אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

נחיה, נאהב! – אהבה בנמל

    נִחְיֶה, נֹאהַב                      נֹאהַב בְּטֶרֶם לַיְלָה, נִחְיֶה, נֹאהַב! – אֶת כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ נִתֵּן לְמַעַן רֶגַע, נִתֵּן וְלֹא נֶחְסַר, נָמוּת בִּנְשִׁיקָה לְאֶלֶף נְצָחִים!   בּוֹא שִׁכָּרוֹן, כַּסֵּנוּ שְׁנֵינוּ בִּשְׂמִיכָה אַחַת, שֶׁאֵין בָּהּ זִכָּרוֹן; אֶלֶף נְשִׁיקוֹת לָךְ, וּפְרוּטָה אַחַת לְכָארוֹן הַזָּקֵן.   בַּת בְּלִי דְּמוּת, גַּלִּי פָּנַיִךְ, בְּחֶמֶק הַצַּוָּאר הַזֶּה יָפָה אַתְּ לְהַכְאִיב! עוֹר חָטוּף אֲנִי, אֵבֶר בִּבְשָׂרֵךְ, רְאִינִי ...

קרא עוד »

את התהליך הזה מוכרחים לעצור

        את התהליך הזה מוכרחים לעצור   "יש חילונים רבים תמימים עד כדי כאב, שאינם מבינים שהמלחמה היא על הבית", כותב היום נחמיה שטרסלר בניסיון להסביר את המכונה המשומנת של המיסיון ומלחמת התרבות החרדית נגד ערכי הציבור החופשי. בהמשך למשחק הפירמידה: עורו החרדים הנה השורה התחתונה של דבריו: "את התהליך הזה מוכרחים לעצור. יש לבטל את כל זרמי החינוך ...

קרא עוד »

עוד

    עוֹד  [15] לָכֵן, אֵינִי מַבִּיט בְּךָ אֲפִלּוּ, וּמַעְדִּיף אֶת הַחַלּוֹן, וְהָעַיִן, בְּרֻדָּה בִּשְׁחוֹרִים אֲפֹרִים, מִתְרַחֶקֶת עַכְשָׁו   לְגַלּוֹת פֹּה כַּמָּה הֶקֵּפִים שְׁבוּרִים שֶׁל צְמִיחָה שֶׁלִבָּם אֶחָד וְאֵינֶנּוּ נִכָּר לְמַרְאֶה.   כְּמוֹ עוֹר יָבֵשׁ שֶׁל פִּיל, חֲרוּץ אִיִּים, עַתִּיק, עֵץ הַזַּיִת אוֹסֵף אֶת קְפָלָיו   אֶל קֹעַר חַמּוּקִים זְקֵנִים, שׁוֹקְעֵי צֵל, שָׁבִים לְהִמָּתַח בְּקִמּוּרִים שֶׁחֻסְפְּסוּ בִּנְגִיעוֹת הַשֶּׁמֶשׁ. שָׁם   ...

קרא עוד »

תפילת ההשתנוּת

      לְאֵלַת הַהִשְׁתַּנּוּת   עוֹטַת פָּנִים, אֵלַת חֲלוֹף, מַלְכַּת הַזְּמַן וְהַתְּמוּרָה שֶׁלֹּא נִרְאֵית לְעֵין הַיּוֹם אֶלָּא גּוּפוֹת גּוּפוֹת; אַתְּ הַטּוֹוָה רָעָב בַּשֹּבַע, הַמַּתְפִּיחָה כְּרֵסֵי נָשִׁים וּמְיַלֶּדֶת זְמַן מִזְּמַן; אַתְּ הַחוֹמֶקֶת אֲיֻמָּה בְּמַצְּבוֹתָיו שֶׁל זִכְרוֹנֵנוּ – מִכַּף עַד רֹאשׁ אַחַת אַתְּ, גַּם אִם בְּפִינוּ    שְׁמֵךְ אֶחָד-אֶחָד.      אֵלַת חֲלוֹף עוֹטַת פָּנִים, אֵלַיִךְ שׁוּב נִפְשֹׁט צַוָּאר:   בָּרִאשׁוֹנָה כַּחֲסִידָה, מַרְחִיבָה ...

קרא עוד »

אנשי השם

      שפה שקרמה גוף    35:  אנשי השם   העברית היא שפת השם: היא מדברת קודם כל בשמות, ומבחינה בתמורותיהם ובזיקותיהם כחלק מתמונת מחשבה אחת. העברית דלה וקשיחה במערכות הפועל שלה. היא אוהבת ליצור תארים באמצעות סמיכות שמות, גוזרת את ההווה שלה מן השם,  ואף יוצרת פסוקים שלמים על טהרת השם.  בהשוואה, גזעי מלותיה של האנגלית הם בעיקרם ...

קרא עוד »

המים מגלגלים אותך: נעילה

      נעילה                  הַמַּיִם מְגַלְגְּלִים אוֹתְךָ, מְגַלְגְּלִים אוֹתְךָ, מְגַלְגְּלִים אוֹתְךָ,        הַמַּיִם מְגַלְגְּלִים אוֹתְךָ – עַד שֶׁאַתָּה חָלָק חָלָק חָלָק – –   וַעֲדַיִן, כְּשֶׁכְּבָר פּוֹנֶה הַיּוֹם וְנִפְתָּחִים פְּנֵי הַמַּרְאוֹת, לֵאִים מִשֵּׂאת אֶת גְּבוּלֵיהֶם וּמִתְמַלְּאִים בְּצֵל, עֲדַיִן, אֵינִי רוֹצֶה לִזְכֹּר אוֹתְךָ מֵעֵבֶר לְפָנֶיךָ אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבַד.   אַךְ כְּמוֹ בְּשׂוֹרָה בִּלְתִּי מְפֻעְנַחַת צִפּוֹר כֵּהָה חוֹלֶפֶת לִפְנֵי שִׁמְשַׁת ...

קרא עוד »

משחק הפירמידה: עורו החרדים

        משחק הפירמידה (ליוסי: גם כשעובדות הן קשות זה לא עושה אותן להכפשה. להפך, יש בהן קריאה לחשבון נפש וחזרה בתשובה מעבֵירות שנכפו על ציבור שלם).  חבל לי שויכוח ענייני על ניצול הלא-חרדים במדינתנו המשותפת הפך בידי יוסי לכתב הגנה כביכול על היהדות. הרי לא מדובר ביוסי או באביטל אלא בפוליטיקה החרדית ואורח החיים שהיא כופה על ...

קרא עוד »

מאגיה כשפה

     שפה שקרמה גוף    32:  מאגיה כשָׂפה   בראשית היתה המלה, ועקרונות הקיום קדמו לדברים. אם כסברתם של תיאולוגים הרוח קדמה לבשר, הרי העולם עצמו הוא שפה שקרמה גוף. אבל העולם הוא ריבוי של ריבוי, קוסמוס בתוך קוסמוס. מלה מסדר אחד היא שפה מסדר שני. אטומים הם אותיות של צליל ואור. מולקולות הן אלפביתים. גבישים ורקמות הם שפות ...

קרא עוד »

ההבדל ששינה את הכל – רוברט פרוסט

        The Road Not Taken / The Road Less Traveled /  Robert Frost       רוברט פְרוסט  הַשְּׁבִיל שֶׁלֹּא נִבְחַר   שְׁנֵי שְׁבִילִים נִפְרְדוּ בְּיַעַר צָהֹב, אַךְ לָלֶכֶת בַּשְּׁנַיִם, הִרְהַרְתִּי בְּעֶצֶב, אֵינֶנִּי יָכוֹל – אָז עָצַרְתִּי לַחְשֹׁב, מַרְחִיק אֶל הָאֶחָד מַבָּטִי לְלֹא סוֹף לְאָן שֶׁפִּתּוּלָיו נֶעֶלְמוּ בָּעֵשֶׂב;   לַשֵּׁנִי אָז פָּנִיתִי, מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁווֹת, אִם רָאוּי הוּא יוֹתֵר, כִּי גַּם הוּא ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור