אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך
גבירותיי ורבותיי, אמרתם את דברכם !
אני מזמין את שלוש הזוכות אל דוכן המנצחים של "משורר נולד", תחרות שירי אהבה במטע הבננות 2010 !
.jpg)
במקום השלישי – עם 85 נקודות:
ליבנה כץ ('ירח ריחני')
במקום השני – עם 105 נקודות:
גליה אבן חן ('אנחנו')
ובמקום הראשון – עם 165 נקודות:
סיגל מהבלוגיה ('שירה עכשווית')
ברכות! ברכות! ברכות! –
ושיר אהבה נוסף של סיגל, זוכת התחרות:
אַחֲרֵי הַכֹּל
וְאַחֲרֵי הַכֹּל
יִשָּׁאֲרוּ תָּמִיד
הַמִּלִּים שֶׁלִּי
וְהַשְּׁתִיקוֹת שֶׁלְּךָ.
וְיִשְׁמְרוּ
אוֹתִי שָׁפוּי
וְאוֹתְךָ נוֹכֵחַ.
כִּי אַחֲרֵי הַכֹּל
יִשָּׁאֲרוּ תָּמִיד
עֵינֶיךָ הַטּוֹבוֹת
וְאֵין בְּךָ תְּלוּנָה.
וְיִזְכְּרוּ
אֵיךְ רָצִיתִי שֶׁתִּלְמַד מִמֶּנִּי, יַחַד
וְלָמַדְתִּי מִמְּךָ, לְבַד.
כל השירים:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17376&blogID=182
תודה לכל המשתתפים ולכל הבוחרים! היה כיף!
כל הכבוד לשלושתן
זו הוכחה שסיגל הוירטואלית אכן ממשית.
אני מקווה שתצא עכשיו מארון האנונימיות
או שמא תהיה דליה פלח החדשה
בכל מקרה אשמח מאד עם ליבנה וסיגל תיפתחנה פה בלוג.
צריך דם רענן
שבת שלום
גיורא
תודה גיורא 🙂
לא יהיה לי כאן בלוג, אבל אני אשחק משחק קטן של כאילו יש לי, ואגיב לכל תגובה מברכת, בתודה אישית.
אז כן אני אמיתית, וזהו בדיוק העניין של הדם…כשאני כותבת זה אדום ולא כזה כיף:)
יופי של שיר סיגל (שירה עכשיוית)
כמה טוב שיש גם מילים וגם שתיקות!!!
זר פרחים וירטואלי ממני על הזכיה.
תודה אמיר על השבוע המרתק.
מקווה שאתה מכין לנו הפתעות נוספות.
תודה שירית, וירטואלי, וירטואלי הזר אבל הריח הנפלא הגיע לי ישר לאף:)
מי היא גליה הר אבן?
סיגלי!!!!!!!!!! נשמה. איזה ענקית ענקית. מזל טוב!!! מתה עלייך.
יאללה עכשיו את חייבת בלוג!!!!!
נשיקות נשיקות נשיקות
מתוקה שאת:)
כמה התאפקתי לא לצייץ אצלך בבלוג, חיכיתי בסבלנות תהומית רק בשביל לקרוא את תגובת השוֹק שלך:)))
סיגלי, את מתוקה שחבל"ז. והשוק הוא שוק. גאה בך כל כך ויודעת שתלמה מצטרפת לגאווה.
לילה טוב נשמה.
סיגל המגיבה ?
מזל טוב !!!
תכמנת אותנו, הא ?
כתבת כזכר וכך אף אחד לא יכול היה אפילו לחשוד שזו את.
שאפו, ועכשיו אולי באמת תעברי מוירטואל למציאות ?
התכוונתי כמובן בקריצה,
אני חושבת שעשית נכון,
ושהשיר טוב מאד בפני עצמו,
בהחלט יכול להיות שבתור כותבת נשית היית מקבלת פחות נקודות….
נקודה למחשבה בבלוגיית נשים.
🙂
לא תכמנתי ולא נעליים, מהרגע שהחלטתי שכן אשתתף בתחרות ידעתי שאצטרך להסביר את הכתיבה הזזאת שלי אבל היא לא נולדה לתחרות אלא זה מאוד פשוט אני מתחברת לכתיבה של עצמי כשאני כותבת בזכר בדיוק כמו שאני מתחברת יותר לבנים מאשר לבנות:) (החיבור הוירטואלי שלי כאן איתכן הבנות הוא הכי הרבה בנות שהתחברתי אליהן בחיים שלי)
ולגבי גלימת המגיבה הוירטואלית שרצית לראות אותי בלעדיה…שניפגש אצל איריס?:))))
הי סיגל.
עכשיו כשאת מסבירה את זה,
נדמה לי שאפשר היה לקרוא את התכונה הזו שלך גם בתגובות,
הבת שמזדהה יותר עם גברים מאשר עם נשים.
איכשהו מעניין לי מה שאת מתארת, שכתיבת השירה שלך היא בלשון זכר. את הרומנטיקה או יחסי המשיכה את יכולה להרגיש גם בתור נקבה שכותבת בלשון זכר ?
(מבלבל).
בשבילי יש המוני משמעות בלשון נקבה בשיר וזה עושה בשבילי חצי מהעבודה,
אבל זה לא ששמעתי את מה שאת מתארת בפעם הראשונה בחיי.
לגבי האנונימיות – לא מדובר דווקא בפגישה במציאות.
בכל מקרה – שמחה מאד בשבילך על ההכרה שזכית לה ועל הכתיבה היפהפיה שסופסוף יצאה אל מחוץ למסגרת של תגובות בפוסטים.
לשאלתך רונית, נדמה לי שהכתיבה בזכר אמורה להתחבר באותה מידה כי זה בכלל לא באמת משנה באיזה מין הן נרשמות, מבחינתי הרגשות והתחושות להן אין מין, הרי כולנו מזדהים עם רגש בין אם הוא מועבר דרך בחור או דרך אישה. לא?
מתאים לשתיכם להיפגש
כל כך אווריריות
ומתוקות
וגליה יקרה, מזל טוב! בקרוב מאד יהיה לי את הספר.
שבת שלום:)
ברכות חמות לזוכות מהמתחזה למאהב.
ואפרופו התחזות, מענין שהזוכה המכונה סיגל מהבלוגייה כתבה את שלושת שיריה בלשון זכר כאשר הנמען אף הוא זכר ועוד יותר מענין – השירים הזוכים עוסקים בבדידות ובזכרון אהבה, אז לך תדע
מה זאת אהבה ?
ואולי לא סתם כתבה שיריה בגוף זכר…
מכל מקום ברכות חמות לסיגי המקסימה
כתבי עוד הרבה !!!!נשיקות
לך תדע מי זו היא ומי זה הוא- הנשף בעיצומו זה לא רע חברה רק לאמץ מודעות
וגם שורש דורש בדיקת שורש….
טוב, חבר'ה להרגיע. היא זה היא והוא זה הוא, ואגב כתיבת שירים בלשון מהופכת מגדר צאו וראו את הכתבה על דניאל עוז, והוא כמובן לא היחיד. אפילו אני מכירה את יונה וולך.
ודי לתזות הקונספירציה למיניהן. זה מזכיר לי שחשבו שאני המצאתי את עצמי….ולמיטב הבנתי אני היא אני… אבל בעצם תלמה המקסימה כתבה את זה הכי טוב.
שוב, מזל טוב, סיגלי.
מי יודע…..
תמיד את צצה מהיכן שהו כאחת שגרה רחוק מאוד את יותר כאן מאיתנו
א
בהחלט:)
אם כי יש מצב שזה ישתנה מהשמיני באוגוסט, אבל לא מבטיחה.
מי יודע….
אהוד תודה ותודה על התמיהה:)
ואת השיר השני שלך אהבתי מאוד ואגב…האם באמת משנה מין הכותב האמיתי שנמצא מאחורי השירים? זו תמיהתי הנגדית:)
סיגל , לא תמהתי אלא כתבתי שמענין. והתאוריה שלי היא שלעתים הריחוק משחרר את הכתיבה והתנהלות הצללים שלך בבלוגייה אולי מחזקת את התאוריה
בכל מקרה, גם אני בחרתי בשירייך שלמרות שכתובים בלשון זכר, הקול העולה מהם אינו מזייף והתוכן נכון לכל מערכת זוגית ללא הבדל מין ומגדר
אני לא מבינה למה שירה עכשוית השתמשה בלשון זכר בשיריה לתחרות?
(זכר אל זכר…) מישהו מבין את זה?
כמובן ברכותי לזוכות.
צר לי לא לראות את המאהב כאחד מהזוכים. אבל הרוב קבע:-)
אמיר תציע לשניים הנותרים מאחור פרס ניחומים..:-)
שבת שלום
אני מציעה גלגל הצלה תרתי משמע….
טוב שכתבת בלשון זכר,
בבלוגייה של רוב נשי,
הקול הגברי הוא המועדף כמעט תמיד.
וזה לא מוריד מערך שירייך היפים מאד.
עשית בחכמה.
אבל כשהלשון היא זכר אל זכר יש בזה גניבת הדעת, וגם אי אפשר להימנע מהמחשבה שמדובר באהבה בין שני גברים..
שלא בדיוק אהודה על כל אחד…
לטעמי זה עיוות ותיעול אנרגיות לכיוון הלא נכון, חוץ ממקרים באמת יוצאי דופן של טעויות טבע.. אחרת זו סתם מגיפה כמו כל מגיפה אחרת…שלא בדיוק בריאה מבחינה חברתית……..
התכוונתי כשזה הופך לדרך חיים, ולמערכת יחסים מלאה זוגית על כל המשתמע מכך.
אפילו נישואין ואימוץ ילדים…
לאהבה בין בני אדם אין לי כמובן שום צל של התנגדות גם כשהיא קיימת בין בני אותו המין. אבל בלי להתבלבל יותר מדי…..ולהפוך סדרי בראשית……
ראשית תודה, ושנית בנושא אהבה חד מינית כבר כתבתי שבעיניי היא יפה, ולמרות זאת אני מודעת לכך שהרוב מתנגד או נדחה או פוחד ועל אחת כמה וכמה (לא, לא אורגיה:), לסוג הכתיבה הזה שלי לא אמור היה להיות סכוי מיוחד אולי אפילו סכוי לזכות בהתעלמות, אבל מדהים בעיניי שאהבו את השירים ולמרות שזה קרה במקרה שפתאום נהייתי חלק מהתחרות אני לא מתחרטת לרגע על החוויה, ומכיוון שלא פרסמתי אף פעם שיר שאני באמת כותבת, יצא כאילו "יצאתי מהארון" באיזשהו אופן:)
סיגיל זה טוב לצאת מהארון אם זה מוציא ממך כאלה יהלומים
את אור אלחיאני את מכירה ?
גם היא מוכשרת לאללה
הרבה נשיקות נשיקות
בכל בית צריך מרפסת ותאנה
וברווז….
נשיקות נשיקות
אז תפתחי כאן בלוג……
סיגל מי?:-) היקרה.
ראשית ברכות לך באופן אישי. שנית כשהפכתי את מילות שירך מלשון זכר לזכר ללשון נקבה לזכר. אז קראתי אותו בשימת לב. מה שלא עשיתי קודם לכן. זאת מהסיבה שאינני מעוניינת לעודד שום פעילות של חד מיניים ביחסים ביניהם, גם אם זה מוגש לפני בצורת שיר.
זה לא שייך לרוב או מיעוט. קודם כל עניין אישי שלי. בעבר הרחוק היתה אצלי פתיחות כלפי אחרים גם בנושא הזה. אבל, כשזה הגיע לתוך חיי הפרטיים ונכנס לביתי ולמערכת יחסי, והסתכלתי על זה מקרוב. אז שיניתי לחלוטין את דעתי בנושא.
באשר אליך. אם את אומרת בפרוש מה העדפתך המינית, אז אני לא חושבת שיש טעם שתשתמשי בצורה זו של כתיבה גם להבא בצורה שיטתית. אולי הרגשת פעם משועשעת
מהמשחק. אבל אם תמשיכי בזה, את סתם מבלבלת קודם כל את עצמך, ובנוסף חבל
שההעצמה הנשית שלך, גם כאשה משוררת, תצא נפגעת עקב כך.
כל הכבוד, שירים יפים, אני הייתי בעד מחבואים מי המשורר/ת??
אמיר קבע כלל שמפרסמים רק את הזוכים
חבל, ובכל זאת?! זו קריאה נרגשת לצאת מהאנונימיות, השיר נגע בי
הוא יצא אם ירצה
שלום חני היקרה.שמחתי ששירי נגע. אני צונמי שכתבה את מחבואים ואת משאלות ליבי. אני ממש לא מגדירה את עצמי כמשוררת.כשהייתי בת 8 פירסמתי שיר שלי ב"דבר לילדים". זה היה לפני שנים רבות.במשך השנים הייתי כותבת , לעיתים ברגעים שמחים במיוחד ולעיתים ברגעים עצובים במיוחד. שירים ספורים בלבד העזתי לתת לשני החברים הכי קרובים שלי לקרוא. והתגובות שלהם
היו יפות אבל הנחתי שהם גם שניהם מאד משוחדים
לטובתי.וחשבתי לעצמי שיום אחד בעתיד אבקש
חוות דעת מקצועית באמת. כשיהיה לי זמן ואף פעם אין לי… כנראה מפחד מהביקורת.
לכתוב שירים בשבילי זה כמו עבור מישהו שאמור להיות בדיאטה, להתחבא ולאכול המון שוקולד.
בחיי הפרטיים אני מבלה את עיקר שעותיי בעבודה, והצצות לתוך הבלוג והשתתפות בו , הם גם כמו שוקולד.כשהתחילה התחרות החלטתי לשלוח את השיר מחבואים, בתור ספורט לראות אם בכלל ינקדו אותי!!
השיר עצמו לא מנוקד כפי שאת יכולה לראות.
זאת היתה הפתעה מוחצת עבורי לראות שהשיר עלה לגמר-לפחות בחלקו בזכותך! אין לך מושג לאלו גבהים התרוממתי מזה שמישהו אהב את השיר!
בעלי וילדי ראו אותי מתחרפנת משמחה, למשך 24 השעות הבאות!הייתי צריכה למצוא שיר נוסף שכתבתי, החלטתי לנסות לשפר אותו- החלטתי לנקד אותו! זה לקח לי המון זמן. ונהניתי מכל רגע.
מרוב התרגשות גם השמטתי שורה בשיר!!ואת כל זה הצלחתי לעשות בין ערימות של עבודה אחרת שהייתי חייבת לסיים.
לא הזכיה עניינה אותי אלא ה-התרגשות ו ה-SENSATIONS .מבחינתי זאת היתה זכיה מדהימה
להיות בין 5 השירים שנבחרו מבין 17.
כמו שאת בודאי יודעת ההתעסקות באסתטיקה של המילים דורשת להיות מקצוען ודורשת מסירות אין קץ.ואני לא עשיתי מעולם התחייבות מסוג זה.
מסלול החיים שלי דרש מסירות אחרת לגמרי שלא זה המקום לפרט אודותיה.
למה אני מספרת לך כל זאת? סתם כי בא לי לשתף אותך וגם את מי שקורא פה.
אמנות זה עולם מדהים, כתיבה ושירה הם עולמות מדהימים, אסתטיקה זה עולם מדהים.
לפעמים אני מתגלשת לעולמות אלו כאורחת זמנית
ונהנית שזה פחד!!כך שאני משתדלת לחסוך בזאת.
לפני הרבה שנים כשעוד היו לי חלומות לכתיבה מקצועית יותר הייתי קובעת לעצמי שלפני גיל 50
אפרסם ספר שכתבתי.פרסמתי אמנם שלושה ספרי ילדים אך התכוונתי למשהו אחר.זה כמובן לא יצא לפועל מחמת חוסר מסירות לנושא וליעד הערטילאי.
אבל המצחיק והמוזר הוא שהחודש אהיה בת 50-
וכשהשיר שלי התפרסם בפוסט שאמיר יצר עם כל 17 השירים המתחרים, ואחר-כך עם חמשת השירים
שעלו לגמר- היתה לי תחושת הישג עילאית שהשלימה עם העובדה שלא עמדתי ביעד מהילדות ששמתי לעצמי פעם מזמן.
אז הנה אני לא לגמרי אנונימית עכשיו כי סיפרתי לך קצת על הלא משוררת.
ודרך אגב צונמי זה שם חיבה שטבע לי בעלי המקסים- ומן השם את יכולה להבין מעט מה הוא חושב על מזגי לפעמים.צונמית ליתר דיוק.
הי צונאמי כל כך מרגש לקרוא את התגובה הזאת שלך. מוכר לי האומץ הזה שנדרש להשתתף פתאום בתחרות שמעמידה את המקום הכי רך ורגיש שלנו למעין מבחן, מקום שבתוכו נמצא הדמוי העצמי שלנו ומעט מאוד ביטחון עצמי ועוד בבלוגיה של משוררים ומשוררות, זה לא פשוט.
מה שחיזק אותי להעיז היה להתחבר כל הזמן לראיון של אמיר בטיימאאוט שם כתב על הרעיון הזה, ושם חלמתי את משורר נולד, נכנס למערכת החינוך ומשם לילדיי, ואני כאמא שרוצה בשביל ילדיה כל מיני תיקונים ממערכת החינוך שעשתה בי כל מיני קלקולים, יצאתי למשימה ממקום הורי אוהב, ואף שיתפתי את ילדיי בשירים, בתגובות, בהתנהלות התחרות וזה סחף אותם לגמרי.
בתי בת ה-15 קצת כעסה שכתבתי בזכר וגם שאני לא רוצה להגיד שאני סיגל. "מגיע לך שיחברו בין השיר לבינך שאם לא כן אז מה זה שווה"? הבטחתי לה שאם אזכה אגיד שאני זאת אני, ואלו במילא היו כללי התחרות, אז לפחות ילדה אחת הייתה מרוצה מכל העניין. ואז הגיע המקום הראשון והיה כל כך נעים לראות את ילדיי נוצצים מאושר כשקראו את הפסט הזה.
אתמול אחרי שראינו כוכב נולד אמרה לי שוב בתי:" אמא את יודעת, אני חושבת שאת יום אחד תהיי משוררת ממש מפורסמת" בתור אישה שפרנסה צריכה להיות במרכז המוח שלה עניתי לה שאם זה היה מעמיד אוכל על השולחן זה אולי היה נכון, אבל כתחביב אני לא יכולה למצוא בעצמי מקום שמחיב כמו ששירה צריכה לחייב את משורריה, ולכן אני אמשיך לכתוב אבל בדרכי, באאופן שמחייב אותי לשמחה גם אם שם לא נמצא שום ייחוד ואני נשמעת כמו ילדה קטנה שמפזמת חיוכים לכל עבר.
לגבי הבטחת הכתיבה לעצמך צונמי, אשתף אותך שאמי הייתה מפרסמת את שיריה כילדה בעיתון דבר (נדמה לי שזה היה שמו), כאמא לילדים היא הייתה ממציאה לנו את הסיפורים הכי סוחפים בעולם ותמיד שמעתי אותה אומרת לעצמה שכשתצא לפנסיה היא תשב ותכתוב ספרים. והיא יצאה לפנסיה והיא עסוקה בטיולים וספורט ושירה במקהלות ונכדים וכל דבר שאינו מצריך ממנה ישיבה במקום אחד, ויכולה לומר שכשהייתי שומעת אותה אומרת שיום אחד זה יגיע, הרגשתי שאם זה לא עכשיו זה לא יהיה, ולכן אני אפילו לא אומרת לעצמי שפעם בעתיד, פשוט במסלול החיים שלי לא מצליחה אפילו לחלום "סיגל-משוררת".
וברכות ליום הולדתך ואשמח לראותך מצטרפת כמוני, לצוות מגיבי החוץ של הבלוגיה:) המשך יום נפלא,
סיגל.
תודה סיגל על תגובתך החמה, מבינה ומפרגנת.אני בטוחה שתפרחי בדרכך שלך שבחרת.מצא חן בעיני שהתחרות הזו,(כשלאמיר שמורה בראש ובראשונה התודה) גרמה לי להוציא שני שירים ממחבואם. ואתמול באורח פלא לא מתוכנן מצאתי,בין ארגזים שמיינתי הרבה חומר ישן שכתבתי מה שגרם לי לחלום על זמן ללוש ולעבד כמה שירים כעצתו של מישהו בתחרות.
כך שזו הזדמנות מצויינת להודות לכולם שהיו פה כי רק עם שחקנים אפשר לשחק משחק.
ובאמת יום נפלא לכולם.
חוכמתו של האנדרדוג
למען הגילוי הנאות האם זו סיגל של אמיר. לא ברור
כן, זו אותה סיגל. נאות מספיק?
ברכות, לשלוש הזוכות. יישר כוח ושירה.
לסיגלקה, ברכות ונשיקות וחיבוק ענק!!!! גאה בך כמו טווס :). שיר מקסים.
צאי מאחורי הענן. אנחנו כאן. מחכים לך.
טווסית שלי, תודה על החום הנושב מהברכה, אם תמשיכו כך איריס ואת אני עלולה לעבור לכתוב שירי אהבה שמחים אבל הפעם מאישה לנשים:))))
טווסית שלי, תודה על החום הנושב מהברכה, אם תמשיכו כך איריס ואת אני עלולה לעבור לכתוב שירי אהבה שמחים אבל הפעם מאישה לנשים:))))
הפתעה מחממת לב. וחוכמה רבה גם בבחירת כתיבה בגוף גבר- אוהב- גבר, חומר למחשבה וציון לשבח לאנשים שנותנים כבוד לאהבה באשר היא אהבה.
ברכות גם למאהב שאהבתי-אהוד?
ממוצאת….שיר שם בהתחלה נו שכחתם?
מירוש, את היית "מוצאת" ? יפה, יפה.
אהבתי "מקוששים זה בזו" שהיה שם, מאד.
אני היתי בת-קול, עם שיר בוסר מלפני 5-6 שנים, "הודיה לאיש ראשון".
נראה לי שאף אחד לא הצביע לו …
אהבתי הכי את בלילות, המאהב ובנאגלה האחרונה את "אישואישה",
ולא דווקא מבחינת איכויות, אני פחות מבינה בזה, אלא אליי הם הכי דיברו וגם השיר של ירח ריחני.
הי יקרה, זה לא בדיוק רעיון אלא הוויה וכל כך אהבתי את הפתיחות שלך לקריאת השירים. אז את מוצאת? כיף לשמוע, ונהניתי לקרוא את שירך.
הי יקרה, זה לא בדיוק רעיון אלא הוויה וכל כך אהבתי את הפתיחות שלך לקריאת השירים. אז את מוצאת? כיף לשמוע, ונהניתי לקרוא את שירך.
הי רונית, עכשיו קראתי שאת בתת קול, בסיבוב הראשון לא ניתנה לחוצנים אפשרות הצבעה לולא כן, את היית הבחירה שלי, מאוד מאוד מאוד אהבתי את השיר הזה ראי בתגובה הארוכה למטה, אמרתי את זה בדיוק עוד לפני שידעתי מי כתב אותו.
מקסים.
ברכותי לסיגל ולליבנה כץ.
תודה גליה וברכות ממני לך, השיר הראשון שלך ענק בעיניי. כמה שהוא נכון ושורת מחץ מצחיקה ועצובה באחת.
תודה תודה תודה לכל הבוחרים והמברכים.
שמחתם אותי מאד
ברכות חמות לשתי חברותי לזכיה
ברכות לך בחזרה, לא רק את שירייך אהבתי אלא גם את השם ירח ריחני ואצלי בבחירה היית המקום הראשון:)
תגובה ראשונה שלי": וואוו.
תגובה שניה שלי: אויש.
כמה שרציתי להשאר רק בתגובות נהייתי פתאום כוכב לרגע. וחייבת להודות שזה לא פשוט לי.במיוחד עקב נסיבות כתיבת השיר שבאמת "החליק לי" לבלוג ולא מתוך כוונה של השתתפות במשחק. (למה? כי לא הייתי במצב רוח משחקי בכלל והשיר נכתב ישר מהלב ובעצב רב…לכן גם השם:שירה עכשווית כי ידעתי שזה מצב רוח נכון לאותו רגע עכשווי שהייתי, בו ורציתי לעודד את עצמי שיעבור). ולמה בזכר? כי ככה אני כותבת שירים ולו הייתי משוררת אמיתית הייתי בוחרת לי שם עט של בחור ואף אחד לא היה יודע לעולם שאני אישה. למה? כי ככה אני מעדיפה.ככה יוצא לי וככה נשמע לי נכון. (ולא הופכת את מושאי אהבותיי לבנות כי הם בנים.) ולמי שקשה עם הקריאה זה עניינו, לי אין בעיה עם אהבה מאותו מין ולכן אין בעיה עם כתיבה שנראית שונה.
והברכות מרגשות. והשירים האחרים יפים בעיניי וכמו שנאמר בתגובות גם אלו שלא כאן היו יפים מאוד. בשלב הראשון לא הצבעתי כי כאלה היו הכללים ובחלק השני כשהבנתי שכל מי שהזדהה יכול להצביע אז שמחתי להצביע, אבל אז השיר שהכי מצא חן בעיניי של 'בת קול' כבר לא השתתף.
טוב. שוב כתבתי מגילה כי מזמן לא כתבתי ואחת הסיבות שלא כתבתי היא שלא ידעתי איך לעכל את זה שבחרו בשיר שלי, כי אני אוהבת לשחק, ותמיד אהבתי להשתתף במשחקים שלך אמיר, אבל הפעם קבלתם אותי במצב רוח "על הפנים" ואפילו קצת היה לי עצוב שהרגשתי כאילו שאמרתם לי: הכאב שלך יפה.
אבל אז עבר הענן והסכמתי להכנס לרוח המשחק, וכמו שתראו השיר האחר לא נכתב ממקום שצובט בלב כי נכתב על סמך רעיון לשיר ולא מתוך הוריד.
ולגבי בלוג והמילה משוררת בסמוך לשם שלי: תודה! אבל זה יוצר בי התנגשות. כבר אמרתי המון פעמים בבלוגיה, שכשלא טוב לי יוצאים לי שירים יפים בעיניי, כך שאם אעשה סוויץ בראש ואתחיל לרצות שיהיו לי שירים טובים אני עלולה להפוך לבחורה מאוד עצובה. וכבר החלטתי לפני כמה שנים להתחייב לשמחה ואם לא יצאו ממני שירים אולי באמת ככה עדיף. זה התחיל מסיפור אינדיאני על אדם שמעל לראשו יושבים שני זאבים, אחד רע והשני טוב, והוא נשלט על הזאב שהוא מזין יותר. פתאום הבנתי שכל חיי הזנתי את זאב היגון והחלטתי להרעיב אותו למוות, ותראו מה קרה כששיחררתי משהו ממנו. פתאום נהייתי "משורר נולד". מפחיד.
ולרעיון שלך אמיר, שהוא מקסים בעיניי שיהפוך להיות חלק מתכנית הלימודים, רעיון שבזכותו המשכתי ב"משחק" כי יש בי את הילדה שידעה לכתוב שירים ופחדה מהצל שלה. בתור מי שהרשתה לעצמה לחוות את החוייה מתוך הילדה ההיא, רוצה לשתף אותך שזה מתוק וזה כלי מדהים להעצמה של ילד אבל…מתוך מה שקרה בתגובות חשוב לדאוג לסביבה מוגנת לילדים הרגישים ואסור לאפשר לשום שורש יהודה מרושע לפגוע במקומות הרכים של אף ילד. לשמחתי נסיוני מלמד שמה שכבר אבוד לשורש הזה מבחינת הצלה לילדים הכל פתוח ומאמינה שאתה באמת יכול להוביל שינוי גדול אם רק תרצה.
עלה והצלח וברכות למנצחים. ואם לא אמרתי וגם אם כן אז שוב…תודה לכולם ואם ניפגש על המרפסת של איריס אז בבקשה בבקשה אחרי ההסבר הארוך הזה, אל תבקשו ממני לפתוח בלוג:)
סיגלי, רק עכשיו אני קוראת את התגובה הארוכה שלך.
כל כך קשה לי עם הזאבים. יש לי הרבה מה לכתוב לך על זה, אעשה את זה כבר פנים אל פנים. כי קצב ההקלדה שלי יעיף אותי מהבית עוד רגע.
וברור שנפגשים אצלי במרפסת. אפרסם פוסט בקרוב.
טוב. נכנסתי לפלונטר עם המשחק הזה. מצד אחד הכרזת שהזוכה בגמר יתארח אצלך על המרפסת, אז אם רציתי לשמור על הוירטואליות שלי עוד קצת, הייתי צריכה להמנע מלזכות,
ומצד שני אם הייתי זוכה במקום אחרון אז הייתי צריכה לבלות לילה עם שורש יהודה ורק המחשבה על זה הובילה אותי להתאמץ:)))
אז לא אקלקל לך כמובן ואת מוזמנת לארח אותי, אבל בתנאי שתלמה תביא ברווז גומי ותמלאי לנו אמבטיה (אלא אם יש ג'קוזי…יש?:)
צר לי, יפתי, ג'קוזי אין, וגם על האמבטיה לא הייתי בונה. כשחזרנו בפעם האחרונה, מהשבתון הקודם, מצאנו עיי חורבות. (אלוהים. עיי כותבים בע', נכון?איפה תלמתי?!?)הדיירים פשוט השמידו לנו את הבית.
את לא מבינה כמה סיפורי שכירויות ושכירים ודירות יש לי. אני חושבת שזה רעיון מעולה לספר הבא:)
בקיצור, לא ג'קוזי, ולא אמבטיה, ויכול להיות שגם לא מטבח, ואולי גם לא שירותים…. אבל הי! אנחנו בטבע, תמיד אפשר לפשתן בחוץ… אבל מרפסת יש יש יש, והכי יפה בעולם. ותאנה יש יש יש, גם כן, הכי יפה בעולם.
מחכה לך, מתוקתי. רק תזכרי שאחרי שהתפללת לארסנל, יובנטוס ליברפול וואט אבר, בבקשה לזכור שהבטחת להתפלל בשבילי "חופשי"…
אחרת תצטרכו לחפש אותי באוקיינוס האטלנטי:)
לא צריך ברווזים הם כבר ישנם….
סיגלקה ואיריסקה, אני אביא את ברווז הגומי הצולע ואם אין/יש אמבטיה, אני מוכנה להביא גם אמבטיה מתנפחת ואם מותר, אני אביא גם שתי קוביות לגו. שיהיה.
וסיגלקה, כל כך הרבה דברים שאמרת בתגובות שלך כאן מדבררים גם אותי. מדהים… (אולי זה גם מסביר את בריחתי שלי מתחרויות…). ושוב, שאפו על השיר היפה ועל הזכייה.
ואת השיר שפרסמת אמיר שלחתי לבקשתך, אבל לא קלטתי שתפרסם אותו בפוסט ואם כך אז אם אפשר לבקש שתחליפו בזה שניקדתי כאן (אמנם סביר להניח שלא הכי נכון אבל עדיין כמו שכתבתי בפוסט של ללי על ניקוד השיר לא לבוש ומגונדר ללא ניקוד).
אז הנה:
אַחֲרֵי הַכֹּל
וְאַחֲרֵי הַכֹּל
יִשָּׁאַרוּ תָּמִיד
הַמִּלִּים שֶׁלִי
וְהַשְׁתִיקוֹת שֶׁלְךָ.
וְיִשְׁמְרוּ
אוֹתִי שָׁפוּי
וְאוֹתְךָ נוֹכַח.
כִּי אַחֲרֵי הַכֹּל
יִשָּׁאַרוּ תָּמִיד
עֵינֵיךָ הַטּוֹבוֹת
וְאֵין בְּךָ תְּלוּנָה.
וְיִזְכְּרוּ
אֵיךְ רָצִיתִי שֶׁתִלְמָד מִמֵנִי, יַחַד
וְלָמַדְתִי מִמְךָ, לְבַד.
אין בעיה סיגל, ואם כבר – שאתקן מה שצריך לכבוד הזכייה?
שיר יפה עם סיום חזק ומעורר מחשבה.
שניה,
אויר,
הסמקה,
איפוס
:)))
תגובה:
תודה על החויה אמיר, אם היה כיף? החצי שלא היה המום מעצמי, אומר שכן.
לגבי תיקון…חופשי.
ברכות לזוכות הנפלאות, ושאפו לכל המשתתפים והבוחרים. מהפיילוט החביב הזה למדתי הרבה, ואני חושב שיהיה לתחרות כזו פוטנציאל אדיר גם במרכזים קהילתיים ובתי הספר.
היה כיף, לא?
תודה!
השיר של סיגל נפלא, איך רציתי שתילמד ממני יחד, ולמדתי לבד,
המקום של ביחד ולבד הוא כניראה חרוט בנפש מאז הילד הקטן שרוצה את אמא, ורוצה לבד
מאוד אוהבת גם את השירים של גליה וליבנה.
התחרות הזאת הביאה סוג של סקרנות, כי לכתוב שיר אהבה זה קשה ככה בעיניי.
כי מה בעצם לא כתבו על אהבה.?
ובכל זאת יש המצאות, פיוטיות.
להתראות טובה
לסיגל,
למען האמת, הצבעתי רק פעם אחת. אחר-כך הלכתי לאיבוד בין כל השירים.
וכמובן סיגל, שבמקום הראשון הצבעתי ל"אהבה עכשווית". הוא כל כך בלט בעיני.
באשר לכל תגובה נוספת. השיר הזה בלט בעיני מכל השירים במיוחדותו.
אבל, לבסוף איני מתפלאה, תמיד בשפה השירית שלך התפעלתי.
בחום
חוה
איזה כיף לשמוע:)
תודה שאהבת, והכי חשוב שחזרת להגיב.
בחום גם ממני,
סיגל.
אכן טובה, הלבד והביחד מסתבר מעסיקים אותנו מיום לידתנו ובסוף מגיעים אל השירים ואפילו אל שירי האהבה:)
היה כיף ובעיקר נשארנו ידידים כמעט בלי לריב. אמיר אתה יכול לצאת לחופשה בברכת כולנו אני חושבת, אבל תחזור מהר! צריך אנשים ונשים שלא רוצים להתקוטט ונעשים טווסים מהנאה מהשירה של אחרים. כל הכבוד!:)
ולמה מוצאת כי תאמינו לי אפשר!
ליבנה לסיגל
סיגל, מאד התרגשתי מהשירים שלך. בעיני הם אמת אישית ונוגעת שמוגשת בכלים עדינים, עשויים מלאכת מחשבת
ממילים מדויקות ומעוררות התפעלות.
גם אני כותבת לפעמים בלשון זכר, זה פשוט יוצא כך ומרגיש לי כל כך נכון ואין לי כל הסבר לכך.
זה אחד הדברים היפים בעיני בכתיבת שירה,
שהיא לוקחת אותי מעבר לגבולות המצומצמים
שלי, הרבה מעבר
לשורש יהודה,
מה לעשות, בפלורנטין לא היה רוב לאשכנזים אז אולי יצאתי פוץ.
אולם כאשר אני קורא את דבריך נהיר לי שאתה בקי מאוד בפוציות, ותגובותיך מעידות על כך בלא טעות.
בגיל 70, ארכאיות היא יתרון. בלעדיה ייראה האדם כזקן פאתטי. הארכאיות מגנה מן הפאתטיות.
למרבה הצער, אינני יודע מה גילך, אולם הפאתטיות שלך כבר ניכרת בכל מלה ומלה.
שורש יהודה עונה לגיורא לשם האמת, כל אחד שיש לו בלוג בעיני פאתטי, אך מי שיש לו בלוג והוא בן 70 הוא מאוד פאתטי. האומנם אתה עוד רוצה שקולך ישמע ברמה? הרי אין לך שום דבר חשוב לומר, ושירך כבר לא מתפרסמים בשום מקום.
ארכאיות וטרחנות לא פיתחת עם הגיל, נולרדת כזה גיורא לשם.
אם בלוג הוא דבר פאתטי מדוע אתה מבקר בו?
למרבה שמחתי, אינני סבור שאתה הסמכות לומר אם יש לי דבר מעניין לאומרו.
שירי אינם מתפרסמים בשום מקום משום שאינני שולח עוד שירים לכתבי-עת ולעתונים.
ועכשיו אומר לך דבר אחרון: היזהר לך בהגדרת יחסי עם מה שאתה מכנה עדה זו או אחרת.
בני האדם אינם נחלקים אצלי לבני עדה זו או אחרת, אלא לגזענים ולמי שאינם גזענים.
בעניין הזה עליך עוד ללמוד הרבה. למרבה הצער, הבחנות זהירות ונימוסים מן הסוג הזה אכן נובעים מארכאיות ומטרחנות.
ה"צעירים" פיתחו גסות רוח ומרוב פיזוז לא-טרחני הראש מלא קש ומוזיקת "הבי מטאל".
שורש בן זבל – אנחנו סבורים שאתה יכול לחיות שלוש פעמים ולא תגיע לרמת ההבנה הפואטית של גיורא לשם. זה שיח בין מומחה לחובב תועה.
הנה לכם משוררים צעירים הוכחה, שגם אינסוף פרסים, יותירו אתכם נשכחים מלב וחסרי ערך, במידה ויצירתכם גרועה או בינונית.
גיורא לשם זכה בפרס ברנשטיין (בשנים 1982, 1984 ו-1986), פרס מרים טלפיר לשירה (1985), בפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה (1985, 2003) ונוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה (1990, 1997).
ומי יודע מי זה גיורא לשם? ומי קרא גיורא לשם? ובקיצור: גיורא who?
שורש יהודה,
קצת לוגיקה לא תזיק: נניח שאיש מוועדות השופטים לא קרא אפילו יצירה אחת משלי, את שמי ידע גם ידע, שאם לא כן למי נתן את המענק או הפרס?
בסך-הכל כדאי לך להיזהר: כל התחכמות שתשמיע אדע להשמיע טוב יותר; מקרה גריאטרי כמוני כבר פגש את מרבית הטריקים בעולם וגם התמודד אתם!
כל משוררת תתקבל? מה עם קצת טעם אישי?
ככה תעייף 27 סנטימטר ? שורש,קצת תכנון
אסטראטגי וקצת סלקציה לא תזיק
אחרת העשרים ושבע עלולים להתכווץ לארבע
עשרה (אלף שקל הוצאות משפט)
ומה עם תביעה משפטית נגד מירון? יש ברזומה?
נא לדייק: משפט שאני סגרתי ולא כי הפסדתי בו. ויש חדש כמובן.ותראה מה קורה לפרופסורים לספרות בימינו: גבריאל מוקד הורשע בגניבת כפסים מאודת הסופרים ושילם למעלה משלוש מאות אלף שח פיצויים. דן מירון נודע בהכאת אישתו. והנה בקרוב פרופ' פרי מנחם מפסיד 300,000 לפחות במשפט דיבה. מה יהיה?
כל מי שהוא פרופסור לספרות מפורסם הוא מניאק?
זהירות, שורש
הפרופסור לא רק החטיף זפטה לאשתו
הוא גם תבע חלק מרכושה וקיבל.
ככה שתדע איפה לא להסתבך באמת.
תמשיך לדייק שורש ,הדיוק עולה הרבה
כסף
מה אתה בוכה?
אתה יודע כמה עולה לתחזק עציצים ואדניות במחירי המים של היום?
מה,לכל אחד יש צינור 27 צול
ככה חופשי כמו ליהודה השורשי?!
שורש! זיונים זה לא הכול בחיים!
אחר כך צריך לשלם את חשבון המים!
מה עם קצת הבנה לקשייו של הפרופסור?
מה אתם רוקדים לו על הדם?
נראה אותך שורש גיבור בגיל 76 מזיין
משוררות בנות 60 !
קצת פרספקטיבה ספרותית בבקשה!
מתחיל להיות מעניין. יש פופקורן?
אמירוש אהבתי את שירך האחרון הירוק הכואב, אני רוצה להיות בזרועותיך השיריות ושתספר לי על אלים מסתוריים מהמיתולוגיות. אני רוצה שתרעה אותי כפי שרעית את צאנך. אני כמהה לתפוס בשרשרת הזהב שעל צוארך וללחוש לך שירי זימה על האוזן.
תודה מרתוש, נסעתי ליוון אל האלים. אשוב עם נקטר ואמברוסיה בשבוע הבא 🙂
בינתיים עד שאמיר יחזור אני מקדישה את השיר הזה למרתה לאמיר ולכל מי שעוקב פה בבלוג.
שיהיה ערב טוב http://www.youtube.com/watch?v=cEnJDaqT3-0&feature=related
הייתי כותבת לך כבר מזמן שירית שהשיר מעתיק נשימה כשמישהו עוקב לך אחרי כל נשימה , אבל התגובות נעולות אז תראי את תגובתי זו מתי שתראי, ואצרף גם שיר אהבת מים-שמש שאוהבת ומאחלת שיהיה סוף שבוע טוב.
ואמיר, גמני מצפינה לינוק את השמש בחופשה משפחתית קטנה ( בארץ שלנו שבה אין אלים ונקטרים, פה מספיק לא לפגוש מלחמה באמצע החופשה וזה כבר נפלא:) ומודה לך שוב, והפעם גם על כל הפוסט הזה שממש הייתי בעלת בלוג לרגע והיה כיף:)
http://www.youtube.com/watch?v=KIYiGA_rIls
תודה סיגל על השיר והנופים. הזכיר לי בגעגועים
חופשה קסומה באי מרטיניק בקאריביים.יעבור עוד זמן עד שאזכה לחופשה, אז בינתיים עובדת וחולמת.
על חופשה שבה אצליח לנתק אותנו מהטלפון הנייד וטלפונים למיניהם ל-48 שעות. דיינו.
שתהיה חופשה צפונית יפה.
תודה שירית, אכן הייתה חופשת כנרת רבת שקיעות קסומות, אבל לא מושלמת, כי שקיעות זה משהו מאוד רומנטי בעיניי, והייתי נהיית עצובה בין עשרים איש רעשניים (משפחתי). אבל הכי חשוב שילדיי היו כל כך מאושרים וזה כבר מטה את כף ההנאה לחיוב:)
ברכות לזוכות. לא ידעתי על קיום התחרות, אני מבקרת לעתים רחוקות כאן, אבל כייף לראות שהפעילות כאן מתרחשת ומתרגשת. אני מתנצלת אם מחקתי תגובות אמיתיות בבלוג שלי. מישהו כתב לי למייל שיש תגובות מזוייפות כעת בבלוגיה לכן מחקתי .
שוש
ברכות לזוכות. לא ידעתי על קיום התחרות, אני מבקרת לעתים רחוקות כאן, אבל כייף לראות שהפעילות כאן מתרחשת ומתרגשת. אני מתנצלת אם מחקתי תגובות אמיתיות בבלוג שלי. מישהו כתב לי למייל שיש תגובות מזוייפות כעת בבלוגיה לכן מחקתי .
שוש
אמיר,
קצת על תקן של נוכח-נפקד לאחרונה, ומתוודע באיחור ליוזמה הברוכה שלך ולתוצאותיה. דומה כי הפחת לב חדש ורוח חדשה במטע, וחשוב מזה; הוצאת מארון הספרים את סיגל, שהיא נוכחת נפקדת אמיתית בבית ספרנו. עוד יוזמות שכאלה!
תודה ס"פ, וחבל שלא היית פה להשתתף! המשכים יבואו כשאשוב ארצה 🙂
שיר יפה סיגל, הדיבור והשתיקה, הביחד והלבד – החומרים מהם מורכבת האהבה.
ברכות על הזכייה וברכות גם לזוכות האחרות ועל היוזמה.
אולי זה נכון, נבדוק את זה. קבענו שם ליד העץ עם אחותך כדי לזיין אותה בתחת.
מרתה???
זה רדיו?
הי,
דפקתי נפקדות שבועיים, כלשון החפש"ים, ופספסתי את ה'מפעלון' הקייצי שלך..
ראשתי ברכות לכותבות שהגיעו לצמרת המצעד..(אם המקבילה היא כוכב נולד). הן בהחלט ראויות לתארים שהענקת להן.
עכשיו אתה ערוך לגשת למבצע הבינ"ל – המקבילה של הארוויזיון ! תוך שיתוף כותבים מכל רחבי היבשת שאנו מנסים להימנות עליה..או לחילופין, להסתפק במזרח התיכון ולהזמין כותבים/כותבות משכנותינו.
יפה ומרענן..
מד