אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

ספרד

       דוגמית מסע 1: ספרד –  כמה תמונות ממוח'אקר ומגרנדה מוח'אקר פואבלו מבט ממושבת האמנים  גרנדה, אלהמברה המשך: קולומביה http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=20908&blogID=182        

קרא עוד »

עורו הקישו וראו

  רגע לפני שאני נוסע לספרד…     עורו הקישו וראו :   ■ רק היום: ירח באתר פואמה (ולמי שלא הספיק אז גם  כאן )   ■ רומנטיקה ישראלית צרפתית ב"ערב חדש"   ■ ציור של לוסי אלקויטי ל'חתול' ("שני חתולים על כד השמנת")          

קרא עוד »

הודעת פרישה

    הודעה על פרישה   חברים יקרים, הליקון היא עבורי חלום שהפך למפעל חיים. הגיתי את הליקון כדרך לקידום השירה בישראל,  וב-1990 ייסדתי עם אירית סלע את העמותה. בהמשך יזמתי והגיתי את עיקר מפעלותיה, והצבתי לה את החזון שלאורו התפתחה בעשרים ושתיים השנים שחלפו מאז ייסודה.  לא לבדי עשיתי את הדרך הזו. הישגיה של הליקון לא היו אפשריים כלל ...

קרא עוד »

מגילת העצמאות של תל אביב

        הכרזת העצמאות של תל אביב  אם קראתם והסכמתם לעקרונותיה אנא התחברו לפייסבוק, הקישו על הקישור שבסוף ההכרזה וחתמו שם בתגובות בשמכם בתל אביב, העיר העברית הראשונה, קם הציבור התל אביבי, בה מעוצבת דמותו הרוחנית והחופשית, בה הוא יוצר נכסי תרבות מקומיים ואוניברסליים ומוריש לארץ כולה את רוח החופש והכבוד ההדדי, אהבת החיים והאדם. מתוך קשר היסטורי ואקטואלי זה חותרים ...

קרא עוד »

Audio readings

Audio readings שומעים שירה, משוחחים שירה       ■ Amir Or  reading poetry at the Mitcham programme, Chattanooga 2011 קריאת שירה בתוכנית מיצ'ם, צ'אטאנוגה 2011       ■ מתארח ב"גיבור תרבות" ומשוחח עם דוד גורביץ'  (תכנית מס' 60, מהדקה ה-30) שירים מולחנים: יאיר דלאל, טובה גרטנר, יסמין אבן. FM 106         

קרא עוד »

מאין נחלתי את שירי

  מאין נחלתי את שירי?    פרופ' רות קרטון בלום משוחחת עם סופרים ומשוררים על מקורות ההשראה עם הופעת המהדורה החדשה של הספר   והפעם "ואלה תולדות המלים" עם אמיר אור   ביום ג' 3.5.11  בבית הליקון, נחלת בנימין 73 תל אביב בשעה 20:00  כניסה + קפה 20 ₪  על בסיס מקום פנוי     "מלים שאני כותב מבצבצות מגופי ...

קרא עוד »

הבשורה

  הַבְּשׂוֹרָה עַל פִּי תֵּאוֹפִילוֹס   אֲנִי הַנִּצְחִי, תֵּאוֹפִילוֹס, עֲיֵף אֵינְסוֹף יָמָיו, אֶת עִתּוֹ שֶׁל הַשּׁוֹטֶה חָזִיתִי לָכֶם, אֶת הָעוֹלֶה לְהָמִית בִּצְחוֹקוֹ.   אֲנִי תֵּאוֹפִילוֹס, הַנָּד לָעַד רָאִיתִי אֶת חַיֵּיכֶם – וְהֵם בָּלִים מִסַּנְדָּלַי; חַיֵּי יָד שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית וְכָל הַיָּדַיִם הָאֵלֶּה יָדִי הַפְּשׁוּטָה לְקַבְּצָם בְּשַׁעַרְכֶם הָאַחֲרוֹן.   הֵן זֶהוּ הַכְּאֵב הַחוֹזֵר אֲלֵיכֶם, הַקַּל לְהִמָּצֵא וְהַיָּקָר מֵאַבְּדוֹ. כַּכְּנָפַיִם לַצִפּוֹר בְּעוּפָה ...

קרא עוד »

חתול

     חָתוּל   שְׁנֵי חֲתוּלִים עַל כַּד הַשַּׁמֶּנֶת; אֶחָד אוֹכֵל, אֶחָד מִתְבּוֹנֵן. כָּל מְיָאוּ מְיֻתָּר. חָתוּל וּתְשׁוּקָה. אָמְרָה הַתְּשׁוּקָה: חָתוּל.   שְׁנֵי חֲתוּלִים בְּכַד הַשַּׁמֶּנֶת. בַּמְיָאוּ נִכָּר חָתוּל מִשַּׁמֶּנֶת. בַּדְּמָמָה נִכָּר חָתוּל מֵחָתוּל.   אָמְרָה הַשַּׁמֶּנֶת: עֹנֶג, מָוֶת, חָתוּל שָׁחוֹר     ציור ל"חתול" מאת לוסי אלקויטי  

קרא עוד »

צביטת הבשר – רוני סומק

    רוני סומק צביטת הבשר   אמיר אור:"החיה שבלב". הוצאת קשב לשירה   אי אפשר להבין את האדם המכונה "פרימיטיבי" מבלי להתבונן בציורי המערות שלו. בציורים אלה חרט אותו אדם את פחדיו, את גוף החיות שגרמו לו לחדד את חיציו טוב יותר. נדמה לי שציורים אלה הם גם מטאפורה לשירי אהבה. הם צריכים להיות יפים, הם צריכים להיות תצלום ...

קרא עוד »

אפוקליפסה 4: עשה זאת בעצמך

   אפוקליפסה כבקשתך (4) [הקש לקריאה מההתחלה]   הדתות הפגאניות – גם ה"פרימיטיביות" במרכאות וגם המפותחות – נתפסו על-ידי התרבות המערבית כ"מפגרות" או בלשונם של המיסיונרים – כ"כופרות ברוחני שבאדם". בדתות אלה הרמוניה עם הטבע הייתה ערך דתי ואתי, אך לאחר דורות של ניצול ודיכוי פיזי ותרבותי, תרבויות פגאניות (כמו סין, יפן או הודו) אימצו את הדגם הדורסני של הכלכלה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור