֶה מִמַּעֲרָב.   אֲנִי נִשְׁעָן עַל הַיָּם שֶׁבְּיַרְכְּתֵי ...

קרא עוד »

נס

  נֵס     יָרֵחַ מַבְשִׁיל בְּעַנְפֵי הַצַּפְצָפָה. שַׁחַר פּוֹצֵעַ בְּעֵינֵי דַּיָּגִים, בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם מִתְחַבְּטוֹת לָצֵאת סְנוּנִיוֹת שֶׁל דָּם. שַׁחַר פּוֹצֵעַ פִּיהֶם. רַדְיוֹ. לוּ הָיוּ תּוֹפְסִים וְלוּ דָּג אֶחָד אֶפְשָׁר הָיָה מִתְרַחֵשׁ נֵס.   יֵשׁוּעַ פּוֹסֵעַ עַל הַמַּיִם, רוּחַ קֹדֶשׁ עַל פִּטְמוֹתָיו, רוּחַ קֹדֶשׁ נוֹשֶׁפֶת עַל זַכְרוּתוֹ הַשְּׁקוּפָה הַמְיַבֶּבֶת.   לַמַּיִם חַיִּים מִשֶּׁלָּהֶם. נְזִירוֹת, אֲבָנִים עֲגֻלּוֹת, יוֹרְדוֹת לְהִטָּבֵל בֵּין הַיּוֹנִים. צִפֳּרִים ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור