אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

The Other Voices

The Other Voices International Project Volume 31 The Other Voices is a UNESCO endorsed organization that attempts to celebrate the diversity in poetry by collecting together a number of poets from around the world in one cyber-antholog    Return to Other Voices International Index Amir Or Carolyn Kreiter-Foronda Coleman Barks Emanuel Xavier Felix Cheong Janice Ian Joy Harjo Luisa Igloria ...

קרא עוד »

שליחותה הקדושה של האמנות

          "שליחותה הקדושה של האמנות"   אמנות, במלוא מובנה, היא גם חקר האדם וכל עולמותיו האפשריים: געגוע למשמעות עד קצה גבול היכולת. משורר יושב בחדרו ואינו נראה כאילו הוא עושה משהו, אבל הוא יוצר בחומר של חיים ועולמות: הוא בורא פינה חדשה של ממשות, מעצב מחדש את משמעותו של העולם, ומתווה קווי מִתאר למציאות חיים עתידית או ...

קרא עוד »

טובע, הוא נושם

      טוֹבֵעַ, הוּא נוֹשֵׁם מַיִם חַיִּים   נַרְקִיס שֶׁלִּי, בַּסּוֹף הִתְרַגַּלְתָּ. צִמַּחְתָּ זִימִים בְּצִדֵּי צַוָּארְךָ, וּמַחֲלִיק מַטָּה מַטָּה,   הִשְׂתָּרַעְתָּ בֵּין גִבְעוֹלִים וּמַיִם. וְהַהֵד הָיָה לְגַל וְהַבָּבוּאָה לְמָקוֹם, וְהִבַּטְתָּ וְהִבַּטְתָּ וְהִבַּטְתָּ   אֶל שְׁמֵי פְּנֵי הַמַּיִם וְשׁוּב קָפַצְתָּ – הַחוּצָה, אֵלַי.   וְהָרַעַם חָזַר לִהְיוֹת הַשֶּׁקֶט, הַמַּיִם – לִהְיוֹת מָסָךְ, הָעַיִן – לְשַׁיִשׁ. אַתָּה חָזַרְתָּ לִהְיוֹת אֲנִי.   ...

קרא עוד »

סמפסון – כל עצם היא גביע

            פִיוֹנָה סַמְפְּסוֹן   יין הקודש כָּל עֶצֶם הִיא גָּבִיעַ; יָרֵךְ מִתְעַנֶּפֶת הִיא כּוֹס גְּבוֹהַת שָׂפָה. תְּשׁוּקָה, אַתְּ מְבִינָה, הִיא לֹא עִנְיָן אִישִׁי. הִיא גְּמִיעָה, חִפּוּשׂ שֶׁל לְגִימוֹת, שֶׁהֲרֵי   לְפָנֶיהָ הוּא עַל בִּרְכָּיו, עוֹרֵךְ סָבִיב לָהּ מִין טֶקֶס פֻּלְחָן פְּרָטִי. הוּא שׁוֹאֵל לָמָּה – אֲבָל לֹא אוֹתָךְ. גַּם לֹא אֶת עַצְמוֹתַיִךְ,   שֶׁיּוֹצְקוֹת אֶת עַצְמָן בְּרֹגַע מְתֻרְגָּל ...

קרא עוד »

גאולה לעולם

שַׁלְשֶׁלֶת     אַפּוּ, הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן, הַחֲצִי אֱנוֹשִׁי, יָשַׁב בִּשְׁפִיפָה מְשַׁרְבֵּב אֶת שְׂפָתָיו מוּל הַשְּׂעוֹרִים שֶׁצָּמְחוּ מִגַּרְגְּרִים שֶׁנָּפְלוּ מִכַּפּוֹ. הוּא חִטֵּט רֶגַע בְּאַפּוֹ, נָעַץ אֶת אֶצְבָּעוֹ בֶּעָפָר הַלַּח, תָּחַב בַּשֶּׁקַע גַּרְגֵּר, וְהִמְצִיא אֶת הַחַקְלָאוּת. כָּךְ, אוֹמְרִים הַכְּתוּבִים הָעַתִּיקִים, שָׁכַב אַפּוּ עִם הָאֲדָמָה. בְּהֶקֵּשׁ אֶחָד גָּאַל אַפּוּ אֶת הָאָדָם מֵחֶשְׁכַת הַהוֹוֶה הַנִּצְחִי, וְהֶעֱנִיק לוֹ עָבָר וְעָתִיד; בְּהֶקֵּשׁ אֶחָד לִמֵּד אֶת הָאֲנָשִׁים ...

קרא עוד »

דרוש מנהיג אגואיסט

      דרוש: מנהיג 'אגואיסט'     נסתכל בראי ונראה: ישראל של המאה ה-21 היא חברה משוסעת שמגזריה הכלכליים, הדתיים, הלאומיים והתרבותיים נלחמים זה בזה. חברה פרנואידית ואלימה שיש בה משבר מוסרי עמוק, קיפוח וכרסום מתמיד בתחושת היחד. חברה מתבדלת, שמתעמרת במיעוטים ובזרים, ומפלה בין תושב לתושב. חברה שפוגעת בחינוך, בתרבות, בטבע, בעבודה – בכל נכס של איכות חיים ...

קרא עוד »

מלכי הגבעה

  הִנֵּה    הִנֵּה כָּל הָרְכוּשׁ הַלֹּא-נִרְאֶה הַזֶּה אֲשֶׁר אָסַפְנוּ,   מֻטָּל בָּעֲרֵמָה סָבִיב, כְּשֶׁבְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת אֲנַחְנוּ אוֹחֲזִים, גּוֹרְפִים,   שָׁבִים-עוֹרְמִים אֶת הָאֲנִי הַלָּז שֶׁמִּתְפַּזֵּר אֶל הָעוֹלָם   לָשׁוּב וְלִהְיוֹת עָפָר וְרוּחַ, כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם     לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁלָּנוּ, כְּאִלּוּ לֹא נִצַּבְנוּ   עַל פִּסְגַּת נְבוֹ קָטָן, מַלְכֵי הַגִּבְעָה, אֱלֹהֵי הָהָר –   אֲבָל הִנֵּה הַכֹּל בִּקְעָה וְסַחַף וְעָפָר ...

קרא עוד »

היכונו! חידון האחד באפריל

    חג כּל השוֹטִים        ה-1 באפריל נותר לבד בעולמנו הרציני, שריד ופליט אחרון לכל חגי השטות, וכיום גם הוא כבר כמעט חג עצוב. בעולם העתיק חגגו הרבה חגים כאלה – חגי פריון, חגי יין, חגי נשים וראשי שנה – שבהם ליום אחד שברו את כל הנורמות של הנימוס והסגנון, מחקו או הפכו עמדות ותפקידים בחברה, והתירו את כבלי ...

קרא עוד »

חבר קופץ

    הדיון סביב השיר "קשָּת" התמקד איכשהו באיזור הלב – תחום טעון בתוך העניין הרחב יותר של השיר – שהוא קפיצה קיומית אל מעבר לכל משטח נחיתה. אבל הכותרת אני קופץ שליוותה את "קשָּת" הזכירה לי באסוציאציה קפיצה אחרת, מאת ידידי שוּנְטָארוֹ טָניקָאוָּה: מין קפיצת-נגד מטעם תנאטוס, שלמרות שהוא נוכח גם באהבה, קופץ כאן קפיצת סולו.     שוּנְטָארוֹ טָניקָאוָּה   חָבֵר קוֹפֵץ       חָבֵר שֶׁלִּי ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור