אמיר אור
נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות.
על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות.
אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן.
ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער".
אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.
אמיר, בכל תמונה אתה נראה אחרת, האם אתה משתנה מיום ליום גם במראה?
ועלי להתנצל על דברי מראש, שמא אפגע במישהו. התמונה לא באופן מיוחד מחמיאה לך. וסביר להניח שבמציאות אתה נראה אחרת.
ובכן, אתה אכן מביא משירי הדור החדש והצעיר, כיאה לאדם שהשירה היא שליחות עבורו (בנוסף למתמטיקה, לאנגלית ולמדעים). שאחרת תכלה שאר הרוח ממחוזות הגבולות המתנדנדים של המדינה הציונית.
אני צינית, אין לי מושג למה. נכון מתמטיקה ואנגלית יכולים להביא למיזמי סטרטאפ חדשים, ולנפילתם לאחר מכן, כפי שקורה בשוק הכספים לרבות המניות. ובכן אפשר לפתוח כאן בלוג על רכישתו של אילן בן דב את חברת פרטנר בסכום של 5.3 מיליארד דולר.
תחום הכספים, והרכישות הוא מעניין. אבל מה היינו עושים לו בטלה השירה ממחוזותינו? כפי שענית בעבר אתה במיוחד , אני ועוד אחרים כאן בבלוג כנראה היינו נופחים את נשמתנו ולו רק במטאפורה.
כפי שאמרתי להביא מדבריהם של משוררים חדשים זוהי שליחות, להמשך חיי התרבות והרוח בארץ ועל כך תבורך.
ובכן, ברוח ימינו, השיר הוא פרובוקטיבי ביותר, הוא יום יום, די טרוויאלי מבחינה זאת, (במובן החיובי, קזואל) ויחד עם זאת יש בו אמירת התרסה כנגד נורמות החברה. והאמירה הזאת אכן חזקה.
אבל, אמיר, היכן הוא רוחב היריעה של שירך. יפה לך לקדם משוררים חדשים.
אבל אני, עדיין מתגעגעת אל אילת ההשתנות, אל אפיטף ואל שיריך. ולאחר בלוגים כה סוערים, הרוח הנושבת בעפאים עדיין מבקשת את שלה.
חוה! לא, אני לא מחליף דמות כל בוקר..
חושב שהתמונה למעלה מימין דומה לי יותר מזו שבכתבה 🙂
התמונה בשיער אסוף היא ממאגר תמונות של "ידיעות" – צילום מעוות משהו מתקופה רעה בחיי כשלעצמה.
השיר של עדי סטירי ומתריס, ובזה כוחו. אבל קראי גם את שיר ישו שלו. שתי כנפיים שונות לו.
ואלת ההשתנות? עודנה שם, מושלת ביד רמה על תבל ומלואה.
חוה, מעניין איך שהבנת את השיר. אני קראתי אותו כשיר פוליטי (אולי גם בגלל שירים אחרים שם שאינם לנגד עינייך). יש בו אמירה על המיליטנטיות הפאלית, ועם זאת זיקפה עדיין לא הרגה אף אחד 🙂
ואפרופו שירה פוליטית, קל לראות עד כמה הנשק החם של הסטירה והפרודיה יעיל וחד פי כמה משירה פוליטית "רצינית" שרובה די קהה וטרחני.
קשה להנכיח עוול, זוועה או כישלון, וקשה אולי עוד יותר לקרוא למעשים באופן שיש בו גם ערך פואטי. הסאטירה מצליחה בזה כי היא מסירה הגנות סילוגיסטיות, מדגדגת, מרגיזה ובסופו של דבר משאירה את התובנות והמסקנות לקורא בלי לומר אותן.
הי חוה
הנפילה הנוכחית בשוק הכספים אינה קשורה למיזמי חברות הזנק (סטרטאפ). את כנראה מתכוונת לנפילה של תחילת שנות ה 2000 שבה האמינו שחברות ההזנק מסוגלות לייצר ערך, קרי מוצרים ושרותים שניתן למכור בכל העולם ובכמות בלתי מוגבלת, מכיוון שההערכות היו אופטימיות עד כדי ניתוק מהמציאות ערך המניות של חברות, רובן קיקיוניות, הרקיעו שחקים, למשל, חברה לממכר כרטיסי טיסה באינטרנט ששווי השוק שלה היה שווה לשווי השוק של חמשת חברות התעופה הגדולות בעולם גם יחד.
גם הנפילה הנוכחית נובעת מניתוק מהמציאות. מה שקרה בה הוא שניתנו הלוואות לקניית בתים ללווים שאין סיכוי שיעמדו בתשלומי ההלוואה, למשל, פועל בשדות תירס בקליפורניה שמשכורותו השנתית כמה עשרות אלפי דולרים, קיבל הלוואה של מיליון דולר לקניית בית, כאשר ברור כשמש שאין סיכוי שהוא יחזיר אותה. הרעיון הוא שהבנקאים שנתנו לו את ההלוואה חשבו לגלגל אותה הלאה, על ידי איגוח ההלוואה ומכירתה למשקיעים ברחבי העולם. מעין יצירת יש מאין שהתבררה כתהום שבלעה את הבנקים שהמציאו אותה.
בכל מקרה, בבסיס הבועות האלה, עומדת ההנחה, שהאדם הוא חיה צרכנית ותו לא. אני מנסה להאבק בזה ביום יום שלי, לרוב ללא הצלחה.
שמחתי לקרוא את תשובתך. את רובה אני יודעת. ולמה הגבתי כך, מכיוון שבאחד הבלוגים, אמיר שם כנגד עיניו את לימוד המדעים המתמטיקה, האנגלית, לצורך השכלת הטף של ילדינו חילונים ודתיים לנגד עיניו.
מה שאני ניסיתי לומר, שתמיד אהבתי ספרות משחר ילדותי. ידוע לי שהצניחה הגדולה של חברות ההי טיק הענקיות היתה בשנת 2000. כמו כן, ידוע לי שהנפילה באמריקה החלה מצניחת הבנקים למשכנתאות שלא בדקו אם יש ללוקחים הלוואה יכולת החזר. עוד ידוע לי שהבנקים בישראל היו מן הזהירים, בין היחידים שהיו מעורבים בעיסקאות אמריקאיות היה דווקא בנק הפועלים בבעלותה של שרי אריסון ואח"כ אולצו להתפטר על-ידי נגיד בנק ישראל יו,ר הדירקטוריון ויו"ר הבנק.
לא ארחיב כאן את הדיבור, כי בינתיים נתנייהו מזנב במעשנים…
אבל למצוא את משוררנו הצעירים בקיאים בשוקי הכספים וגם כותבים שירה כה מתריסה ומעניינת, הרי זה תענוג עילאי.
אגב, שאלת תם, מהו המקצוע שלמדת להשכלה ולפרנסה יומיומית.
היי עדי, אתה יורד לבונקר? מלקרוא את השיר שלך שאמיר הקדיש לו במה כה יפה פה אני כמעט רציתי לרדת לבונקר..
חשבתי לעצמי איך הוא עושה לנו את זה ?לזעזע
כך את השקט שלנו?אבל עובדה שמצאתי את עצמי לא יכולה להתעלם ממילות השיר..והוא קיבל הבנות חדשות..גם הוא לא יכול רק לבדו כמה לא יתאמץ..
בעידן המודרני שבו שלטת ההתבדלות.ראיתי בשיר קריאת מחאה דווקא נגד הבדידות הזו.
יציאה נעימה מהבונקר למחוזות של הצלחה אהבה ופירגון.
אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך
.jpg)
בהצלחה
כמה מרחק צריך לתפוס?
הי הי, לא להידחף, גיורא.
עדי, מה הטווח?
הבט אמיר וגם גיורא
מההיכרות האינטימית שלי עם עדי עסיס
לא הייתי מתרחק יותר מידי…
שריקות רמות עדי, יא גנגסטר!
נשמע מבטיח בהצלחה לעדי
:))
עדי, בהצלחה! קראתי חומרים טריים לפני כמה שבועות בוואי נט, ואכן – נשק חם.
עכשיו אני יודע מה אקנה לעצמי מתנה לראש השנה.
ומעכשיו ע"ע ע"ע = עיין ערך עדי עסיס.
🙂
אכן נשק חם מקנה הירי ומכוונת רובה המילים האוטומטיות.
אחלה שיהיה מברוק !
אבי אליאס.
איזה כיף, מזל טוב ובהצלחה!
עסיסו, חמוד, בהצלחה שוב.
אמיר, איזו המלצה חמה לעדי החמוש בעסיס…
יש בשיר משמאל, הבטחה: "אני מתפשט"…אז אני רוצה הוכחה..ואביא חברים/ות ש"יריעו"…:)
תמי, את ההוכחות, כמו גם את רוב התשובות לתגובות שכוונו אל עדי, אשאיר לו.
והחברים שתביאי – את בטוחה שהם יריעו?אולי הם יעדיפו שיעשה בה שימוש 🙂
אין בעיה נארגן מסיבת ממטרות על הגג..:)
אין כמו הרתעה !
יאללה עדי, תן לנו במילה הכתובה.
אכן, מילים ומראות מצודדים.
תן לנו !!
אפשר את הכתובת, עדי?
והיֵשו שעושה בידיים – יש!
תודה אמיר, הוזהרתי.
ובהצלחה רבה עסיס. עסיסי וראוי.
מזל טוב לעדי עסחס ויפה הפרגון שלך אמיר
הדוגמאות עושות חשק לקרוא
חג ספר שמח לעדי עסיס.
מעורר ענין. יפה הפירגון.
תודה לכל המגיבות !
והמגיבים….
אני יורד לבונקר
אחזור במוצ"ש חמוש מתמיד !
לאמיר, ולעדי,
אמיר, בכל תמונה אתה נראה אחרת, האם אתה משתנה מיום ליום גם במראה?
ועלי להתנצל על דברי מראש, שמא אפגע במישהו. התמונה לא באופן מיוחד מחמיאה לך. וסביר להניח שבמציאות אתה נראה אחרת.
ובכן, אתה אכן מביא משירי הדור החדש והצעיר, כיאה לאדם שהשירה היא שליחות עבורו (בנוסף למתמטיקה, לאנגלית ולמדעים). שאחרת תכלה שאר הרוח ממחוזות הגבולות המתנדנדים של המדינה הציונית.
אני צינית, אין לי מושג למה. נכון מתמטיקה ואנגלית יכולים להביא למיזמי סטרטאפ חדשים, ולנפילתם לאחר מכן, כפי שקורה בשוק הכספים לרבות המניות. ובכן אפשר לפתוח כאן בלוג על רכישתו של אילן בן דב את חברת פרטנר בסכום של 5.3 מיליארד דולר.
תחום הכספים, והרכישות הוא מעניין. אבל מה היינו עושים לו בטלה השירה ממחוזותינו? כפי שענית בעבר אתה במיוחד , אני ועוד אחרים כאן בבלוג כנראה היינו נופחים את נשמתנו ולו רק במטאפורה.
כפי שאמרתי להביא מדבריהם של משוררים חדשים זוהי שליחות, להמשך חיי התרבות והרוח בארץ ועל כך תבורך.
ובכן, ברוח ימינו, השיר הוא פרובוקטיבי ביותר, הוא יום יום, די טרוויאלי מבחינה זאת, (במובן החיובי, קזואל) ויחד עם זאת יש בו אמירת התרסה כנגד נורמות החברה. והאמירה הזאת אכן חזקה.
אבל, אמיר, היכן הוא רוחב היריעה של שירך. יפה לך לקדם משוררים חדשים.
אבל אני, עדיין מתגעגעת אל אילת ההשתנות, אל אפיטף ואל שיריך. ולאחר בלוגים כה סוערים, הרוח הנושבת בעפאים עדיין מבקשת את שלה.
חוה
חוה! לא, אני לא מחליף דמות כל בוקר..
חושב שהתמונה למעלה מימין דומה לי יותר מזו שבכתבה 🙂
התמונה בשיער אסוף היא ממאגר תמונות של "ידיעות" – צילום מעוות משהו מתקופה רעה בחיי כשלעצמה.
השיר של עדי סטירי ומתריס, ובזה כוחו. אבל קראי גם את שיר ישו שלו. שתי כנפיים שונות לו.
ואלת ההשתנות? עודנה שם, מושלת ביד רמה על תבל ומלואה.
תודה על התשובה.
קראתי גם את שיר ישו בוודאי.
קצר ורחב.
ובכן פתחת פוסט חדש ומעניין ואפילו מאתגר. אני עדיין מנסה להכנס אליו.
לגבי שירו של עדי עסיס, מי מאיתנו לא היה רוצה לעשות את זה. מי מאיתנו לא היה בקטע הזה. ולא אוסיף עוד.
לגבי התמונה, שיערתי לעצמי.
חוה, מעניין איך שהבנת את השיר. אני קראתי אותו כשיר פוליטי (אולי גם בגלל שירים אחרים שם שאינם לנגד עינייך). יש בו אמירה על המיליטנטיות הפאלית, ועם זאת זיקפה עדיין לא הרגה אף אחד 🙂
עניתי לך גם ב'נחיה נאהב'.
ואפרופו שירה פוליטית, קל לראות עד כמה הנשק החם של הסטירה והפרודיה יעיל וחד פי כמה משירה פוליטית "רצינית" שרובה די קהה וטרחני.
קשה להנכיח עוול, זוועה או כישלון, וקשה אולי עוד יותר לקרוא למעשים באופן שיש בו גם ערך פואטי. הסאטירה מצליחה בזה כי היא מסירה הגנות סילוגיסטיות, מדגדגת, מרגיזה ובסופו של דבר משאירה את התובנות והמסקנות לקורא בלי לומר אותן.
הי חוה
הנפילה הנוכחית בשוק הכספים אינה קשורה למיזמי חברות הזנק (סטרטאפ). את כנראה מתכוונת לנפילה של תחילת שנות ה 2000 שבה האמינו שחברות ההזנק מסוגלות לייצר ערך, קרי מוצרים ושרותים שניתן למכור בכל העולם ובכמות בלתי מוגבלת, מכיוון שההערכות היו אופטימיות עד כדי ניתוק מהמציאות ערך המניות של חברות, רובן קיקיוניות, הרקיעו שחקים, למשל, חברה לממכר כרטיסי טיסה באינטרנט ששווי השוק שלה היה שווה לשווי השוק של חמשת חברות התעופה הגדולות בעולם גם יחד.
גם הנפילה הנוכחית נובעת מניתוק מהמציאות. מה שקרה בה הוא שניתנו הלוואות לקניית בתים ללווים שאין סיכוי שיעמדו בתשלומי ההלוואה, למשל, פועל בשדות תירס בקליפורניה שמשכורותו השנתית כמה עשרות אלפי דולרים, קיבל הלוואה של מיליון דולר לקניית בית, כאשר ברור כשמש שאין סיכוי שהוא יחזיר אותה. הרעיון הוא שהבנקאים שנתנו לו את ההלוואה חשבו לגלגל אותה הלאה, על ידי איגוח ההלוואה ומכירתה למשקיעים ברחבי העולם. מעין יצירת יש מאין שהתבררה כתהום שבלעה את הבנקים שהמציאו אותה.
בכל מקרה, בבסיס הבועות האלה, עומדת ההנחה, שהאדם הוא חיה צרכנית ותו לא. אני מנסה להאבק בזה ביום יום שלי, לרוב ללא הצלחה.
אהלן עדי,
שמחתי לקרוא את תשובתך. את רובה אני יודעת. ולמה הגבתי כך, מכיוון שבאחד הבלוגים, אמיר שם כנגד עיניו את לימוד המדעים המתמטיקה, האנגלית, לצורך השכלת הטף של ילדינו חילונים ודתיים לנגד עיניו.
מה שאני ניסיתי לומר, שתמיד אהבתי ספרות משחר ילדותי. ידוע לי שהצניחה הגדולה של חברות ההי טיק הענקיות היתה בשנת 2000. כמו כן, ידוע לי שהנפילה באמריקה החלה מצניחת הבנקים למשכנתאות שלא בדקו אם יש ללוקחים הלוואה יכולת החזר. עוד ידוע לי שהבנקים בישראל היו מן הזהירים, בין היחידים שהיו מעורבים בעיסקאות אמריקאיות היה דווקא בנק הפועלים בבעלותה של שרי אריסון ואח"כ אולצו להתפטר על-ידי נגיד בנק ישראל יו,ר הדירקטוריון ויו"ר הבנק.
לא ארחיב כאן את הדיבור, כי בינתיים נתנייהו מזנב במעשנים…
אבל למצוא את משוררנו הצעירים בקיאים בשוקי הכספים וגם כותבים שירה כה מתריסה ומעניינת, הרי זה תענוג עילאי.
אגב, שאלת תם, מהו המקצוע שלמדת להשכלה ולפרנסה יומיומית.
יפה לך עדי, ויפה בעיני תשובתך
בהרבה הערכה
חוה
היי עדי, אתה יורד לבונקר? מלקרוא את השיר שלך שאמיר הקדיש לו במה כה יפה פה אני כמעט רציתי לרדת לבונקר..
חשבתי לעצמי איך הוא עושה לנו את זה ?לזעזע
כך את השקט שלנו?אבל עובדה שמצאתי את עצמי לא יכולה להתעלם ממילות השיר..והוא קיבל הבנות חדשות..גם הוא לא יכול רק לבדו כמה לא יתאמץ..
בעידן המודרני שבו שלטת ההתבדלות.ראיתי בשיר קריאת מחאה דווקא נגד הבדידות הזו.
יציאה נעימה מהבונקר למחוזות של הצלחה אהבה ופירגון.
הי שירית ק.
תודה על הפרשנות
ובכלל.
עדי,
בעיקרון,כל במה טובה לקידום השירה,
כולל במה זו,למרות שהיא בעצם במה ביתית של אלה הנושאים כבר את "נגיף-השירה".
בכל אופן, אהבתי.
נמתין לספר,ושיהיה לך בהצלחה, עדי !
תודה עזרא
אתה טוב אלי !
(מאד אוהב את השם הזה, עזרא, תמיד מזכיר לי את פאונד המדרוב, אללה ירחמו)
פעם כולנו היינו צעירים………………..
מה זה פעם ?
כל עוד בלבב פנימה
כולנו צעירים !
(אם אנחנו רוצים…)
מאמא מיה!
זאת עט צינית, אבל עם התוסיק צהבהב אולי גם קצת סינית? (עדי?) ואם גם השכנים סינים, אז יש מהם מספיק ובטוח יש מי שיריע…אז נרגעתי.
וישו היה צריך לענות לצולב:" לא רוצה, תעשה אתה"
ואז "לעמוד על… שלו" ולהמציא את… הגובה:)
ו..ו..ו..
רציתי רק לומר בעצם שנשמע מבטיח,
ושיהיה במזל.