בננות - בלוגים / / שירה בגן מאיר: עיר לכולם
אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

שירה בגן מאיר: עיר לכולם

 

 

 חברים יקרים, 
בהזדהות עם קרבנות הרצח במועדון הנוער ההומולסבי בתל אביב, 
מתוך דאגה לדמותה של החברה בה אנו רוצים לחיות,
ובעמידה למען תרבות שפויה – תקיים הליקון את אירוע ההשקה לחוברת "שירה והעיר הגדולה" במרכז הקהילה הגאה בגן מאיר. 
הארץ הזאת היא מקום לכולנו.
כל מי שחופש הפרט, פלורליזם וסובלנות קרובים לליבו – מוזמן לקחת חלק ולהצביע בלב וברגליים!



השקת 'שירה והעיר הגדולה' באתר "הבמה"

'משוררים וגאים' באתר "וואלה"

לזכרם

ארבע ההסכמות

58 תגובות

  1. כל הכבוד, אני אהיה שם

  2. בחודש האחרון פרץ גייזר של רציחות בדם קר ובדם חם, עם או בלי סיבה שרק בעיני המבצעים נראית מוצדקת.
    מן הראוי, לעניות דעתי, להפגין במטה הארצי של המשטרה ובכל עיר.
    הרצח פעם בגלל בחירה מינית ופעם בגלל סכסוך על דירה, או שכנים, גירושים וכו'. הארץ נאלחת מדם נקי.ודאי שלהפגנת משוררים המשטרה תתגבר כוח.המשטרה שאינה מסוגלת לגבור על קומקום חשמלי… בהצלחה.

    • רות, נכון, היה לאחרונה גל שלם של רציחות שצריך להדאיג אותנו, אבל הרצח הזה בכל זאת היה שונה קטיגורית, וכדאי שנבחין במדויק. כולו אפוף במאפיינים של פשע שנאה, פשע שבא מתוך פחדים שתורגמו לרדיפה ונטילת חייהם של אנשים זרים, רק מתוך התנגדות לבחירתם בבני זוגם ולאופן שבו הם מנהלים את חייהם הפרטיים.
      האחריות על תיקון החברה והתרבות שמאפשרים קרקע לשנאה מסוג זה היא של כולנו.

  3. כל הכבוד על היוזמה ואני בטוחה שלקולות הללו יש חשיבות רבה למען כולנו.
    אבוא להצביע ברגליים ואביא גם את האזניים.

    • תמי, להצביע באזניים (ובפה) חשוב הרבה יותר מאשר הרגליים. זו תכליתן…
      להתראות שם!

  4. מעט אור דוחה הרבה חושך ,אמיר

  5. כל הכבוד!!! אני מעבירה הלאה. ובינתיים מרימה את הכוס לעולם טוב יותר — לחיים!

    • אומי, יישר כוחך. חשוב להעביר הלאה, ומלבד השירה היפה שהיא סיבת כל ההתכנסות הזו, חשוב לצרף אמירה לאמירה, ועמידה תרבותית לעמידה אתית.

  6. כל הכבוד, יישר כוח וחזק וברוך בכפיפה אחת. רני

  7. אירוע מבורך ביותר, אמיר.

    • ללי, תודה, ונקווה שמכאן תצמח ראשית ברכה. יש הרבה מה לעשות כדי שנוכל להתברך באמת 🙂

  8. אמיר,
    היוזמה ברוכה.
    יש זמנים, כמו עכשיו,בהם האינדיבידואל נדרש לגלות מעורבות חברתית.

    אומנם אגיע ברכב, אבל אצביע בידיים ברגליים…וכן..גם באוזניים קשובות..

    אז להתראות.

    • מה אומר על מה שכבר נאמר.

      כל הכבוד, חשוב, מבורך כל אלו
      ועוד הרבה.

      חוה

    • עזרא, הפשע הזה בא מתוכנו, מתוך החברה הזאת על מערכות החינוך והסוציאליזציה השונות שלה – מתוך החברה הישראלית שלנו.
      להצביע בלבבות וברגליים זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות – כן, גם למען עצמנו.

  9. אמיר היקר,
    סליחה על הקנטרנות והציניות, אבל איך ערב קריאת שירה לקהל של שוחרי שירה יכול לעזור למשהו? ומה יקרה אם מישהו, משורר חוכמולוג למשל, יקריא שם שיר רווי שנאה? האם מישהו יעז לבחון כך את סובלנותו של הקהל הנאור? זה ממש סתם. ועוד במרכז לקהילה הגאה- למכור קרח לאסקימואים.
    ובאשר לכותרת- האם לא היו כותרות אחרות לערב על סובלנות?

    • שירית קופה

      יישר כוח אמיר- באמת אור. THE WRONG THING TO DO IS NOTHING
      כפי שההסטוריה מוכיחה.

    • לעלעלית, זו באמת תגובה צינית, וגם חסרת רגישות, וגם לא הכי נבונה.

      מה רצית? שנשב בחיבוק ידיים? כל קול מחאה הוא חשוב כאן. כל הפגנה, ולו גם פואטית.

      ואגב, מזכירה לך שיר של יותם ראובני, משהו שהולך בערך כך:
      אפשר לחיות בלי אהבה, אבל אי אפשר בלי להגיד את זה.

      אז בפרפרזה: אי אפשר בלי לצעוק את הכאב שלנו על מה שקורה, גם אם אין לזה הרבה שיניים. כל מחאה חשובה.

      • ליעל-
        כפי שחזיתי לעיל, אין שונאי פלורליזם כאינטלקטואלים נאורים.
        חבל שהתדרדרת לעלבונות אישיים. זה מוריד מרצינות התגובה שלך וממכובדות הדיון.
        ואל תבלבלי דיון אמיתי עם חוסר רגישות. לא תמיד האמת יפה או "נכונה", ומותר ואף רצוי לאדם להביע אותה, במיוחד במקום שכזה, בלא שיזכה לתגובה מתלהמת וצדקנית.
        ובאשר לעניין עצמו- הגבתי על כך בבלוג של מירי, ומעניין כמה הומופובים אלימים קראו את התגובה. הניחוש שלי – אף לא אחד.
        בברכה
        יעל

        • וחוץ מזה- לא אוכל להגיע בשל התחייבות קודמת, וחבל, כי נראה שיהיה מעניין, ללא קשר לאפקטיביות.

    • עלעלית, כל דיבור קבל עם ותרבות הוא מעשה של נקיטת עמדה. ומעשים מצטרפים למעשים.
      האירוע אינו אירוע גאוה (שאז היה זה אולי מעין קרח לאסקימוסים), אלא אירוע כל-תרבותי, אירוע להשקת חוברת שעניינה העיר ומה שיש למשוררים ואנשי רוח לומר ביחס אליה. הבחירה במקום ובאמירה ביחס לסוג התרבות העירונית (ותרבות החברה כולה) שהיינו רוצים לראות כאן, מתייחסת למאבק על דמותנו וחוט השידרה האתי שלנו, מאבק שהרצח רק חידד אותו והראה לנו שהוא עדיין רחוק מסיום.
      בינתיים לא ראיתי מעשים דומים של נקיטת עמדה והזדהות באופן של מעשה מסוג זה ולא רק הצהרה חדשותית, אך נקווה שבוא יבואו.

      • מה שאתם עושים חשוב ומדבר ללב בדיוק ההיפך מקרח. כל הכבוד ובהצלחה.

        • אתם? את מוזמנת להצטרף, נוני 🙂

          • היוזמה שלך, אני מניחה ומורידה את הכובע, אבל ישנם עוד משתתפים ("חברים למאבק") לא?
            אם יתאפשר אבוא.

          • נוני, ברור שיש – מלוא כל המודעה למעלה כבודם, ואותם ישמע מי שיבוא.

            המחשבה לקיים את האירוע דווקא שם אולי השכיחה את העיקר והוא – האירוע הוא קודם כל ל"שירה והעיר הגדולה" על כל מטעמיה.

            כל הרעיון הוא להביא לשם דווקא את ההתרחשות התרבותית בהתנהלותה הרגילה, גם אם בשמחותיה, ואם היא מעניינת לך – בבקשה.

            לילה טוב

          • לילה טוב

      • עלעלית – ובקשר לסיכוי שמישהו ייצא שם בהצהרה הומופובית – חושב שהסיכוי הזה שואף לאפס מן הכיוון השלילי, אבל גם אם יקרה דבר כזה, אין מה לפחד. זה המקום והבמה להתייחס עניינית.

      • לאמיר,
        תודה רבה על התגובה העניינית. עכשיו אני מבינה יותר את מטרת הארוע, את האופן שבו אתה מבין את המתרחש בארץ ואת התפקיד האזרחי והתרבותי שאתה מבקש למלא.
        תודה ובהצלחה,
        יעל

  10. מירי פליישר

    הייתי באה בכל יום אחר. שלישי אני בענייני פרנסה. אני איתכם. לא נשכח!

    • שולמית אפפל

      פרסמתי אצלי בפייסבוק
      שיהיה ערב מוצלח!

      • תודה, שולמית. אני יודע שאת רחוקה, אבל חשוב שכמה שיותר אנשים יבינו שלא די בדיבור, אלא דרוש חיבוק אל תוך הקונצנזוס של החברה.

  11. רונית בר-לביא

    כל הכבוד,
    קצת דאגה לפלורליזם בימים הכי טרופים בשנה. תעשו גם סיבוב הופעות בירושלים, יש המון איפה.

    והדרה לוין ארדי הירושלמית מדהימה ומומלצת !!

    ומהזה "דיבור תל אביבי" ?
    נשמע מבטיח כזה כאילו תאכלס 🙂

    • רוניתוש, יש לך צו הרחקה מתל אביב?
      תבואי פה נדבר איתך דיבור תל אביבי עסלי 🙂

      • רונית בר-לביא

        עיר לכולם חוץ מלרונית 🙂

        דווקא הייתי לפני כמה שבועות לזמן קצר ..

        אני צריכה לחדש דרכון ולבדוק דופק. יש מצב, גם רוצה לראות את כולכם.

        איך מגיעים לגינה הזאת ?
        🙂

        • רוניתוש, דרכון וגרין קארד תל אביבי זה לא כל כך פשוט. מכתב המלצה?
          אבל הגינה הזאת היא בקינג ג'ורג' שכל אחד מכיר פה, קו חמש או ארבע (זה באמצע ביניהם).

  12. כל הכבוד על היוזמה המבורכת!

  13. ובענייני תל-אביב.
    כבר שעתיים אני מנסה להיזכר מה היה שמה של העוגה הטעימה
    שהייתי טורפת בקפה "לונדון", בייחוד בזמן שהייתי בהריון עם בני בכורי, עוגת קצפת לבנה עם איטריות דקות מסוכרות.
    מישהו זוכר?

  14. הי אמיר, בחירת המקום והאמירה: עיר לכולם נשמעות נכונות רק ש…זה לא קצת מסוכן כרגע?

    • מסוכן, סיגל? הגזמת. את חוששת שמישהו יתנכל לבאים למקום? לזה קוראים טרור שהצליח…

      • וכי למה שטרור לא יצליח? זה בדיוק מה שטרור עושה. אני זוכרת שנסעת פעם לאיזה פסטיבל שהיתה בו סכנה מצד גורמים עויינים (נדמה לי שלנורבגיה) וגם אז לא חשבת שזה מסוכן, ואני כנראה פחדנית וחושבת שנדרש אומץ שאין לי.
        זה נחשב אם תומכים מרחוק?

        • הכל נחשב, אבל זה לא אותו דבר 🙂 אם ניכנע לפחד, כל פושע יוכל לשלוט בנו.
          ולא, לא חושב שאם נגיד לאנשים כאלה "עשו אהבה לא מלחמה" זה ידבר אליהם, כי זה בדיוק מה שמפחיד אותם, אבל גם לתת להם לעשות מלחמה או אפילו להשתיק את הקולות השפויים זה לא מעשה ראוי בעיניי. ההיסטוריה כבר הראתה לנו לאן זה מוביל, לא?
          ובכל זאת, מכל מקום, ככל הידוע לי המקום מאובטח.

          • "המקום מאובטח" נשמע לי מרגיע ביותר. לפחד בעיני זה לא להכנע לטרור, הפחד לא משנה את הדעות שלי והאמונות שלי אלא רק יכול למנוע ממני להסתובב עם הטרור באותם אזורי מחיה.
            אם שמעתי שילד נרצח בים בגלל ויכוח על כסא נוח אני מוותרת על כל כסאות הנוח שבים. אם שמעתי שילד נרצח במועדון לילה בגלל ויכוח על חברה אני תובעת מבני לא להתווכח עם אף אחד על כלום במועדונים. אם אוטובוסים מתפוצצים אני לא עולה על אוטובוס ואם אומרים לי לשבת בממד שאין לי אני מיד יושבת ואם אומרים לי שמקום הבילוי המועדף כרגע על הטרור הוא סיני או גן מאיר אני מתייקת מיד במוח ונותנת לכל מי שרוצה לשבש לי ת'חיים לשבש, למה? כי עדיין יש הבדל בין שיבוש חיים לבין אבדן חיים ולאבד אותם עדיין לא בא לי.

          • סיגל, לא צריך להסתכן סתם, אבל גם לא להסתכן בכלל מסוכן מאוד בסופו של דבר 🙂

          • אתה בטח צודק ואני בטח פשוט עוד בשוק מכל ההסתכנויות שהסתכנתי בהם כשהייתי צעירה יותר, לא שאז לא פחדתי אבל אהבתי להצליח להתגבר על הפחד (אדרנלין בשקים) הרבה יותר כנראה ממה שאהבתי את החיים.

  15. חבל שהאירוע לא בשעת ערב מוקדמת – ושלא מתקיים בגינה עצמה.

  16. תודה על אתמול
    היה יופי

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור