אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

כזה כאילו [שפה 58]

    שפה שקרמה גוף    58:  כזה כאילו   עם מיתוס הצבר הישראלי ירשנו גם את הערך של הדיבור הישיר והפשוט. דיבורי עקיפין נתפסו כסימפטום של פחד וחוסר החלטיות או כדיבור צבוע שתכליתו הסתרת האמת ותמרוּן הזולת לרעתו. מיתוס הצבר נוצר כאידיאל של טוהר נאיבי,  מין גלגול ציוני של דמות הפרא האציל. שפתו הייתה אמורה להיות שפת מחשבה חדשה, נגד-גלותית, תבנית ...

קרא עוד »

לא הרחק מהמולת הרחוב

    לא הרחק מהמולת הרחוב הבטחתי ב"תל אביב: 100 שנות בדידות?" גם תל אביב "אחרת", וב"בננות והעיר הגדולה" – להביא שיר עירוני נוסף. השיר שאני מביא כאן עומד וגם לא עומד בשתי ההבטחות: עיר כפולה שמתחילה בחוף תל אביב, טסה אחורה בזמן, ומסתיימת באיזורי הדמדומים של האני.       מִנְחָה   לֹא הַרְחֵק מֵהֲמֻלַּת הָרְחוֹב, מִכַּוְּרוֹת הַמַּעַשׂ הַמְיֻמָּן ...

קרא עוד »

בננות והעיר הגדולה

       יצאה לאור: "שירה והעיר הגדולה" ו…לא פחות מתריסר בננות ובננים מופיעים בחוברת. תודה על תרומתכם,  וכולכם מוזמנים ביותר להעלות כאן השבוע משיריכם ותרגומיכם שהתפרסמו בה, ושירים עירוניים בכלל.       ומחרתיים:   שְׁלִישִׁירָה   שיחות על שירה  בהליקון   לפרטים: http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=11518&blogID=182     הבטחתי להתאבד שירי ההתאבדות של סילביה פלאת, אן סקסטון, רנדל ג'ארל, ג'ון ברימן ...

קרא עוד »

הבטחתי להתאבד בשלישי

  שְׁלִישִׁירָה   שיחות על שירה  בהליקון   הבטחתי להתאבד שירי ההתאבדות של סילביה פלאת, אן סקסטון, רנדל ג'ארל, ג'ון ברימן ועוד   עם רפי וייכרט       משוררים גדולים תמיד חיים על הקצה. חלקם חוצים את קו הגבול – תחילה בשירתם, אחר-כך בחייהם.       מה היו הנסיבות שהביאו את המשוררים האלה אל מותם? קריאה בשירים הדרמתיים ...

קרא עוד »

משחקים בבננות: YOUR WISH IS MY COMMAND

     YOUR WISH IS MY COMMAND       ליד בריכת ההרמון יושבות להן יעלות חן בבקיני, נערים כמהים, חדרניות מציצות –  איפה הסולטאן? הסולטנית? כמה נחכה?   מי רוצה להיות סולטאן? סולטאנינה? מי רוצה אותו או אותה? מי מפתה?  מי מתפתה?   1.     אפשר לקחת כל תפקיד ולדבר אותו  או לענות ממנו לאחרים – אבל רק בשירים בני שמונה ...

קרא עוד »

הדשא של השכן: קפריסין כמשל

        הדשא של השכן   לא רק לנו יש צרות, אבל כשמשווים לשכנים, אי אפשר שלא להודות שאנחנו מצטיינים בתחום הזה. על קו שביתת הנשק התכנסו בסוף השבוע משוררים ואנשי תרבות לסדרת המפגשים "מחפשים שכנים" שאורגנה על ידי האו"ם וארגון PRIO הנורבגי. לא, זה לא קרה בארץ, אלא באי קטן, לפי השמועה מקום הולדתה של אפרודיטה, וכיום כתובת לנישואים אזרחיים של ישראלים ...

קרא עוד »

אקיקו טקהאשי: קונצ'רטו על המקום בליווי טלפון, וודקה ושואב אבק

לפני שאני נוסע לכמה ימים לכנס שירה על קו התפר הקפריסאי (כן, גם להם יש כזה) אני מעלה כאן שירים של אקיקו, אשתי לשעבר. פה ושם היא כבר כיכבה בטור שלי כאן: החל בסיפור המפגש שלנו באמריקה (בתוך הסידרה 'עורו המעשנים' פרק 4) ועד לרשומה האחרונה שהעליתי בתוך 'שפה שקרמה גוף', בפרק קאנאשיבּארי. הפרק הזה התחיל במלים "יום אחד התעוררה ...

קרא עוד »

שירה און דה רוק

      שְׁלִישִׁירָה שיחות על שירה  בהליקון   שירה און דה רוק   עם נסים קלדרון ואלונה דניאל     המוסיקאית והמתרגמת אלונה דניאל תשיר ותשוחח עם החוקר והמבקר נסים קלדרון על המיפגש המתקיים ביצירתה המוסיקלית עם הספרות. שיר השירים, אליס בארץ הפלאות, שירתה של צבטאייבה והברית החדשה – הן כמה מן היצירות שאלונה הטמיעה אל תוך שיריה. במיפגש ...

קרא עוד »

שפה שקרמה גוף 55: קאנא-שיבּארי

     שפה שקרמה גוף     55:  קָאנָא-שִיבָּארִי   לילה אחד התעוררה אקיקו בבהלה גדולה.  –    אקיקו, מה קרה? –    קאנא-שיבא-רי !    –          ??? –           קאנא-שיבארי !        ביפן כל אחד יודע מה זה קאנאשיבארי: אתה מתעורר בלילה, ער לגמרי, אבל אתה לא יכול להניע אבר. ביפנית יש לזה מלה. מילולית, פירושה הוא 'אסור בשלשלאות', אבל ...

קרא עוד »

שונא אותך, אהובתי

קְדֵשָׁה     שֹוֹנֵא אוֹתָךְ, שֹוֹנֵא אוֹתָךְ אֲהוּבָתִי מְקַנְּאָה מְשָׁרֶתֶת אוֹמֶרֶת עַצְמֵךְ עַד דַּכָּא מַחֲנִיקָה צַוְּארֵי יָמִים וְלֵילוֹת בְּכַפּוֹת לוֹהֲטוֹת, בְּמִלּים מִלִּים, מִשְׁתּוֹקֶקֶת מִלִּים מִשְׁתּוֹקְקוֹת לִשְׁתֹּק, אָנָא לִשְׁתֹּק. דּוֹבֶרֶת אֵלַי עֲבָרִית דּוֹבֶרֶת אֲנָלִיטִית רְהוּטַת זָוִיּוֹת דּוֹבֶרֶת מִדְבְּרֵי תַּעְתּוּעַ אוֹאָזִיס נוֹשֵׁב גַּעְגּוּעַ לַצָּמֵא לֹא יַגִּיעַ שְׂפָתַיִם. רַק בַּחֲלֹף הָרוּחַ וְהָרַעַשׁ וְהָאֵשׁ וְהָאָדָם – אַתְּ שׁוֹתֶקֶת. אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתָךְ לֹא קוֹלַעַת מַטָּרוֹת ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור